הנה עוד דבר חריג

לרגע נשתררה דממה. רק פכפוך הגלים והקול שהשמיעו כשהתנפצו בעדינות אל חוף האי נשמעו ברקע. "אז.. מה עושים?" הפרה ג'יני את הדממה. "מנסים שוב," אמר הארי בעקשנות. פרד (או ג'ורג'- הארי לא שם לב, לא שזה משנה משהו) פצה את פיו לדבר אבל הארי קטע אותו. 
"תשמע, נכון, מסוכן מדי להגיע לרציף. אז לא נגיע לשם. נסו להתעתק שוב- לאוסטרליה." "ומה עם הרמיוני?" שאלה ג'יני. "אני חושב ש... אולי מישהו עיכב אותה ולא נתן לה להתעתק. אישית אני חושב שמישהו אחז בה- כדי שיתעתק ביחד איתנו- והרמיוני לא רצתה לקחת את הסיכון הזה ולכן הרפתה ממנו באמצע ההתעתקות." ענה לה הארי. "הארי- אי אפשר שנתעתק אני ואתה מתחת לגלימת ההיעלמות שלך?" שאל פתאום פרד. "לא, אי אפשר." 
ענה הארי בכבדות.

"הגלימה בארנק של הרמיוני. היא לא כאן." ... שוב השתררה שתיקה. "אז מתי נלך לחפש אותה?" הארי הסתכל על פרד, ג'ורג' וג'יני. "בלילה לדעתי. " אמר ג'ורג'. "עד אז נחכה. לא-הארי-תקשיב לי! אני יודע שצריך לחפש עאת רון, אבל במילא אין לנו שום קצה חוט, כדאי לחכות עד רדת הלילה ואז נתעתק חזרה לרציף ונחפש את הרמיוני. "אני ממש מקווה שלא ניסו לחקור גם אותה." אמרה ג'יני בדאגה. "לא, זה לא יקרה! אסור שזה יקרה!"
קרא הארי בבהלה והתיישב על האדמה הלחה. "זה לא יקרה,הארי. אל תדאג." ג'יני התיישבה לידו והתעלמה מהמבטים ששלחו אליה פרד וג'ורג'. "יהיה בסדר." הארי הרים את מבטו אל פרד וג'ורג'.
"מה נעשה בינתיים?" שאל. "אני חושב... אולי נאכל משהו? הבטן שלי מקרקרת." ג'ורג' טפח על בטנו ופזל אל פרד-שעשה כמוהו. "צודק." אמר פרד ושלף כמה צפרדעי שוקולד מכיס מעילו. "קדימה-תתכבדו!" לאחר שזללו כמות
מכובדת של צפרדעי שוקולד ושתו את מעט המים שהיו במקרה לג'יני בבקבוק, התעייפו והחליטו לנוח. "הלכתי," מלמלה ג'יני ,התרחקה לה לכיוון פינה חמימה משלה ונשכבה על החול. פרד וג'ורג' פיהקו ביחד. 
"אחרי שננוח," סיכם פרד, בעוד ג'ורג' מהנהן במרץ- "עושים מלחמת חול. מי שהכי פחות מלא בחול בסופו של דבר- מגלגלים אותו בחול עד שייכנע." הארי חייך חיוך קלוש ומתוח ונשאר ישוב על החול הרך, מחבק את ברכיו 
וזע קדימה ואחורה בעצבנות. אף אחד מהם לא הצליח לנוח, שלא לדבר על להירדם ולכן פרד וג'ורג' התחילו במלחמת חול ופתחו במתקפה אחד על השני.
ג'יני עיקמה את אפה והארי גיחך כשפירורי חול דביקים נכנסו לו לעין. "איה! פרד!" הוא זרק חופן של חול  על האדם הראשון שנקרה בדרכו.
"זאת ג'יני," ענתה לו ג'יני בקרירות. " אוי, סליחה ג'יני- בגלל פרד לא ראיתי אותך. " גיני הרימה את גבותיה ומיד נשמעה צעקה:" זה היה ג'ורג'!" הארי צחק יחד עם ג'יני ולאט לאט התפוגג המתח - עד שנזכרו עד כמה הם רעבים ומה מחכה להם בערב. 
להארי מאוד הציקה העובדה שהם עדיין לא התחילו לחפש את רון. ואם גם זה לא מספיק, הם איבדו גם את הרמיוני- ויחד איתה- את כל הציוד שלהם. 

הארי תפס מקל שנח על האדמה והושיט אותו בהרהור במים. "מה יש,הארי?" אמרו שני קולות זהים ופרד וג'ורג' התיישבו משני צדדיו. הארי זרק את המקל הרחק אל הים. "יש לי תחושה רעה." הוא אמר לבסוף, לאחר שתיקה ארוכה. "תחושה רעה מאוד- שמשהו קרה." הוא הסתכל מבוהל על שניהם. "והוא קרה עכשיו." 

הפרק הקודם		הפרק הבא