היא

הפרק שלך

תקופה:הדור הבא

נקודת מבט:ויקטואר

היוש פיפול!

החלטתי לפנק אתכם ולעשות מרתון של 3 פרקים שיעלו במשך היום.

מקווה שתהנו,

ויקטוריה די אנג'לו

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"ויקטואר..."שמעתי קול רך קורא בשמי.

לא הבנתי איפה אני ומי קורא לי.

שפתחתי את עיניי למרות עייפותי הרבה ראיתי את טדי שהראש שלי נשען על כתפו.

"קומי,אני יודע את הסיסמא וחוץ מזה את מרדימה לי את ביד..."אמר בצחוק.

הרמתי את ראי אבל העייפות השתלטה עליי וראשי נפל על חזהו.

הלב שלו פעם מהר מאוד.

"טוב אני רואה ששום דבר לא עוזר.ויקטואר אני לוקח אותך לחדר שלך בסדר?"הוא שאל

הנהנתי קלות.

הרגשתי שאני מורמת.טדי שם את אחת מתחת לברכי ואת השניה שם תחת לזרועותיי.

אוטומתית הרמתי את ידיי וכרחתי רותם סביב עורפו.

הוא נכנס לחדר המועדון ועלה למגורי הבנות.

הוא נכנס לחדר שלי והניח אותי במיטתי.

הוא לחש לי "לילה טוב,ויק!" ונישק אותי במצח.

הרגשתי את נשימתו החמה על פניי.

אני לא יודעת למה אבל הרגשתי שאני מסמיקה והמקום שהוא נישק אותי צרב כמו כוויה חייכתי לעצמי ונרדמתי.

*בבוקר*

קמתי כאשר 2 כריות נזרקו עליי מ2 צדדי.

"ויקטואר קומי מייד,יש לך הרבה מה לספר לנו." אן וקלואי צעקו עליי

"אתם צודקות"אמרתי"אני רוצה לישון!!!"

"נוווו,ויק את מכנה לספר כבר?!"קלואי זרקה עליי את הכרית השנייה שלה.

"מה יש לי לספר לכם?" שאלתי אותם בעודי קמה מהמיטה ליום חדש.

"אהה,אני לא יודעת אולי למה טדי לופין נכנס לפה ב3 בלילה ומנשק אותך,החברה הכי טובה שלי?!"קלואי אמרה.

"אאאני לאאא יייודעתתת עעעל מההה אאאת מדבברת"גמגמתי.

"כן?אז למה את מגמגמת?"אמרה אן"תמיד שאת משקרת את מגמגמת".

'טוב נו'חשבתי לעצמי'הם בכל מקרה יגלו מתישהו'

"טוב נו"אמרי לבנות.

"יש!!!"הם קראו בחיוך ניצחון.

"בעקרון זה התחיל אחר שמצאתי את דומיני.אז אחרי שצרחתי עליה טדי בא לשאןל אותי מה קרה.מפה לשם דיברנו איזה שמונה שעות אחרי שהגענו לבית ספר גיליתי שטדי מדריך ראשי ול הדרך היה לי עונש אצל פילץ' אחרי זה הלכנו למטבחים לאכול וכשחזרנו ננעלנו בחוץ כי לא הייתה לנו את הסיסמא אחרי זה נרדמתי על טדי הוא הרים אותי לפה ומכאן אתם יודעות..."אמרתי להם.

אן וקלואי התחלו לצווח"אני לא מאמינה שטדי-אני-הכי-חתיך-חמוד-מהמם-ומושלם-בהוגוורטס-לופין נישק את החברה הכי טובה שלי!"

אחרי זה ירדנו לאולם הגדול לאכול ארוחת בוקר.

פרופסור לונגבוטום,שהיה ראש בית גריפינדור,חילק מערכת שעות לכל תלמיד במערכת שלי היה:

ארוחת בוקר

שיקויים עם סליתרין

שעה חופשית

שינויי צורה עם הפאלפאף

ארוחת צהריים 

התגוננות מפני כוחות האופל עם תלמידי שנה שביעית מגריפינדור

"אני לא מאמינה איזה שיעורים דפוקים יש לנו היום!"אמרתי בכעס.

"לא כולם"אמרה אן באושר"יש לנו התגוננות מפני כוחות האופל עם תלמידי שנה שביעית וזה אומר עם טדי.אוי,אני כלכך רוצה לראות את הפרצוף שלו כשהוא יראה אותך!"

הפרק הקודם		הפרק הבא