![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
מה קורה כשניקו מנסה להחזיר את ביאנקה ויש טעות? מה קורה כשזאוס עצבני על נכדתו כמו על האדס? מה קורה לפרד אחרי מותו? איזו אהבה תצמח?
פרק מספר 6 - צפיות: 19351
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פטור&פרסי ג'קסון - זאנר: פאנטזיה, רומאנס - שיפ: פרד\ טריסי פרסי\ אנבת' ועוד זוגות בהמשך - פורסם ב: 06.02.2016 - עודכן: 25.01.2018 |
המלץ! ![]() ![]() |
“בוקר טוב!" אמרה טרייסי לפרד, ובכך העירה אותו משנתו. "אמ נמ" השיב פרד בישנוניות, "לישוןןן" העיר וצנח על המיטה. "נו קום עצלן! יום ראשון היום, עושים מה שרוצים!!!" "עוד חמש דקות אמא". "קום" "לא" "קום" "לא" טרייסי לא ידעה מה לעשות עם עצמה והכינוי אמא בהחלט עיצבן אותה ובזמנים נואשים נוקטים במעשים נואשים אז, היא משכה את פרד מהרגליים, והפילה אותו על הרצפה. "מהמהמה?! מה קורה פה" הגיב במהירות. טריסי רק צחקה. פרד הממורמר קם לבסוף, אבל לא אחרי שישב שם בבטלה כמה דקות.ונעץ את המבט של 'הילד שההורים שלא מוכנים לקנות לו צעצוע', ואמר לבסוף בתבוסה "יש אוכל?" "ופרד חזר אלינו". ענתה בשעשוע. "כן, בוא יש יום ממש יפה בחוץ!""המיטה יפה יותר ואני רעב!" ילל פרד,." "לא היא לא, עכשיו קום!" "טוב ניצחת , אני קם אני קם." פרד הלך למטבח ואכל ארוחה מפוארת, כמו שרק פרד יודע. לאחר מכן הוא התארגן והסתדר לפיקניק יחד עם טרייסי, זה הולך להיות יום מושלם.רק חבל שיש לו את הפגישה הם הפסיכיאטרים בערב… שהזיכרונות יחזרו אליו כבר.הוא רצה להפתיע את טרייסי, אז הוא תירץ לה שחסר חלב וקפה בבית, אז שתלך לקנות. בזמן שהיא הלכה פרד אירגן את סל הפיקניק ושמיכה משובצת אדומה, הוא תמיד אהב את הצבע אדום, אבל הוא לא ידע למה. הוא שם תותים מלאים, תפוזים פרוסים, סנדוויצ'ים עם מלא דברים שהוא ממש אהב, ועוד מלא דברים טובים. בזמן שנשאר לו הוא רץ אל הפארק הקרוב וסידר שם את הכל, מהשמיכה עד לאבנים שמתחתיה.כשטרייסי חזרה הוא לא נתן לה זמן מנוחה, הוא היה נרגש מדי. היא רק הניחה את הדברים במקום וישר נגררה אל הגינה הקרובה. בחוץ היה יום שטוף שמש, הציפורים צייצו והכל היה נראה מושלם. "לאן אנחנו הולכים?" שאלה טרייסי בחצי צחוק. "את תכף תיראי, זה יהיה ממש כיף!" ענה פרד, הוא רצה כבר לראות את החיוך שעל פניה. "אתה מפתיע אותי הא? תן לי לנחש, יום כיף?" "אמ…. סוג של, זה בהחלט יהיה כיף." "אז בוא נגיע כבר!" זה בדיוק מה שחשב פרד. אוי וואו! חשבה טרייסי בראשה. הוא ממש השקיע! היא ראתה אותו מסתכל עליה בחיוך מדהים, הוא נראה מאוד מרוצה מעצמו. אבל היה קשה להתעלם מהעיטים, שליחי סבא שלה, זאוס "וואו! זה כזה מדהים!" אמרה ברוך ורוגע, ניכר היה שהיא מתרגשת.ואז העורבים ברור שהם חייבים להיות פה אולי סבא שלה עומד לגרש אותה מהאולמפוס אבל הוא עדין ישמור עליה. "אני ממש השקעתי פה, תראי את הסנדוויצ'ים! הם בצורת לב! איזה חמוד נכון?" "תודה", וזה כל מה שהיא הייתה צריכה להגיד. הם התחילו לאכול, צוחקים ומדברים תוך כדי, על הכל מהכל. "אוי וואו, כמה זמן אנחנו כבר מכירים? זה מרגיש כמו שנים!" אמר לפתע פרד. "כבר כמעט שנה נראה לי" ענתה טרייסי, היא רצתה להיות איתו כמה שיותר זמן. "תודה על הכל" אמר פרד מהלב, והיא הרגישה שהוא באמת מתכוון לזה. פרד הסתכל עליה, כמה שהיא יפה חשב. אור השמש נחת עליה בזווית מושלמת, והחיוך שלה העיר את עולמו. הוא נשען קדימה עד ששפתיהם כמעט נגעו, אבל טרייסי היא זאת שסגרה את המרחב שנותר ביניהם. הכל היה פשוט מושלם. שאר היום עבר בנחת, ובערב פרד היה צריך ללכת לפגישה. הוא לא נזכר בכלום חוץ מזה שהייתה לו משפחה גדולה, מה שלא עזר כל כך. הוא חזר לביתה של טרייסי עצבני, אלה היו שלוש שעות מיותרות ומורטות עצבים."אח!" אמר בקול " מה קרה?" "שאנשים האלה! שקוראים לעצמם פסיכיאטרים! הם לא עוזרים לי בכלום!" "טוב אתה גם צריך לרצות את זה, אתה צריך לעזור לעצמך." "תאמיני לי, אני רוצה לזכור" ענה בעוקצנות. "אל תדבר אלי ככה!" ענתה בכעס, מה כבר קרה לו שם? "אל תגידי לי מה לעשות! מספיק קשה לי כבר ככה! אני לא צריך עוד לחץ!" ענה בחריפות "גם כן קשה לך, אתה לא צריך לשלם על הדירה, או לעבוד שעות נוספות, או לאהוב גבר שאתה לא אמור לאהוב!" צרחה, אבל הסוף המשפט קולה נשבר. "מה קרה, אני יכול לעזור?" אמר בקול עדין, הוא פגע בה, וליבו נמחץ. היא לא ענתה "בבקשה תגידי לי, טרייסי.. בבקשה.." "אני מאוהבת בגבר שאסור לי לאהוב.." אמרה בלחישה, פרד כמעט ולא שמע אותה. היה לו קצת לא נוח אבל הוא שאל "את מי את אוהבת?" בשקט מירבי. "אותך". וזהו, כל אותו ערב היא בכתה על זרועותיו, והוא לא הוציא מילה מפיו. היא אוהבת אותו? זה אמור להיות שמח! הוא אוהב אותה גם! אבל למה זה אסור? למה הוא מרגיש רע בגלל זה? זה אומר שהם לא יזכו להיות יחד? הם נרדמו יחד על הספה, ובבוקר שלמחרת הם היו שקטים. מה שהוא לא ידע שהיום סבא שלה זימן אותה לשיחת 'מצב' על מה שקורה בעולם האנושי, ואיך בני האדם מתנהגים, אבל הוא כן הבין שהיא לחוצה. "טרייסי?..." "מה?" ענתה בקול חסר רגש. "בקשר למה שאמרת אתמול…. אני אוהב אותך גם, ולעולם לא אוהב מישהו ככה, בכל ימי חיי. וככה הוא הלך. יצא, והשאיר את טרייסי שמחה אך גם עצובה יותר ממקודם, איך זה קרה?! עברו כמה שעות וטרייסי עלתה לאולימפוס לשיחה עם זאוס. הוא היה נראה קצת עצבני באותו בוקר. "טרייסי" רעם מעליה. "זאוס" ענתה לו. " דווחי לי", וזה מה שהיא עשתה. היא סיכמה לו את מה שהיא ראתה בעולם באנושי, הדברים הטובים והרעים, היו יותר רעים מטובים. " אני מכריז בזאת שבני האנוש הצליחו לשרוד עוד שנה נוספת!" ולטרייסי ירדה אבן מהלב. "אבל! הם צריכים לשרוד שבע שנים מלאות, או שאני אשמיד אותם! וטרייסי, מה עם הבן ההוא?" "איזה בן?" "זה שאת יוצאת איתו, הרי את יודעת שזה אסור לך לחיות איתו בתוך בעל, את אלה! אני לא אתן לזה לקרות, למה שתאכזבי את עצמך מראש?" "אני אוהבת אותו, ואני לא יודעת למה. אהבה לא קוראת בכוונה, זה קורה לאנשים שהכי פחות ציפית מהם, ואי אפשר לשלוט בזה. אהבה היא צורך קיומי ובלי האהבה שלי אני לא אשרוד. בלי פרד אני לא אשרוד. אני אוהבת אותו." זאוס שמע את הכנות שבקולה, אבל זה היה חוק, היא חייבת אל בתור בעל. אבל. היא הייתה הנכדה שלו אחרי הכל, והוא הכי חיבב אותה מבין השאר, כי היא היית מיוחדת. "אני אתן לכם להישאר יחד לזמן בקרוב, אבל עדיין לא החלטתי! אחרי הכל, חוק זה חוק!" "אוי תודה סבא!!!!!, אני תמיד אזכור לך את זה, תודהההה!!!!" אוח, הוא שונא כשקוראים לו ככה, שונא את זה כמעט כמו שהוא שונא את האדס! ברגע שטרייסי יצא מטווח שמיעה זאוס רעם "אפרודיטהההההההה." "אבא אם אני זוכר נכון קוראים לי ג'ייסון , אפרודיטה היא אמא של חברה שלי ". וג'ייסון נכנס לאולם . שערו הבלונדיני גלש על פניו ומשקפי הראייה הזהובות הדגישו את שיזופו. הוא הזכיר לזאוס את אמו של ג'ייסון."קראתי לי אבא ?" ומבטו התייצב עליו .עניו הכחולות נראו חשמליות יותר מתמיד . "כן, יש לי משימה בשבילך, הנכדה האלה שלי עוד מעט טסה ללונדון עם החבר האנושי שלה, ואני רוצה שתעקוב אחריהם. זה מאוד חשוב!" "רגע כמה נכדות אלות יש לך, ואיזו מהן." "אמ….. המספר הוא לא הדבר החשוב כאן.. ואני מדבר על טרייסי, אתה תעקוב אחריהם בטיסה ולאחר מכן בטיול שלהם". "אז אתה רוצה שאני אעקוב אחרי האחיינית החורגת שלי שגדולה ממני בכמה מאות שנים?" "אכן כן" אמר זאוס ולא שמע את העוקצנות שבקולו של ג'ייסון. פתאום החדר התמלא בניחוח ורדים חזק ונשמע קול חלק מצד הדלת. "מישהו קרא לי?" אמרה אפרודיטה ונכנסה לחדר, עם חיוך פלרטטני על פניה. "כן, אנא כנסי, יש לנו עיניין רציני לדון עליו." ופתאום זאוס נראה רציני ברמה מפחידה. "גילית על האדס ומאריאן?" "לא…. מה?" "שום דבר חומד, שום דבר" ופתאום נשמעה צעקה חזקה בכל ביניין האמפיירסטייט- "הההאאאאדדדסססססס!!!!!!!!!!!!!!!!!" "אפרודיטה, את חייבת להפסיק עם זה, אבל לא בגלל זה זימנתי אותך היום, יש עיניין חשוב אחר. מה עשית לטרייסי, למה היא מאוהבת בבן תמותה העלוב הזה?" "הגינג'י החמוד?" "כן, הג'ינג'י ה…. חמוד" "הוא היה מחוץ להשגחה שלי, ישנם בני תמותה שאני לא שולטת עליהם, וככה זנ כבר שנים, אין מה לעשות עם זה. אני לא מבינה את זה גם." "אז לא את עשית את זה?" "כן חומד, אני הייתי רוצה לעשות את זה. מה שקרה לשניהם זה משהו ממש נדיר, זוהי אהבת אמת וזה מאוד מיוחד כי הם לא זוג שאני זיווגתי, הם מצאו אחד את השני לבד. הם מאוד מיוחדים זאוס, אל תפריד אותם." וככה זה נגמר. כשטרייסי חזרה הביתה היא התנפלה על פרד בשמחה. "מרשים לי! זה בסדר! אני אוהבת אותך!!" אמרה במהירות, כך שפרד לא הבין מילה. "אוי וואו וואו, חכי רגע, מה?" "סבא שלי!" ורעם הרעים בחוץ, "הוא מרשה לי להיות איתך! זה בסדר!" "באמת? זה נפלא!!!" אפשר היה לחוש את השמחה שהייתה באוויר. פרד אוהב אותה, והיא אוהבת אותו, הכל בסדר. הייי!! אני כל כך מצטערת שלא העלתי פרק במשך חודשיים!! נפל לי האינטרנט בבית והכל היה מושבת, זה היה סיוט. בבקשה אל תרצחו אותי ואז תזרקו אותי לאריות, אני רוצה להחיות!!! סליחה!!!!!!!!
|
|
||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |