באי קטן באוקיינוס

----------------------הפאנפיק נכתב מחדש. ממליץ לכם להתחיל לקרוא ישר מפרק 15.-----------------------

לאחר סיום המנות העיקריות , מדושי קם שוב . הוא אמר " אני מקווה שהיה לכם טעים. אם לא שמתם לב , ואני בטוח ששמתם לב , האוכל שאתם כן מכירים מהבית בטעם שאתם הכי אוהבים . זה שאתם לא מכירים מהבית , בטעם המסורתי שלו .

בטח גם שמתם לב שעל צלחתכם מצוירת לבה . אין זה ציור רגיל . בטח גם שמעתם , ובזאת אני מכוון לבני השנה הראשונה , כי בשביל לחמם את האוכל אומרים לצלחת להתחמם . זה היה במנות העיקריות " כל הצלחות נעלמו "עכשיו נעבור לקינוחים . בתיאבון !" מול כל תלמיד הופיע צלחת עם ציור של הקוטב הצפוני . היו גלידות , עווגות למיניהם , קרם ברולה , בננה ספליט (היא היתה חמה מראש ), וופל בלגי עם מגוון ממרחים וסירופים , וגם צלחת עם סוכריות בערך בגודל אגוז מלך עם עטיפה כחולה . הסוכריות נחטפו בשניות . יונתן גם לקח אחת .

היה לה טעם של משהו לא ממש ברור , בלי טעם מובהק, אך הוא היה ממש טעים . הוא ממש עשה ליונתן מצב רוח מצוין . הוא בא לקחת עוד אחת , אך משהו עצר בעדו . מעל לצלחת היה מעין אויר מוצק שהפריד בינו לבין הסוכריה . ילד אחר , מהצד השני , כן הצליח לקחת אחת . על פניו של הילד היתה הבעה שואלת . נראה שהוא לא לקח אף לא סוכריה אחת .

הוא לקח לצלחת מהכל , כמו ילד בן 5 שרק רוצה לקחת אך לא מודע לכמות שהוא יכול להכיל .

הוא לא זכר כמעט כלום מעבר לכך . כנראה אכל יותר מדי . כל מה שהוא זוכר זה את מדושי אומר " לילה טוב !" ואז אותו בוהה בתקרה בחדר חשוך  כלשהו .

  יונתן קם בבוקר עייף מאוד , למרות שישן טוב . השמיים בחוץ היו אפורים . נראה שעומד לרדת גשם .

המיטה לידו היתה ריקה , אך נראה שמישהו היה בה . 

 נשמע הרבה רעש מלמטה .

הוא ירד במדרגות לוליניות והגיע למקור הרעש . הרבה ילדים התעוררו . הם יצאו מהמועדון של בית סיניטרה .

יואב לא היה שם . נראה כאילו הוא כבר יצא . יונתן יצא גם בכיוון ההמון לעבר האולם שבו התקיים המיון .

בדרך הוא פגש את יואב יוצא משירותי הבנים .

" איך היה האוכל אתמול ?" הוא שאל .

"היה ממש טעים , אבל אני לא ממש זוכר מעבר לזה . אתה יודע למה ?" שאל יונתן .

"בטח כי היית ממש עייף , נכנסת למיטה ונרדמת מיד" ענה יואב .

" אתה ואסף לא מתכננים איזו מתיחה ?" שאל יונתן .

"כבר עשינו 2 , כשישנת . אנחנו מתכננים עוד אחת , אבל גדולה יותר" ענה יואב .

"באמת ? איזו מתיחות כבר עשיתם ?" שאל יונתן .

"אחת עשינו עם הסוכריות שעשינו לך ברכבת , רק שהוא בחר אדומה עם ציור של רגל – היו לו שלפוחיות על כל כף הרגל לשעה. השנייה היתה שנתנו לאחד הילדים מצנפת שלפני שחובשים אותה היא צועקת את שמו של הילד שאמרנו לה ובתוספת "המלך " לאחר השם , אך לאחר שחובשים אותה היא הופכת לענן גשם שממטיר עליך גשם למשך עשר דקות . הוא יצא מהמתיחה הזו רטוב לגמרי " אמר יואב .

" ומה אתם מתכננים ? " שאל יונתן . הם בדיוק נכנסו לאולם הגדול .

" זה כבר לא עניינך , חביבי" אמר יואב.

הם הגיעו לאולם הגדול . אסף חיכה לו ליד הדלת .

" החתיהמ לנוש כתהלו ובט . האת עויד לע ימ השנע תא הז ?" אמר אסף . יונתן לא הבין מה הוא אומר . נראה שיואב כן מבין.

" לויא השנע תא הז לע הפנד ? כליו תהילו חדמנ " אמר יואב . הם הלכו לשולחן האוכל של דסטרה . כבר לא ממש שמעו אותם .

דפנה סימנה ליונתן לבוא לשולחן סיניטרה .

" מה הם אמרו ?" שאל יונתן את דפנה .

 "הלוואי וידעתי . זו מעין שפה כזו שלהם והם לא מוכנים לגלות לי את החוקיות ... הם מדברים ככה הרבה " ענתה דפנה .

" איך הם קוראים לשפה הזו ? " שאל יונתן .

" הם אומרים שאם הם יגידו לי אני אדע איך לדבר בה , אז הם לא אומרים לי " ענתה דפנה .

  " את בכלל בטוחה שהם מבינים אחד את השני ? " שאל יונתן .

" לך תדע , אולי לא ... " ענתה דפנה

 הם התיישבו בשולחן האוכל של סיניטרה .

" נו , איך נראה חדר המועדון שלכם ?" שאלה דפנה .

" אני לא יודע ... אתמול הייתי ממש עייף ואני לא זוכר ... היום הלכתי ישר לפה ... בקושי ראיתי את החדר ... בסוף האוכל אני הולך לינשופיה , אני רוצה לשאול את משפחתי לשלומה ... אחר כך אנחנו יכולים ללכת למועדון , את רוצה ?" שאל יונתן .

" כן , אפשר.... זה הינשוף שלך ? " שאלה דפנה . ינשוף צחור נחת ליד יונתן . לרגלו היה קשור גליל דף . הוא זיהה את כתב ידה המוקפד של אימו .

שלום יונתן ! מה שלומך ?

אצלנו ממש טוב . איך אתה ? אני מקווה שטוב . קלדה חופרת לי שתשלח לה משהו שהיא קוראת לו קרטינה של חדר המועדון של סיניטרה , אם התקבלת לשם ולא לדסטרה  . מה שהיא אומרת , זה ששמים דף לבן מול מה שרוצים שיצויר עליו ,  ואומרים לדף "כרסט !" עם השרביט .

היא מבקשת שתשלח את מילוקה עם הקרטינה של סיניטרה . ואני מבקשת שתשלח איתו גם מה שלומך .

אוהבת , אמא

נ.ב. : הוספתי גם חבילה עם כל מיני ממתקים . אל תגזים איתם !

" אוקיי ... טעמת אי פעם ממתקים מוגלגים ?" שאל יונתן .

" לא . אפשר כמה ? " שאלה דפנה .

" כן , איזה תרצי ?" שאלך יונתן והוציא את שקית הממתקים מאחורה .

היו שם ממתקי גומי , שוקולד ממולא , סוכריות על מקל ,  מסטיקים , מרשמלואים ועוד .

"הממממ ... מה זה החום הזה שם ?" שאלה והצביע על שוקולד שכנראה קצת נפתח בדרך .

" אה , זה פסק זמן ... שוקולד עם ופל " אמר יונתן והושיט לה את ממתק פסק הזמן .

"המממ ... מעניין ... נחמד . אבל אני עדיין מעדיפה סוכריית רחף " אמרה דפנה והוציאה סוכריה בצבע תכלת מכיסה . איכשהו היא בכלל לא התלכלכה . דפנה הוציאה ממנה משהו שנראה כמו ניילון . בגלל זה היא לא התלכלכה . היא פשוט זרקה את הסוכרייה לפה ותפסה . לאחר מספר שניות בהם לא קרה כלום , היא התרוממה  מעט מהרצפה . יונתן הסתכל עליה , מבולבל . "מה , מעולם לא ראית סוכריית רחף בפעולה ?" שאלה .

" לא . מעולם לא ראיתי אותה לא בפעולה ולא סתם ככה ". אמר יונתן . דפנה צחקה . 

הפרק הקודם		הפרק הבא