אהבה אמיתית

אז חזרנו להפעיל ובגדול! כל שבוע נעלה פרק וממש נשמח אם תגיבו ותשלחו לחברים.

-נ.מ-גיימס
קמתי מהר מהמיטה והבנתי, זה היה רק חלום...
נזכרתי ‏בכל החודשים שעברו ואיך אני רמוס סיריוס ופיטר הפכנו ל״חבורה״, על כל התעלולים שעשינו, ‏כל מה שלמדנו בשיעורים (שלא הוציאו אותנו מהם),על ערבי הריתוק בכיתות הריקות(שמו אותי ואת סיריוס בכיתות שונות)שהפכו לכייפים אחריי שסיריוס הביא לנו מראות שניתן לתקשר דרכן,ועל רמוס, שכל כמה זמן הוא נעלם. חזרתי לישון

 -נ.מ-רמוס
קמתי מהמיטה מהר בבוקר התארגנתי וניגשתי לנסות למשוך את סיריוס מהמיטה, כדאי ‏שלא נאחר לארוחת הבוקר, לאחר הרבה כריות שעפו הלכנו כל החבורה לאכול.
בסוף היום היו לנו שעתיים שיקויים, הזמן עבר ממש לאט, כאילו הוא לא זז.
כולם חיכו למחר, חג המולד.
לבסוף נגמר היום, עליתי לחדר המועדון, נכנסתי למיטה ונירדמתי.
קמתי בבוקר ובאתי לזנק מהמיטה אבל את נזכרתי שחג המולד היום אז חזרתי לישון, לאחר חמש דקות קמתי מצעקה ענקית.

-נ.מ-סיריוס
קמתי בבוקר ורציתי להמשיך לישון, אבל אז ניזכרתי שחג המולד היום וצרחתי ״מתנות״ ומיד עפו לעברי 3 כריות מרמוס ג'יימס ופיטר.
זה לא הפריע לי, קמתי מהר מהמיטה והתחלתי לפתוח מתנות, שמעתי את רמוס אומר: ״שהוא רוצה הוא יכול לקום מוקדם...״

-נ.מ-ג'יימס

התעוררתי מצעקה ענקית והעפתי לכיוון הקול כרית, אבל גם אני רצתי למתנות!
קיבלתי מרמוס סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים, מפיטר צפרדעי שוקולד ומסיריוס ספר על קווידיץ׳.
היתה עוד חבילה, היא היתה גבשושית ומוזרה, פתחתי אותה ובפנים היה פתק וגלימה כסופה ארוכה, בפתק היה כתוב:

היא עוברת במשפחה יותר מ100 שנה, היא היתה שלי ועכשיו היא שלך, השתמש בה בחכמה.
אוהב,
אבא.

 -נ.מ-רמוס
פתחתי את המתנות שלי ופתאום ראיתי את ג'יימס מחזיק גלימה כסופה. מיד  אמרתי ״זו גלימת העלמות״ הייתי כל כך מופתע שלא יכולתי להגיד עוד משהו ג'יימס ענה לי ״מזה?״ עניתי לו ״שים אותה וסתכל ובראי״
הוא שם אותה ופלט צווחה, סיריוס ממש התלהב, ״נוכל למתוח את סוור מאוס עכשיו, כבר יש לי רעיון...״ הוא אמר וצחק צחוק זדוני. סיריוס הוא חבר טוב אבל שהוא מחליט משהו הוא הולך עם זה עד הסוף, לא משנה כמה זה מרושע. את האמת, הוא די מפחיד שהוא ככה, עם תווי הפנים השדוניים והחיוך הממזרי. הוא אפילו לא מנסה להכחיש את השמועות שבמשפחה שלו יש אלפים אפלים, הוא די נהנה מזה אפילו. ברגע שהוא התחיל לצחוק צחוק זדוני הדבר הראשון שחשבתי לעצמי היה אוי ויי

-נ.מ-לילי
השנה עברה כל כך מהר!
בהתחלה חשבתי שלא אמצא חברות אבל עכשיו יש לי 3 חברות חדשות ממש טובות, מרי, סופי ואמילי.
מדי פעם אני נפגשת עם סוורוס, למרות שכולם אומרים לי שהוא מוזר ואסור לי כי הוא סליתריני.
אחריי ארוחת חג המולד יצאתי לטייל עם סוורוס במדשאות.
פתאום, נזרק עליו כדור שלג משום מקום, ועוד אחד ועוד אחד, עד שזה הפך למטר ענקי שהופסק עד שסוורוס רץ לכיוון הטירה כולו רטוב...
רצתי אחריו ואני יכולה להישבע שראיתי את חיוכו המעצבן של פוטר מאחוריי.
אני יכולה להרוג את הילד הזה! למה הוא והחבורה המעצבנת שלהם כל הזמן נטפלים אלי ואל סוורוס לא עשינו להם כלום! בזמן האחרון אני רואה שפוטר מסתכל עלי במבט מוזר כאילו הוא חושב מה התעלול הבא שהם יוכלו לעשות לי. רק רמוס בסדר, הוא דווקא חבר יחסית טוב שלי הוא שקט ורגוע ולא נסחף לכל תעלול שהחברים חסרי השכל שלו מתכננים. כבר אמרתי לו שאני לא מבינה מה הוא עושה איתם והוא רק חייך חיוך קטן ואמר שיש בהם יותר ממה שנראה לעין. לפעמים יש לרמוס משפטים שדי קשה להתווכח איתם.
בכל מקרה פוטר כלכך מתת!!!

נ.מ פיטר
לסיריוס היה רעיון שנשתמש כולנו בגלימת העלמות של ג'יימס ונזרוק על סוור מאוס כדורי שלג. לא כל כך הבנתי בהתחלה על מה אני מסכים כי הייתי עסוק בלבהות במרי היא כלכך יפה... אבל לפי מה שראיתי גם סיריוס שם עליה עין וכל הבנות רוצות אותו, אם הייתם רואים אותי ואת סיריוס לא הייתם מבינים למה אנחנו הולכים ביחד אני, שמן ונמוך עם פרצוף עכברי ושיניים בולטות והוא רזה שרירי וגבוה עם שיער שנופל באלגנטיות על הפנים שלו ומבט לא מתאמץ שמפיל את כולן, נלוואי שהייתי יכול להיות כמוהו. במקום זה אני אני. אני לא כלכך מבין למה המצנפת שיבצה אותי בגריפינדור, היא בעצמה אמרה שאני לא אמיץ ולא מוכן להקריב את עצמי ושאני תמיד חושב על טובת עצמי אבל היא אמרה שיהיה לי תפקיד חשוב שאני עדיין לא מודע אליו, כיף להרגיש חשוב ובמיוחד שמצנפת שפגשה אלפי קוסמים אומרת את זה. אחרי כמה זמן של בהייה סיריוס העיר לי שאני מזיל ריר מיד קמתי והרגשתי איך הלחיים שלי מתלהטות, שלושתם צחקו עלי זה תא היה כלכך נעים אבל גם אני הייתי צוחק אם זה לא הייתי אני אז חייכתי חיוך מבויש. שמענו את מרי ולילי מדברות על זה שלילי הולכת עם סוור מאוס והתחלנו לתכנן

הפרק הקודם