פוקימון פוטר

מכיוון שאש לא ידע שסמל הבית שלו הוא גרים,הוא הסתובב בשיעורים ובמסדרונות בגאווה עם פיקאצ'ו,בשיעור כלשהו,

שקראו לו "שינוי צורה",אש הבחין באותה הילדה ששבתה את ליבו כאשר ראה אותה בפעם האחרונה,

אומנם היא לא הייתה רומנטית לאחר שגילה ילדה מכוערת,אבל הייתה לו תחושה,שכל הזמן אנשים מסתכלים עליו,

אבל הוא לא הבין למה,בסוף השיעור,הוא הלך אל הילדה ואמר:"שלום,אההה...מה נשמע?קוראים לי אש,

אני באתי ממימד אחר בשביל לעזור במשהו למנהל דובלימדור?דמבלדיור?אז-","שלום...אש,המנהל דמבלדור"

אמרה הרמיוני ובהתה בו כאילו שהוא נפל על ראשו,"טוב,אז...לדעתי את יפה...ואם את לא מאמינה לי,

אז תראי בעצמך"אמר אש בנחישות,הוא הוציא פוקדור אדום מלמעלה ולבן מתחת,"פרוקי,צא!"זעק אש,

ופתאום,למראה ההבעה המודהמת,המופתעת,ועל סף ההתעלפות של הרמיוני הופיע צפרד תכלת,

עם כמו 2 נקודות צמר על אפו,ורעמה תחתונה לבנה כמו הנקודות של אפיו,הוא היה חמוד,הרמיוני אמרה:"

מה?מה?מה?א..א..איך עשית את זה?מה זה?ולמה הסמל של הבית שלך הוא גרים?!"אמרה הרמיוני,

בלחץ ונחושה בדעתה לדעת עוד,"בואי ניפגש,בספרייה,ואז את תסבירי לי הכל ואני אסביר ל-"

משהו קטע את אש,הרמיוני צרחה ואש הרגיש מסוקרן,כאשר ראה עכביש ענק,שאמר:"

עזבו את הגוורטס!אתה לא שייך לפה!צ'ונדרסטור לא שלך!חמשושים!להתאסף"אש היה לבן כסיד,

מחולחל וחסר הבעה מרוב פחד או הסתקרנות,אך משהו אחר הבהיל אותו,כאשר ראה,

את הרמיוני שוכבת,מחוסרת הכרה,ואש,נגד עכבישי ענק שצצים ומתרבים בכל שניה,

"מה עשיתי"אמר אש,שחושב שגורלו יחרץ ברגע זה

הפרק הקודם		הפרק הבא