The big war

הפרק הזה מוקדש להארי פרסאוס, שהכיר לי את הקרנף הסגול והראה לי את כל הטוב באופוסומים.

תהנו:

"בוב!!!!!!!" אנבת׳ צעקה למראה הטיטאן הגוסס והתקרבה אליו, היא ניסתה להוציא מבטנו את הסכין, אך שנגעה בסכין הסכין התפוגגה לעשן.

אנבת׳ הספיקה לומר  "מה קורה כאן" כשפתאום בוב הפך למנטיקור, והמנטיקור דקר את אנבת׳ עם סכין בבטן.

כשהשתחררתי מההלם (שלקח כמה מאיות) רצתי אל אנבת׳ והמטניקור צחק ואמר לי "שמעת פעם על ערפול? כי זה עובד עליכם מצוין".

מיד כשאמר ביתרתי אותו עם האנקלוסמוס וחזרתי לאנבת׳. הוצאתי את הסכין מבטנה והשקתי אותה בכמות הגונה של נקטר, אך בכל זאת נזהר לא להשקות אותה בזה יותר מדי.

"אנבת׳, את שומעת אותי?" שאלתי אותה והיא חייכה ואמרה: "אל תדאג, מוח אתה, יהיה לי עוד הרבה שנים ללמד אותך על אדריכלות.

"אוי לא" אמרתי בשקט והתחלתי לחבוש אותה. בנתיים, פייפר וג׳ייסון כבר התעוררו, ושראו מה שקרה לאנבת׳ באו אליי בריצה.

"היא בסדר?" שאלה פייפר ועניתי לה שכן.

הם עזרו לי לחבוש אותה ולהרים אותה למיטה שלה, באותו זמן כולנו היינו שקועים כל כך באנבת ששכחנו מדמסן העומד בצד, עדיין מוכה בהלם.

"פרסי, אני נשבע לך שלא ידעתי שזה לא בוב" ואני האמנתי לו, והוא אמר שזה באשמתו וזה הוא שהוביל את בוב/המטניקור לכאן.

הוא שאל אותי איך הוא יכול לפצות אותי, ועניתי לו שירפא את אנבת׳, אחרי הכל, הענק ריפא אותי מדם גרונגה, חור בבטן ועוד הפתעות.

הוא אמר שהוא יכול לרפא אותה בלי בעיה וניגש לעבודה, בזמן הזה, אני פייפר וג׳ייסון שוחחנו בצד.

"אז, איך זה קרה?" שאל ג׳ייסון, כי באותו זמן הם ישנו, והסברתי לו שבוב הטיטאן ודמסן הענק עזרו לנו בפעם הקודמת שהיינו בטרטרוס והשארנו אותם להלחם בטרטרוס עצמו , ולא ידענו מה עלה בגורלם, עד ששניהם באו, ופתאום בצבצה חרב מביטנו של 'בוב' ואנבת׳ ניגשה לעזור לו ואז התברר שזה המטניקור שהשתמש בעירפול והוא דקר את אנבת׳.

שוחחנו כחצי שעה ואז דמסן הודיע לנו שאנבת׳ 'כמו חדשה'. רצתי למיטה של אנבת׳ וראיתי שבאמת היא החלימה, אם כי הייתה חיוורת מאד.

ניגשתי אליה ושאלתי אותה לשלומה, והיא ענתה שבזכות דמסן ובזכותי שחבשתי אותה מייד הכל בסדר.

הודתי לאלים על שדמסן היה איתנו ועזר לנו בעת המצוקה.

החלטנו להאריך את ההפסקה בשביל שאנבת׳ תחלים לחלוטין ותתאושש אף על מחאותיה שזה סתם יעקב אותנו.

לאחר כמה שעות מנוחה, כשאנבת׳ הייתה בריאה לחלוטין והצבע חזר ללחייה, נפרדנו מדמסן בחיבוקים והתחלנו להתקדם.

דאגנו שנהיה תמיד לצד הפלגתון בשביל שיהיה לנו מה לשתות, גם אם זה מגעיל לחלוטין.

לאחר כשעה של הליכה שמענו קולות מתלחשים, ושהתקדמנו עוד קצת ראינו שאלה מכשפות ה'אראי'.

"לא עוד פעם אלה" רטנתי ואמרתי לג׳ייסון ופייפר שאסור להרוג אותם, אבל היה מאוחר מדי.

ג׳ייסון הסתער עליהן והרד שתיים מהן, ומיד הופיעו עליו תסמיני שפעת.

"באמת?" שאלתי בציניות, "אותי מקללים בדם גרונגה ואותך בשפעת?! מי מבקש בנשימתו האחרונה שתחלה בשפעת?!, וזוהי, עוד אחת מהשאלות הפילוסופיות על החיים, כמו 'איך אנשים אוהבים לשמוע ג׳סטין ביבר?'

ג׳ייסון נסג והתעטש, ושאל אותי מה זה, ועניתי לו שכל פעם שהורגים את אחת המכשפות האלה מקבלים קללה מאויב שהרגת בעבר.

"ואשכרה קיללו אותי בשפעת?" ואני עניתי לו שיש חצויים עם מזל בעולם.

באותו הזמן, אנבת׳ ופייפר התלחששו בצד. התרחקנו ממקום האראי אבל נראה שנעלמו כלא היו.

תגובות בבקשה, פרק קודם כמעט ולא הגיבו:

הפרק הקודם		הפרק הבא