לחיות לפי השרביט

עיירת ילידים אמריקניים בחופים המזרחיים של צפון אמריקה, על הגבול בין קנדה לארה"ב. פיטר פסע אל תוך הבקתה של הצ'יף. "שמעתי שהוונדיגו מסתובב כאן." "שמעת נכון, חיוור מזוקן", אמר הצ'יף, "ולא רק אחד. עדר של וונדיגואג. אף אחד לא יודע מאיפה הם מגיעים." פיטר אמר בשקט, לעצמו: "אני יודע...".

פיטר נכנס לבקתה בקצה העיירה, בה גר יליד אחד בבדידות. "גם אתה הגעת לבצע עליי מחקר, אירופאי? או שמא באת ללעוג לי על כך שנולדתי שד?" "לא ולא," ענה פיטר, "אני נותן לך הזדמנות לנקום בצאצאי המתיישבים הלבנים, ולהגן עליך אחר כך. אני גם יכול להסביר לך למה זה קורה לך". "ומה תרצה חזרה?" שאל היליד. "שתנקום בלבנים מסוימים מאוד" ענה פיטר בחיוך. "אני צריך שתבוא אתי, ותזכור את הדרך. בזמן המתאים, תביא אתך את כל שאר הוונדיגואג"

פגישת מאקוס"ה בפרדריקטון, קנדה. "רום כבודו האדון רמפינס, אני אקח את ההזדמנות שהאדונים ברנס וארמונד מאחרים בכדי לשכנע אותך שהרעיון לאיחוד הקוסמים והמוגלגים, הוא רעיון מטורף וחסר כל בסיס של שפיות אנושית" אמר פרדריך שלמאל, נציג חברת הקוסמים הגרמנית. לפני שהספיק להוסיף, התפרץ לפגישה יליד אינדיאני שצעק "תרדו מארצנו, חיוורי הפנים!" ובין רגע הפך למפלץ גבוה ורזה במיוחד, שראשו ראש אייל ועיניו צהובות זוהרות. גופו היה רזה וכחוש, וראו את עצמותיו מבעד לעור הדק. התפרצו עוד שני ילידים לפגישה והפכו גם הם למפלצים דומים. שלושת הוונדיגואג החלו להרוג ולרטש את יושבי הפגישה. הקסמים כמעט שלא השפיעו עליהם, רק קסמים חזקים שהוטלו בידי קוסמים חזקים. רק מעטים הצליחו לברוח, ואחד הוונדיגואג שותק. השניים האחרים ברחו חזרה ליער הסמוך.

 דניאלה וג'רום היו בסמוך. הם לא חזו במקרה המזוויע, אך שמעו במעומעם כמה צעקות, ואז, למרבה אימתו של ג'רום, הם ראו את סמל הרייבנסמורטו מתנוסס מעל זירת האירוע. "פיטר" לחש ג'רום. "איך אתה יודע שהוא אחראי לכך?" דניאלה שאלה אותו. "זה חלק מהסמל של משפחת ארמונד, העורב בעל העיניים הבוערות. אבל למה שיעשה זאת?"

באותו הזמן, פיטר הסתובב במקום וצחק. "זה העונש שלכם, זה העונש על כך שלא שמעתם לקולי. אתם לא פחות גרועים מאוכלי המוות"

הפרק הקודם		הפרק הבא