הנערה עם השיער השחור

תודה ל- shlomi177  שעזר לי בהתלבטות הקשה באיזה בית לשים את איזבלה...מקווה שתהיו מרוצים מהתוצאות....

פרק 6: מיון אישי

איזבלה לא הפסיקה להתפעל כל הדרך עד לאולם הכניסה של הוגוורטס וכל הגה שהוציאה מפיה וכל הבעה של התפעלות שעלתה על פניה סחטה מהארי חיוך שהוא לא יכול היה לעצור.

"איזבלה רידל? " נשמע קולה המוכר של פרופסור מקגונגל. "כן, זאת אני" אמרה איזבלה והביטה באישה חמורת הסבר. "אני היא פרופסור מינרווה מקגונגל, המורה לשינויי צורה וראש בית גריפינדור. התואילי בטובך לבוא בעקבותיי אל משרד המנהל? המיון שלך יערך שם, לפני תלמידי השנה הראשונה" הסבירה מקגונגל. "כן פרופסור" אמרה איזבלה בקול שקט והחלה ללכת בעקבותיה.

לפתע איזבלה נעצרה. "פרופסור? " היא אמרה בקול מהוסס. "כן? " שאלה מקגונגל בפליאה. "הארי יכול לבוא איתי? " שאלה איזבלה בתקווה. פרופסור מקגונגל הרימה מבט שואל אל הארי שהשיב לה במבט מבולבל. "אם אדון פוטר מעוניין הוא יכול להצטרף אלייך" אמרה מקגונגל. "יש! תודה! " קראה איזבלה בשמחה וחיבקה את מקגונגל שהסמיקה. פניו של רון האדימו מרוב שהתאפק שלא לצחוק. איזבלה הרפתה ממקגונגל והביטה בהארי שחייך אליה.

מקגונגל כחכחה בגרונה ושניהם הביטו בה. "המנהל מחכה" אמרה מקגונגל. "אני אראה אתכם אחר כך"  אמר הארי ומיהר בעקבות מקגונגל ואיזבלה. כשהחל ללכת לצידן איזבלה אחזה בידו והוא חש ברעד החולף בה. "קר לך? או שאת פשוט מתרגשת? " הוא שאל בקול שקט. "גם וגם" היא לחשה לו חזרה. הארי הסיר מעל כתפיו את הגלימה העבה שלבש מעל לגלימת בית הספר ועטף בה את איזבלה. היא הסמיקה וחייכה אליו. "תודה הארי"  היא לחשה. הוא חייך אליה.

הם הגיעו אל מול הפסל הגדול שחסם את הדרך אל משרדו של פרופסור דמבלדור והסתיר בקרבו את גרם המדרגות הנעות. "צפרדעי שוקולד! " אמרה מקגונגל אל הפסל שבתגובה נפתח וחשף את המדרגות. שלושתם עלו על המדרגות ונעו עד שנעמדו מול הדלת של משרדו של פרופסור דמבלדור. מקגונגל נקשה על הדלת. "יבוא"  נשמע קולו של דמבלדור מבפנים. מקגונגל פתחה את הדלת ושלושתם נכנסו פנימה.

"יש לנו אורח נוסף, לא ציפיתי לך הארי, הרשה לי לזמן לך כיסא" אמר דמבלדור והניף את שרביטו. כהרף עין הופיע כיסא שלישי אל מול שולחנו של המנהל. השלושה התיישבו. "אני פרופסור אלבוס דמבלדור ואני מנהל בית הספר, אני מניח שאת היא העלמה רידל לא כן? " שאל דמבלדור. "איזבלה, אדוני" אמרה איזבלה בקול שקט. "והארי? מדוע אתה כאן? " שאל דמבלדור. "כי אני ביקשתי ממנו, אם זה בסדר אדוני" אמרה איזבלה. "כמובן" אמר דמבלדור ומבטו נדד אל ידיהם האחוזות. הארי חש במבטו והסמיק מעט, אך לא הרפה מידה כדי לא להלחיץ אותה יותר ממה שכבר הייתה לחוצה.

"טוב, ניגש למיון, חבשי בבקשה את המצנפת ואז נראה לאן תצטרפי" אמר דמבלדור בחיוך. איזבלה הרימה בידיים רועדות את המצנפת שכיסתה את ראשה הקטן לחלוטין ולאחר מכן מיהרה לאחוז שוב בידו של הארי.

"מעניין מאוד, חלפו הרבה שנים מהפעם האחרונה שהיה מישהו בעל מוח דומה כל כך לשלך, רידל כן? בהחלט רידל" אמרה המצנפת. "בואי נראה, אביך היה בסליתרין ואת בהחלט דומה לו, אך אני חשה בשינוי חד, יש בך רוך וטוב לב, ואומץ ויחד עם זאת שאפתנות עזה, אבל איפה לשים אותך? אולי...גריפינדור? " תהתה המצנפת לעצמה. "לא! סליתרין, סליתרין, בבקשה סליתרין" מלמלה איזבלה. "סליתרין? את מזכירה לי מישהו אך בכיוון ההפוך, נו טוב, אם זה מה שאת רוצה אז  סליתרין! " קראה המצנפת בקול. איזבלה רוקנה את ריאותיה בהקלה. אביה יהיה גאה בה. "תודה" היא מלמלה והסירה את המצנפת.          

"בסדר, את זה עברת, למה שלא תחזרו לאולם הגדול? ארוחת הערב מחכה לכם" אמר דמבלדור והביט בהם בעיניו הכחולות עיניים שידעו הרבה. "אממ...בסדר" אמר הארי והוביל את איזבלה החוצה.

"זה לא מוצא חן בעיניי כל כך אלבוס" אמרה מינרווה בקול שקט. "אל תדאגי הארי יהיה בסדר, גם איזבלה ואולי רק אולי גם טום" אמר אלבוס. "אתה לא רציני אלבוס, רק בגלל שהבת שלו נדלקה על האויב המושבע שלו הוא ייסוג באמצע? לא נראה לי" אמרה מינרווה. "יש פה יותר מהידלקות, לדעתי יש פה אפילו אהבה" אמר אלבוס ומבטו נותר מרוחק. "הם ילדים, שהכירו היום" אמרה מינרווה. "אל תשכחי שהארי חולם עליה כבר חודשיים, ושהיה לו חיזיון של טום ואיזבלה, רמוס סיפר לי" אמר אלבוס. "זה עדיין לא אומר שהוא מכיר אותה" אמרה מינרווה. "ברשותכם, אוכל להתערב? " נשמע לפתע קולה של המצנפת מהשולחן. "כמובן" אמר אלבוס באדיבות. "כשהיא חבשה אותי, מצאתי דמיון רב לטום רידל אך עם זאת גיליתי גם אומץ וטוב לב, רציתי למיינה לגריפינדור אך היא ביקשה סליתרין" אמרה המצנפת בקול שקט. "אם כך, אין לנו כל סכנה מהילדה, לדעתי הקשר בינה לבין הארי רק יועיל לכולם" אמר אלבוס ובכך סיים את השיחה ופנה לענייניו.

הארי ואיזבלה צעדו במסדרונות בדרכם לאולם הגדול כשלפתע מישהו הופיע מולם. "תראו, תראו, הארי פוטר המיוחס מרשה לעצמו להסתובב בטירה ולהיכנס לאולם הגדול בכניסה מרשימה הלא כן? צריך לשמור על הפרסום מהשנה שעברה" אמר סנייפ בקול נוטף ארס. "היינו אצל פרופסור דמבלדור, ובכלל אני לא מוצא איך זה עניינך,              פ-ר-ו-פ-ס-ו-ר" אמר הארי בהדגישו את המילה האחרונה.

סנייפ הוציא את שרביטו והארי עשה כמותו. איזבלה נרעדה לצידו. "להזכיר לך מה היה בפעם הקודמת ששלפת את השרביט שלך עליי? איזבלה עוד לא מכירה אותך, חבל שהיא תגלה כמה עלוב אתה מההתחלה" הקניט הארי. סנייפ חרק את שיניו. שניהם הורידו שרביטים כשפרופסור מקגונגל הצטרפה אליהם.

"אפשר לדעת מה הולך פה? " שאלה מקגונגל. "שום דבר פרופסור, סתם שיחה ידידותית עם המורה לשיקויים, לא כן פרופסור? " אמר הארי והביט בסנייפ שחרק את שיניו בשנית. "כמובן מינרווה, סתם שיחה" אמר סנייפ. "ברשותכם פרופסורים, אנחנו נלך לאולם הגדול" אמר הארי והוביל את איזבלה. "שלא תחשוב שיצאת מזה" סינן סנייפ מבין שיניו. "באמת אני חושב שזה בדיוק מה שעשיתי" לחש הארי בחיוך מנצח והם פנו משם בהמשך המסדרון.

"מי זה? הוא ממש מפחיד אותי" אמרה איזבלה בקול שקט. "זה סוורוס סנייפ המורה לשיקויים וראש הבית שלך" אמר הארי. "מה?! לא! אני מפחדת ממנו! אני לא רוצה שהוא יהיה ראש הבית שלי! " אמרה איזבלה במחאה. "זה בסדר, הוא מת על תלמידי הבית שלו, רק עליהם ושונא אותי ואת גריפינדור, כמובן" אמר הארי בחיוך מר.

"למה הוא שונא אותך? " שאלה איזבלה. "הוא למד עם אבא שלי בבית הספר, והם לא סבלו אחד את השני ואני העתק שלו" הסביר הארי. "אה, ולמה לא ביקשת מאבא שלך שיתערב למענך? " שאלה איזבלה בתמימות. הארי קפא. הוא לא חשב על זה שוולדמורט בטח הסתיר ממנה את כל מעשיו וביניהם הרצח של הוריו וניסיונותיו הכמעט מוצלחים לרצוח אותו עצמו. "אני יתום, לא חשוב איך, אני לא רוצה לדבר על זה" אמר הארי. הוא העדיף להשאיר אותה באפלה, שלא תכיר מי היא באמת דמות האב שהיא מעריצה כל כך. 

"אוי, סליחה, לא ידעתי" היא אמרה בקול שקט והשפילה את מבטה. הוא חייך אליה בחום. "זה בסדר, אל תדאגי בואי נכנס לאולם הגדול עכשיו" אמר הארי ופתח בפניה את הדלת.

הם נכנסו וכל העיניים הופנו אליהם. איזבלה לא הביטה בהם כלל היא הייתה עסוקה בלבחון את התקרה ששיקפה את השמים שבחוץ. "איזבלה, את צריכה ללכת למקום שלך, אה ותיזהרי מילד בלונדיני בשם מאלפוי, לא מומלץ להתחבר אליו" אמר הארי. היא הנהנה, החזירה לו את הגלימה שנתן לה, נשקה על לחיו והתיישבה בשולחן של סליתרין. הארי התיישב בשולחן של גריפינדור בין הרמיוני ורון ומיד לאחר מכן מקגונגל נכנסה והמיון החל. 

אני ממש מצטערת שלא כתבתי המון זמן.... הייתי מאוד עסוקה...אני מקווה שהיה שווה לחכות אז כמו תמיד דירוג ותגובה

הפרק הקודם		הפרק הבא