פוטר אחרי המלחמה.

סליחה שלא המשכתי הרבה זמן.. אגב, המשכתי את כל הפאנפיקים שהם לא פיקצרים שלי, (כולל פאנפיק המשך לאחד מהם..), מוזמנים לקרוא..

~*-~*-~*-~*-~

אאוץ'! זה כאב! חשב הארי לעצמו. 

ואז שפתיו התעקלו לחיוך. הוא בסמטת דיאגון, והנה לונה! 

הוא הלך להגיד לה שלום.

"היי לונה! למה את פה? את קונה כמה דברים?"

לונה לא ידעה מה לענות לו.

"האר.. כן. אני קונה בידיוק כמה דברים. תרצה להצטרף?"

"כן!" אמר הארי. 

הם הלכו לחנות של מדאם מלקין. היתה שם מראה.

הארי הסתכל במראה. לונה לא ידעה מה יקרה.

אבל אז, צלקת הברק, וכל הצלקות האחרות מהמלחמה, נעלמו.

ברגע שהוא סובב את הראש, הם הופיעו שוב.

"אוו.. הארי פוטר! הילד שנשאר בחיים!" קראה מדאם מלקין.

לאאא! חשבה לונה.

אבל הארי לא שמע את החלק השני, הוא שמע: "נחמד לראות אותך!"

"גם אותך!" הוא קרא אליה בחזרה.

מדאם מלקין התבלבלה, אבל לא אמרה כלום.

"אז.. מה אתם צריכים עכשיו?" שאלה מדאם מלקין.

"גלימת טקס חדשה בשביל הארי!" ענתה לונה במהירות.

הארי הסתכל אליה בשאלה.

"נו באמת הארי, אתה צריך כבר גלימת טקס חדשה.." לחשה לו לונה.

"אה.. כן!" הוא אמר למדאם מלקין. "אני כבר צריך חדשה!"

מדאם מלקין זיהתה הזדמנות להרוויח הרבה כסף, והראתה לו רק את הגלימות שעולות הכי הרבה כסף.

בסופו של דבר, הארי בחר גלימה יקרה במיוחד, שילם, והם יצאו מהחנות.

"הארי, אני צריכה לעשות שיחת טלפון. אתה יכול בינתיים ללכת הביתה." אמרה לונה, בתקווה שהוא לא העתק.

ברגע שהארי יצא מסמטת דיאגון, התקשרה לג'יני.

לונה: הלו, ג'יני?

ג'יני: מה קרה? (!)*

לונה: לא צריך לצעוק.. תקישיבי, הארי ביקש ממני להטיל עליו אובליוויאטה..

ג'יני: וואט? (!)

לונה: כדי לשכוח מהמלחמה וזה.. בקיצור, אל תזכירי לו שום דבר!

ג'יני: אוקיי.. (!)

~*-~*-~*-~*-~

*(!) = צעקה. לא להתבלבל עם סימן קריאה רגיל. (לא בתוך סוגריים)

הפרק הקודם		הפרק הבא