ניוט סלמנדרה השני

"אהה!"

האנה בגשו, אשתו של אדי רדמיין, צרחה קצת וכמעט שמטה את הניפלר.

"שלום," אמר ניוט סלמנדרה בנימוס.

הוא החזיק את המרטלאפ שלו.

"ובכן," גיחך אדי, "האנה, זה הכפיל המרושע שלי.

כפיל מרושע, זאת האנה, אשתי."

לשם שינוי, ניוט התעלם מכך שאדי כינה אותו "כפיל מרושע."

"יש לך אשה?" הוא פלט.

זה היה גס רוח וחסר נימוס בעליל מצידו של ניוט להתנסח כך, אך לא היה לו אכפת.

רגשות של תסכול ומרירות צפו בו.

הכסיל המטורף הזה השיג את מה שאני לעולם לא אשיג.

ניוט שמע את צליל קולה של הארומפנט שלו, ושמח על התירוץ להתרחק משם.

"הארומפנט," הוא מלמל והחל להתקדם לעבר הקול ברחובות העיר.

אדי עקב אחריו, כהרגלו, מחזיק את הניפלר.

"הי, גבר, אתה מרגיש בסדר?"

"לא," ענה ניוט בכנות והגביר את קצב מהירותו.

לפתע הוא שמע עוד קול מוכר, מכיוון שונה לחלוטין.

"זה אחד הגראפורנים," אמר ניוט ונעצר.

"הם בסכנת הכחדה," נזכר אדי ביצור הדינוזאורי והאפרפר, שבמקום פה יש לו משהו דומה לזרועות של תמנון, שאליו התייחס בסרט, והוסיף: "לך להציל אותו- אני אדאג לארומפנט."

"איך אתה..." דאג ניוט, אך אדי קטע את המשך דבריו.

"אני אסתדר. לך!"

אדי מצא די מהר את הארומפנט, יצור גדול, אפור וקרנפי, עם קרן ענקית, מוקפת גידול זוהר ומשונה, על המצח במקום על האף.

היא רצה, חסרת אונים, מנסה להיפטר ממטורף בלונדיני שרכב עליה, לועס כובע ובו זמנית

מזייף את השיר "צוללת צהובה" של להקת "ביטלס".

מסביבם התעופפה ציפור ורודה וינשופית.

אדי הבחין שהמשוגע קשר אל גבו מזוודה שדומה באורח חשוד לזו של ניוט סלמנדרה.

"זרוק לי את המזוודה!" צעק אדי, שזיהה את דני גהרס.

דני ירק את כובע גריפינדור על ראשו של אדי.

"לא רוצה!" הוא אמר בקול צייצני ומטופש.

אדי העיף את הכובע המכוסה רוק מעליו.

"אם תיתן לי את המזוודה אני אתן לך את הניפלר!" הוא קרא אחרי דני שהתרחק ממנו על גב הארומפנט.

דני זינק מעל גב הארומפנט ונחת ממש גרוע.

הוא התעלם בעליזות מפצעיו, התיר מעל גבו את המזוודה ומסר אותה לאדי.

אדי נתן לדני את הניפלר, והמשוגע קשר ליצור החמדן את החבל סביב הגוף, אחז בקצה החבל

כמו ברצועה, וקרא: "אחריך, הנסיך ג'ון לנון!"

הניפלר פצח בחיפוש אחר זהב, גורר איתו את דני המשוגע.

"משהו רע עבר על הבחור הזה," אמר אדי בהרמת גבה ופתח את המזוודה כדי לקחת שמן קרנפים בשביל לתפוס את הארומפנט.

להפתעתו, הוא הצליח להיכנס פנימה.

"החיים שלי נעשים מוזרים יותר ויותר," התפעל אדי כאשר זיהה את חדר המזוודה המוכר לו כל כך מהצילומים.

אני אליו חייכתי - והוא אותו דבר ברוך הבא ברכתי - והוא אותו דבר פה גדול פתחתי - והוא אותו דבר נבהלתי וברחתי - והוא אותו דבר. מתוך חבר בתוך ראי, דתיה בן דור.

הפרק הקודם		הפרק הבא