האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


הילדה המקוללת

מלובי היא רק עוד ילדה פשוטה שלומדת בבית ספר רגיל. אבל מה קורה כשיום אחד היא לא מגיעה לבית הספר? האם מישהו ישים לב שהיא לא נמצאת? שהיא כעט מכשפה?



כותב: Almog_potter_weasly
הגולש כתב 4 פאנפיקים.
פרק מספר 6 - צפיות: 7899
5 כוכבים (5) 2 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר~ - זאנר: הרפתקאות - שיפ: מלובי/ קרבלר - פורסם ב: 25.04.2017 - עודכן: 16.08.2017 המלץ! המלץ! ID : 8576
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

אתם בטח מנחשים לאיזה בית התמיינה מלובי, אבל אל תדאגו, יש לי סיבה מוצדקת לשים אותה בבית כה צפוי:-)

קריאה מהנה! :-*


 

 

 

מלובי חיפשה את הקרון בו ישבה לילי. אחרי כמה דקות של חיפושים, מצאה אותה משוחחת עם עוד ילדה בעלת שער חום ועיניים בצבע טורקיז עמוק.

 

כשלילי הבחינה במלובי העומדת מחוץ לתא הקרון, הפסיקה מיד את שיחתה עם הילדה האחרת ונגשה אל דלת התא. "הו היי מלובי!" קראה לילי.

"את מוזמנת לשבת איתנו.. אם את רוצה. זאת קולין, היא מתחילה את שנתה הראשונה בהוגוורטס, כמונו!" ליחי הציגה את הילדה בעלת השער החום למלובי, והשלושה החלו לשוחח:"אה... היי קולין! אני שמחה שכבר מצאתי לי שתי חברות נפלאות..." פתחה מלובי בשיחה.

 

לילי נזכרה לפתע במשהו ושאלה:"תגידי מלובי, למה עזבת קודם את הרכבת? אני מתכוונת, את באת להיכנס איתי לקרון ומיד יצאת. זה בגללי?" לילי חששה שפגעה איכשהו במלובי, ופרצופה נראה מודאג. מלובי שמה לב למצב רוחה של לילי ומיהרה לענות:"לא, לא, זה לא בגללך."

לילי נאנחה אנחת הקלה, ומלובי המשיכה,

"אבא שלך רצה לדבר איתי, הוא קרא לי רגע לפני שעליתי לרכבת... סליחה שהלכתי בלי להגיד.." מלובי הסמיקה קלות לנוכח מה שאמרה. "הו.. זה בסדר!" הרגיעה אותה לילי. "אבל... למה אבא שלי רצה לדבר איתך?" לילי שאלה מתוך הסתקרנות. "אתן יודעות לשמור סוד?" שאלה מלובי.

היא פנתה בעיקר אל קולין, שהתגלתה כשתקנית במיוחד.

 

"כן!" ענו השתיים יחד. ומלובי ספרה להן על הגלימה ועל כל שיחתה עם הארי פוטר. בסוף הסיפור, לילי נראתה מופתעת במיוחד.

"אבל למה אבא שלי בחר לתת את הגלימה דווקא לך? למה הוא לא נתן את זה לי או לג'יימס ואלבוס, האחים שלי?" היא שאלה. למלובי לא היה מושג למה האיש הממושקף בחר לתת נכס חשוב כל כך לה. לבסוף אמרה רק "לא יודעת".

מחוץ לתא, עברה מכשפה עם עגלת ממתקים שמלובי לעולם לא ראתה. המכשפה פתחה את דלת התא, ושאלה:"משהו רוצה לקנות משהו מהעגלה?" מלובי רצתה לנסות כמה מהממתקים, והוציאה את ארנקה מכיס מכנס המוגלגים שלה, ובו היה הכסף שהוריה הביאו לה כמה ימים לפני כן. נשארו לה עוד המון מטבעות, ולא היה לה אכפת לבזבז כמה. מלובי קנתה שלושה צפרדעי שוקולד וחבילה של סוכריות, כדי שתוכל לחלק גם לחברותיה משהו טעים. היא התיישבה במושבה, וחילקה לכל אחת מחברותיה צפרדע שוקולד וכמה סוכריות.

 

"הו... מלובי! באמת לא היית צריכה!" אמרה קולין. השלושה המשיכו לשוחח בעוד הרכבת ממשיכה לנסוע לכיוון הוגוורטס. לבסוף, ניכנס לתא ילד גבוה, כנראה מהשנה השישית, ואמר:"הרכבת כמעט הגיעה להוגוורטס, כדי שתחליפו את בגדי המוגלגים שלכן לבגדי בית הספר." הוא סיים את דבריו וסגר את דלת התא. שלושת הבנות החליפו את בגדי המוגלגים שלהן, וחזרו לתאן עד שהרכבת תעצור בהוגוורטס. באמצע שיחתן, שאלה קולין את חברותיה:"אז.. באיזה בית אתן חושבות שתיהיו? אני חושבת שאני אהיה ברביינקלו, כמו אבא שלי."  תחילה, מלובי לא הבינה על מה דיברה, ואז נזכרה שמנגולס הזכיר באחת משיחותם משהו על כך שבהוגוורטס ישנם ארבעה בתים שאליהם מתחלקים התלמידים.


"אני חושבת שאהיה בגריפינדור, כמו ההורים שלי," אמרה לילי,"באיזה בית את חושבת שאת תיהיי, מלובי?" מלובי חשבה לכמה רגעים, ולבסוף ענתה:"אני באמת לא יודעת. אני חושבת ש.. אה... אני לא ממש מבינה בכל העיניין הזה." אמרה מלובי במבוכה. לילי רצתה לענות לה, אך הרגישה את הרכבת עוצרת אט אט, ושלושת הבנות התקדמו לעבר היציאה מהקרון.

 

כשיצאו מהרכבת, יחד עם כל הילדים שנסעו איתן, שמעו קול רם קורא מאחד הכיוונים:"ילדי שנה ראשונה לפה! ילדי שנה ראשונה!" הבנות פנו לעבר הכיוון שממנו נשמע הקול. להפתעתה הרבה של מלובי, האדם שהיה שם, הוא הגבוה ביותר שראתה עד כה!

הוא היה בעל כרס עבה, ובעל שער פרוע על ראשו. מלובי הבחינה בעגלות שמתחילות לנסוע בכוחות עצמן. היא התפעלה מאוד מהקסם שהיה לפניה, ונגשה לאחת העגלות בעצמה עם שתי חברותיה. כשנגשה לעלות אל העגלה, הבחינה באיש הענק עומד מאחוריה.

 

להפתעתה, היא לא נרתעה ממנו, אלא ראתה בתוכו משהו עדין ואוהב. האיש המזוקן פתח את פיו והחל לדבר:"את כאן היא מלובי, נכון?" הוא שאל.

מלובי הנהנה והוא המשיך, "שלום לך מלובי, אני כאן הוא האגריד, שומר היערות של הוגוורטס. קיבלתי כאן הוראה מ.. אה.. פרופסור מקונגל כבודה, שתשוטי איתי כאן ב... אה.. בסירה פה איתי." מלובי לא הבינה למה כל המבוגרים שמדברים איתה מתנהגים כה מוזר, אבל לא רצתה להתווכח עם שומר היערות, וניגשה אל הסירה האחרונה. "אוכל לשוט עם חברותי?" שאלה מלובי את האגריד. "כמובן! תקראי לחברות שלך פה. יש כאן מספיק מקום פה לכולם." ענה לה האגריד.

 

מלובי קראה לחברותיה שיבואו לנסוע איתה ועם שומר היערות המזוקן. לילי באה בשמחה, כיוון שכבר הכירה את האגריד מסיפורי הוריה, אך קולין נרתעה מהנסיעה עם ענק למחצה, וישבה בסירה ממול. "הפסד שלה," אמרה לילי,  " מהרגע הראשון שפגשתי אותה לא חשבתי שהיא נחמדה במיוחד. אם היא בוחרת לשבת עם ילדים אחרים זאת בעיה שלה." 

 

הסירות שטו לכיוון הטירה העצומה, הוגוורטס. בדרך, נסתה מלובי לשאול את האגריד למה דווקא היא צריכה לנסוע איתו, הרי יש עוד המון תלמידים חדשים, אך בכל פעם שהעלתה את הנושא, התחמק האגריד מהתשובה ועבר לשוחח על מזג האוויר.

 

הדבר נראה חשוד בעיני מלובי, וקיוותה למצוא את התשובה במהירות המירבית. בינתיים, הסירות הגיעו להוגוורטס המוארת, קצת אחרי כרכרות התלמידים שהגיעו לפניהם. כל התלמידים ירדו מהסירות, וכך גם מלובי. כשהאגריד קם כדי לרדת מהסירה, מלובי הבחינה כי הסירה מתנוענעת מצד לצד. 

 

 תלמידי השנה הראשונה נכנסו לאולם הגדול, בעוד כל התלמידים שישבו באולם מחאו להם כפיים. התלמידים החדשים התיישבו על ספסל מול שולחן המורים, וחיכו בחוסר נוח לדברי המנהלת. מלובי הבחינה בארבעה שולחנות ארוכים במיוחד מסודרים לאורך האולם, ולכל שולחן צבעים משלו. 

 

לפתע, ראתה מלובי אישה גבוהה וממושקפת בעלת פרצוף חמור סבר, קמה מכיסא מפואר. כאשר היא קמה, כל תלמידי האולם הגדול השתתקו בין רגע. 

"כעט," החלה האישה הממושקפת להגיד, "אנו נשמע את דבריה של מצנפת המיון, ואז נתחיל בטקס המיון."

האישה הביאה כובע מאובק וישן להפליא, והניחה אותו על שולחן גבוה. 

המיצנפת גיכחה בגרונה. "וואו!" פלטה מלובי.

ואז, החלה המיצנפת לשיר:

 

 

התכנסנו כאן היום,

כמו בכל שנה,

לטקס המיון לתלמידי

השנה הראשונה.

 

שימרונה נפשכם,

כי לכאן הגיעה מלכה,

אשר קוללה

בקללה מפחידה.

 

ואת התלמידים,

כמו בכל שנה,

אמיין לבתים,

כי זוהי בקשה.

 

אם טוב לב ואורך רוח

אמצא באחד מכם,

אגיד לא שעל בטוח,

בהפלפאף אותו אמקם.

 

אם בכם אמצא

עורמה ושאיפה לכוח,

אודיע כי מייד אני

אורה אתכם מייד,

לסלת'רין לשלוח.

 

מיד אם אראה בכם

חוכמה גדולה ותבונה,

אתכם מיד אעביר

לרביינקלו הגדולה.

 

אם תושייה ואומץ לב

אמצא בליבכם

אודיע כי בהחלט

לגריפינדור מועדות פניכם.



 

כל הקהל באולם הגדול הריע, אך נדמה כי אף אחד חוץ ממלובי לא התייחס למילים בשירה של מצנפת המיון. מלובי החליטה כי אין זה משנה עכשיו, כי האישה על הכיסא המהודר קמה ממקומה ובידה גליון קלף צהבהב.

"הבא נתחיל בטקס המיון!" היא הודיעה בצהלה.

האולם השתתק, ומלובי שמעה את לילי לוחשת לידה:

"היא המנהלת, את יודעת. פרופסור מקונגל."

מלובי הופתעה לדעת שזוהי המנהלת, אך לא אמרה דבר.

טקס המיון לא ממש עיניין אותה עד ששמעה את פרופסוק מקונגל קוראת בשם:

"קרבלר אנטיניו!"

 

כמה מקומות ליד מלובי, קם ילד בעל שער שטני, גבוה, ובעל עיינים ירוקות כמו דשא ביום בהיר. מלובי חשה מן רגש מוזר כלפי הילד ההוא, אך התעלמה מכך. היא צפתה במיונו וראתה כי המצנפת שלחה אותו לבית גריפינדור. כנראה הוא אמיץ. חשבה לעצמה מלובי. מייד אחרי קרבלר הגיע תורה של לילי. היא התמיינה גם כן לבית גריפינדור. עברו עוד כמה ילדים ואז נשמע שמה של קולין. לאכזבתה של קולין, היא התמיינה לבית הפלפאף.

 

היא קיוותה בכל ליבה להיות ברביינקלו כמו אביה, אך חלום זה לא התממש.

מלובי כבר חיכתה בקוצר רוח לתורה, וגילתה ששמה היה האחרון.

"מלובי רנוארד פרנגלואיד!" קראה מקונגל.

מלובי קמה בהיסוס. היא הבחינה שהמנהלת בוחנת אותה, כאילו בודקת שעודנה בחיים.

מלובי התיישבה על הכיסא ליד שולחן המצנפת. היא הבחינה שרוב האולם מתלחשש סביבה, ותהתה למה. 

 

מלובי הרגישה את המצנפת נוגעת בראשה.

"המ... בואו נראה," החלה המצנפת להסס.

"אני רואה חוכמה רבה, וגם אומץ לב.... כמובן הו... גם עורמה לא חסר כאן, אבל, את מלאה בטוב לב..." המצנפת לא הפסיקה להסס. במשך כמה דקות היא הרהרה מעל לראשה של מלובי. מלובי חשבה בליבה:"נו... לאיזה בית אני אתמיין? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?" והמצנפת, כקוראת מחשבות, ענתה לתשטבתה בקול שכולם יכלו לשמוע:

 

" עלמתי הצעירה, אינני יכולה להחליט בכזאת מהירות לאן למיין אותך! את התלמידה היחידה שלקח לי אי פעם כל כך הרבה זמן למיין. אולי תבחרי בעצמך לאיזה בית ללכת?"

כל האולם השתתק.

תלמיד שבוחר בעצמו לאיזה בית מארבעת הבתים ללכת? על כזה דבר אף אחד עוד לא שמע. 

"ל.. לבחור בעצמי?" שאלה מלובי. והמצנפת, כממהרת מאוד ענתה לתשובתה: "נו, נו, הזדרזי! שמעת את הצעתי! בחרי את הבית שאליו את חושבת שאת שיכת, ונגמור עם זה כבר!" המצנפת נשמעה פגועה מכך שלא יכלה למיין את מלובי.

 

בתוך ראשה של הילדה הג'ינג'ית התנהל וייכוח סוער:

"גריפינדור? אולי רביינקלו? לא ולא! הפלפאף עדיף. או שבכלל סלית'רין?"

מלובי כבר לא יכלה עוד להקשיב לקולות במוחה ואז חשבה לעצמה: אלך לבית שבו לילי נמצאת! ולבסוף הריעה:

" אני בוחרת בגריפינדור!"

 

נשמעה תרועה קולנית מהשולחן הגריפינדורי, ופרופסור מקונגל קמה והורידה את מצנפת המיון מראשה של מלובי. 

על פרצופה של מנהלת בית הספר היה מבט מופתע ביותר. מלובי צעדה לכיוון שולחן גריפינדור בגאווה והתיישבה בכיסא שליד לילי.

"הבא נתחיל בארוחה!" אמרה פרופסור מקונגל ונקשה בשרביטה על ידה. מגשים שלמים מלאים אוכל מילאו את שולחנות הבתים. מלובי התלהבה מהקסם שראתה כרגע, והחלה לאכול. 

 

בתום הארוחה, עלתה מלובי עם חברתה, לילי, לקומה השביעית שם נמצא בית גריפינדור. כל התלמידים נתקעו בכניסה כיוון שלא ידעו את הסיסמא לחדר המועדון. אבל עד מהרה באה תלמידה מנומשת ואמרה שהסיסמא היא "פרוצינדיו שלוק". כל התלמידים נכנסו לחדר גריפינדור, ואיתם מלובי.

 

היא הבחינה לפתע בקרבלר, הילד בעל העיניים הירוקות. היא רצתה ללכת לדבר איתו, אבל שמעה את לילי קוראת לה. מלובי פנתה לכיוון מעונות הבנות, וכשהגיעה, ראתה שלילי ישנה מיטה לידה, והן נמצאות בחדר עם עוד שתי בנות שכנראה היו תאומות זהות.

למלובי לא היה כוח להתחיל הכרות חדשה, אז היא פשוט נגשה למיטתה, שלידה הונחו בצודה מסודרת כל הדברים שלה, כולל ינשופה האהוב.

 

מלובי עצמה את עיניה ונרדמה מיד.

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

מממש יפה! · 28.04.2017 · פורסם על ידי :Lassie
אהבתי!!! מהמם תמשיכי!!

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025