|
3 חודשים לאחר מכן.השעה 3 בלילה. הארי שנרדם בעת עשיית שיעוריו ישן בשקט על הספה במועדון. לפתע שמע תפיחות רגלים קלות. הוא פתח את עיניו,וראה את מיה מתגנת לה מחוץ למועדון. 'ידעתי!'חשב הארי 'ידעתי שבגלל שהיא מתגנבת בלילה היא עייפה ומוזרה!אבל לאן?' הארי עטה את גלימת העלמות ורץ אחר אחותו. הוא ראה אותה נעלמת באחת הפינות. הוא פנה אחריה. ''דראקו!יקירי?איפה אתה?'' 'יקירי?!' ''אני פה מילי..'' ''בחיים אני לא אבין למה אתה מתעקש לקרוא לי מילי ולא מיה.'' ''כי את אמיליה.לא מיה.'' ''דראקו..'' היא מצאה אותו סוף סוף נישקה אותו. ''התגעגעתי עליך.''לחשה ''גם אני אליך.אני לא מסוגל לעמוד בזה יותר.הסודיות הזאת הורגת אותי.'' ''וואו!דראקו.אתה כנה.'' ''למה את מופתעת?'' ''כי..נו..אתה תמיד מכוסה בשכבה כזאת של גאוותנות.לא יודעת.'' ''אני שונא שאומרים את זה.אני לא שוויצר'' ''אמ..זה הרושם שאתה נותן..'' ''נו,מילי.אני פשוט יודע מי אני.כאילו ראית אותי?אני חתיך.איך אפשר לא לשים לב לזה?!'' ''דראקו!'' ''צודקת.זה היה שוויצרי.מצטער.אבל..איך אפשר לא לדעת?את יודעת מי את נכון?'' ''אבל אני לא מחצינה את זה.'' ''כן ממש.'' ''סליחה?!'' ''נו,את מפלרטטת עם כל בן שעובר לידך.'' ''לא נכון!'' ''מילי!'' ''רק עם החתיכים.'' ''כן ממש..'' ''סליחה?!'' ''טוב תביני אותי.אין לך בדיוק טעם.את יוצאת עם פיינגין.'' ''הוא חמוד.וטוב שהעלנו את זה.ממש לא נעים לי ממנו.'' ''טוב שהעלנו גם את זה שאת מתחילה עם כל אחד.זה מחרפן אותי.'' ''אני רצינית.'' ''גם אני.'' ''טוב אני ישתדל להפסיק.'' ''מצוין.''שמעת שהולך להיות נשף חג מולד?'' ''כן.שיימוס ואני הולכים יחד.'' ''ממש לא.אני לא אסבול לראות אותך במיני מחמיאה כל כך כשאת איתו.'' ''איך אתה יודע מה אני אלבש?'' ''טוב זה ברור.תאלצי לגלות לו בהקדם.'' ''נו..דראקי..'' ''מחר.אני שונא שאת קוראת לי ככה.'' היא כעסה.''תתמודד.'' לפתע נשמע רעש חזק.אחד השריונים נפל ותפס איתו את גלימתו של הארי. הוא היה נראה לעיני הכל. לעיני אחותו והחבר הסודי שלה.
|