האולימפידיה לליטוף דרקונים

בחנתי בדממה את מה שהוצג בפני באותו הרגע, לא ידעתי ממה להתפעל יותר - מהחדר הגדול אך החמים או מהנער שעמד לידי עם חיוך מיליון דולר על פניו. אם לומר את האמת, הייתי קצת לחוץ. הייתי עם הארי, לבד, ומולנו ישנו חדר שמלא במים. אני בטוח שהארי לא הביא אותי הנה סתם ושהמטרה שלו היא שנעשה פעילות כלשהי במים, אבל מי שמכיר אותי היטב יודע שמים ואני זה לא בידיוק השילוב המנצח.

הארי כנראה קלט את ההבעה ההוממה והמפוחדת מעט על פני ופלט בשעשוע אין סופי "אל תדאג, אוסקר. לא הבאתי אותך לכאן בכדי לרצוח אותך"

החנקתי יבבה מהבדיחה שלו. מוות בטביעה? רק המחשבה על זה עושה לי סיוטים. האמת שאני יותר לחוץ ממה שהארי יחשוב על המערכת יחסים שלי עם מים מאשר שהוא ירצח אותי ויחביא את הגופה שלי ביער האסור.

הארי נכנס לתוך החדר ואני בעקבותיו, החדר היה כל כך גדול שזה היה נראה כמו אגם קטן באמצע הטירה. אדים עלו מתוך המים וריח מתוק של סבון ריחף באוויר. זה עשה לי בחילה.

בלי הרבה דיבורים הארי החל להתפשט. הוא הסיר את הגלימה השחורה ולאחר מכן פתח במיומנות את כפתורי החולצה המגוהצת היטב שלו ביד אחת, כשסיים הוא פשט את הגופייה הצמודה והתכופף לחלוץ את נעליו. נדהמתי לגלות שבכל הזמן הזה בהיתי בו וברגע שקלטתי את זה הסרתי במהירות את מבטי וסומק עז הציף את הלחיים שלי.

"אתה מתכוון להיכנס למים עם הבגדים והכל?"

אוי לא.

"אה, אתה מתכוון להיכנס למים?"

אלוהים אדירים! למה אני כזה דפוק?! ברור שהוא עומד להיכנס למים! למה אנחנו פה ולמה הוא מתפשט? עד כמה אני יכול להיות טיפש? ולמה לעזעזאל אני לחוץ כל כך?

"כן ברור, וגם אתה" הוא ענה בשלווה, כאילו זה הדבר המובן ביותר בעולם. הוא פתח את הרוכסן של הגינ'ס השחור שלו והכרחתי את עצמי לא לבהות בו שוב. הגוף שלו היה פשוט מושא להערצה, רגליים ארוכות ומוצקות, זרועות רזות ושריריות, בטן חלקה וישבן חמ-

רגע, מה מה מה מה מה מה מה?

ממתי אני חושב בפירוט כזה על גוף של בן? מה עובר עליי?

לפני שהספקתי להגיד משהו הארי הספיק כבר לקפוץ לתוך האמבט, צפיתי בו נעלם ושב על פני המים. שערו השחור רטוב ועיניו נוצצות ונעוצות בי בציפייה. כאילו אומר "קדימה אוסקר, קפוץ כבר למים טיפשון!"

"אני לא נכנס למים" הכרזתי ברוב חשיבות.

"ולמה זה? המים נקיים, אוסקר"

"זה מה שתמיד אומרים, ואז שנכנסים מגלים המון שיער של בנות ושטן של ילדים" נשמעתי מגוחך אבל לא באמת היה לי אכפת. יכולתי לתרץ כל תירוץ בעולם רק לא להיכנס למים. "וחוץ מזה, לא ידעתי שאנחנו הולכים להיכנס למים אז אין לי באמת במה לשחות"

הארי הסתכל עליי ויכולתי לראות שהוא מחניק צחקוק "אתה לא לובש תחתונים?"

אז הוא חושב שאני באמת אכנס למים עם תחתונים בזמן שהוא צופה בכל צעד שלי? אני מעדיף לקפוץ מהמגדל הכי גבוה בטירה לעיני כל הבית ספר מאשר להוריד מול הארי את החולצה.

"אני ממש לא מתכוון לשחות בתחתונים, הארי, ואין לי בגדים יבישים להחליף אם אני אכנס איתם למים. אני אשב לי פה ואצפה בך ואנחנו יכולים לנהל את שיחת ההיכרות שלנו ככה" אני חושב שנשמעתי משכנע.

"תפסיק להיות כזה, אתה מפספס את כל הכיף" הוא הפציר בי.

הבטתי במים בעצב, הוא לעולם לא יבין, לעולם. הלוואי שהייתי כמוהו, אחד שלא מפחד להעז. הלוואי שהייתי יכול להוריד את החולצה ופשוט להיכנס למים בלי בעיה. הלוואי שהייתי אמיץ באמת ואחד כזה שאוהב ויודע להינות, כמו הארי. אבל אני לא הארי, אני אוסקר. וזה מבאס.

"שיחת ההיכרות שלנו בנתיים נורא משעממת, לא למדתי דבר עלייך מלבד זה שאתה עקשן בידיוק כמו אחיך" הוא התבדח ושחה קרוב יותר לכיוון שפת האמבטיה הגדולה. נסתי לזייף חיוך מבודח כמו שלו אבל נכשלתי, אני אפילו לא כזה עקשן.

"לפחות תכניס את הרגליים למים ותתרענן קצת" הוא הציע לי ואני שמעתי לו. הורדתי את הנעליים והגרביים והפשלתי את המכנסיים שלי עד הברכיים, הכנסתי את הרגליים למים וחיוך קטן הופיע על פניי מבלי אפילו שמתי לב.

"המים נעימים, נכון?" הוא שאל ואני הנהנתי בראשי "אז רק תכנס"

הנדתי את ראשי לשלילה והזזתי את רגלי קדימה ואחורה במים כמו ילד קטן.

הוא התקרב אליי, והביט בי ברצינות "אוסקר, אתה מפחד?"

האינסטינקט הראשון שלי היה להכחיש ולצחוק, אבל עיניו הרצניות של הארי גרמו לי לפלוט את האמת "אני לא מפח- הממ סוג של"

"אז תקשיב לי, תוריד את הבגדים ואני אעזור לך לאט לאט להיכנס למים. אם אתה מרגיש לא בנוח רק בתחתונים אז אתה יכול ללבוש את הגופייה שלי מעל. חבל שתשב סתם ככה במקום להנות בתוך המים"

הבטתי בפניו וראיתי שהוא כנה "אוקיי, אז אתה יכול להסתובב בזמן שאני מחליף?"

הוא צחק "כמובן, אבל תעשה את זה מהר כי אני לא הבן אדם הכי סבלני שיש"

קמתי במהירות ותפשטתי, הרמתי מהרצפה את הגופייה של הארי ולבשתי אותה במהירות - היא היתה גדולה והגיעה עד אמצע הירך שלי.

"מעולה" הוא אמר שסיימתי "עכשיו שב על שפת האמבטיה ואני אעזור לך להיכנס. עשיתי כדבריו והתיישבתי על הריצפה הקרה. הוא הניח את כפות ידיו על הרגליים שלי ואש החלה לבעור בבטן שלי, למה יש לו השפעה כזאת עליי? הוא הניע את הידיים שלו מעלה כלפיי המותניים שלי וחייך אליי חיוך קטן ומרגיע.

"אני מתכוון להכניס אותך למים עכשיו, מוסכם?"

"כן" פלטתי בהתרגשות מיותרת.

ידיו התרוממו וגופי יחד איתו ושינינו פתאום היינו בתוך המים. הוא חייך אליי והשאיר אותי ליד השפה בזמן שהוא שחה לכיוון אמצע האמבט.

"אפשר סוף סוף להתחיל את ההכירות שלנו?" הוא התבדח.

הנהנתי בראשי.

"רוצה לעשות את זה קצת יותר מעניין?" הוא שאל ומבט שועלי הופיע על פניו.

"איך..מעניין?"

לא יכולתי לעמוד במראה של פניו היפות. העיניים שלו זרחו לכיווני כמו שני כוכבי לכת ירוקים וזורחים.

"אתה תשאל אותי שאלות לגבייך, בכל פעם שאני עונה לא נכון אתה חייב לתת לי משימה קטנה. ואותו דבר גם בכיוון ההפוך. עשינו עסק?"

ניסתי לחשוב על זה קצת אבל לא היו לי יותר מידי ברירות.

"עשינו עסק" נכנעתי.

"אוקיי, תתחיל" הוא אמר מרוצה.

נסתי להתחיל לחשוב על משהו קשה, אבל כנראה שאני לא עד כדי כך מעניין או מיסתורי " מה המאכל האהוב עליי?" כרגיל, תמיד חושב על אוכל.

הארי צחק בקול לפני שהשיב "קל, שוקולד"

איך הוא תמיד כל כך בטוח בעצמו?

גלגתי עיניים, זה באמת היה קל. כל אידיוט היה מנחש את התשובה. פחח.

"עכשיו תורי" הוא אמר ועל פניו עלתה ארשת רצינית יותר "מה המקצוע השנוא עליי ביותר?"

"שיקויים. זה השיעור השנוא על כל תלמיד בהגוורטס"

הארי צחק שוב, רציתי לחזור על המשפט בפעם השנייה בכדי לשמוע אותו מפיק את אותו הצליל עוד פעם.

"מה החיה האהובה עליי?" שאלתי והרמתי את גבותיי ביהירות. את זה הוא בחיים לא ינחש!

"חתולים"

איך????

"עשית עליי תחקיר מקדים או מה?" שאלתי מעוצבן.

"לא, אתה פשוט צפוי מידי" הוא חייך.

מניאק.

"מה אני רוצה להיות שאסיים את לימודי בהגוורטס?" הארי שאל והבעה משועשעת על פניו היפות.

עדיין אחזתי במעקה של שפת האמבט בזמן שהארי נהנה משחייה קלילה בתוך המים, לא הפסקתי לבחון את גופו אפילו לרגע אחד. התחלתי די להינות מכל המצב הזה, חכו עד שטוני וג'וני ישמעו על זה.

"הילאי" פלטתי בחוסר ביטחון.

הוא היה מופתע. בינגו!

"הזכרתי את זה באוזנייך מתישהו?" הוא היה מבולבל.

חייכתי בזחיחות "לא, אתה פשוט צפוי מידי" חזרתי על מילותיו.

הוא שחה לעברי ומבט של חיית טרף על פניו "אז אוסקר ליר יכול להיות חצוף שהוא רוצה"

"אוסקר ליר יכול להיות כל מה שהוא רוצה" השבתי

לא יכולתי להתיק את מבטי מזרעותיו המושלמות, מזווית פיו שהרוממה בצורה כל כך סקסית ומשערותיו הרטובות שנדבקו לצדדי ראשו שעל כל אחד אחר זה היה נראה מגוחך, אבל לא על הארי.

הוא נעמד ממש מולי בתוך המים ויכולתי להרגיש את חום גופו, הוא הביט ישר עליי וריתק אותי במבטו - ואז, בלי שום הודעה מוקדמת הוא התחיל במתקפת דיגדוגים. אצבעותיו נגעו בצדדי גופי ואני התקפלתי מרוב צחוק. ידיו נעו עליי ואני בקושי הצלחתי לנשום. ניסתי לצאת מהמים אבל הוא משך אותי בחזרה פנימה, לא מפסיק את המתקפה.

"הארי, מ-מ-מספיק" ניסתי לחלץ מפי יחד עם הצחוק.

הארי שיחרר אותי לרגע ואני ניצלתי את ההזדמנות וקפצתי מהמים ונשכבתי על הגב על הריצפה הקרה. הארי יצא גם הוא מהמים ו- גחן ממש מעליי. שתי זרעותיו החזקות היו משני צדדי גופי, תומכות בגופו החסון. ראשו נמצא מעל ראשי ועיניו בוערות.

האוויר כאילו נעלם מהחדר וכל מה שיכולתי לראות, לחשוב ולרצות זה הארי פוטר. הבטנו זה בזה לכמה רגעים ואז אמרתי בכדי למתן את המתח "אז מה למדת עליי היום, הארי?"

הוא חייך באיטיות לפני שפתח בדבריו. "מה למדתי? נתחיל בזה שהבטן הקטנה שלך ממש חמודה"

הוא הנמיך את ראשו והעביר את אפו לאורך כל הבטן שלי, מלמטה עד למעלה. הרגשתי ג'ונגל שלם משתולל בתוך הבטן שלי.

"למדתי שהשיער המתולתל שלך זה הדבר הרך ביותר שראיתי" הוא הוסיף בטון נמוך יותר ועכשיו הנמיך את ראשו וחיכך את פניו בעדינות בשערי החצי יבש חצי רטוב.
עצמתי את עיניי והתענגתי על התחושה, לא ידעתי מה לעזעזאל קורה אבל זה הרגיש כל כך טוב, במיוחד שזה בא מהארי פוטר.

"ולמדתי שאני נהנה לצפות בגומות המקסימות שלך בזמן שאתה מתגלגל מצחוק" הוא לחש והעביר אצבע על הלחי הימינית שלי בעודו גוחן מעליי.

התחלתי להתמכר לתחושה הזאת. לא רציתי שהוא יפסיק לעולם.

"הבט בי" הוא ציווה בקול ואני פקחתי את עיניי, בוהה ללא בושה בפניו החלקות. הוא העביר את כף ידו על הגבות שלי ואז עבר על גשר אפי, מסתכל בי בריכוז עמוק.

רציתי להגיד משהו, כל דבר, אבל כל מה שהצלחתי לעשות זה לנשום בכבדות כמו איזה חולה אסטמה בהתקף.

לפתע, נשמע הצלצול והארי התנער מהחולמניות שהוא היה שקוע בה. הוא התיישב, הביט בי בפליאה, כאילו לא הבין מה אנחנו עושים שם בכלל. הוא הסתכל על גופו הכמעט עירום ואז על שלי, הוא התרומם במהירות נץ והחל להתלבש.

המשכתי לשכב שם כמו פגר מת, מסתכל עליו בערגה. הוא כל כך יפה, אני רוצה להרגיש את מגע ידיו שוב על גופי. אבל ידעתי שהזמן תם, מי יודע אם זה יקרה שוב אי פעם.

"אוסקר, תתלבש מהר. אנחנו חייבים לעוף מפה" הוא אמר בקול קצת מרוחק ולחוץ.

לא הצלחתי להרים את עצמי מהריצפה, כמה שרציתי פשוט לא הצלחתי.

"אוסקר, למה אתה מחכה? מישהו יכול להיכנס הנה בכל רגע וזה יגרום לצרות"

במאמצים רבים הרמתי את עצמי מהריצפה והתחלתי ללבוש את בגדי על גופייתו הרטובה של הארי, הוא לא ביקש אותה ואני לא התכוונתי להחזיר אותה. ולא, לא היה לי אכפת שהיא הייתה רטובה.

תוך שלוש דקות היינו כבר מחוץ לחדר המקלחות של המדריכים, שינינו מבויישים ורטובים למחצה, לא הצלחתי להביט בפניו של הארי והוא מצידו לא טרח להביט בשלי.

רצתי מהר ככל שיכולתי לכיוון השיעור הבא שלי מבלי להחליף מילה נוספת עם הארי, רק מגע אצבעותיו נותר בוער על גופי.

היי

מה אתם חושבים? אהבתם את הפרק? אשמח לתגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא