אומות הכישוף

לאחר ארוחת בוקר מצחיקה מצד הרמיוני וזועפת ביותר מצד דראקו הם פגשו את קמיאו מהלילה הקודם .

"בוקר טוב קוסמים , אני קמיאו המדריכה שלכם , אתם בטח זוכרים אותי מאתמול . " היא אמרה בחיוך . באור יום  היה אפשר לראות אותה הרבה יותר טוב ; היא הייתה לבושה מעיל בגווני כחול ולבן (כמו קטרה ) שיערה היה שחור אסוף בקוקו ועיניים חומות ומחייכות .

"אז כדאי שנצא לדרך , בכל זאת אין לנו הרבה שעות אור " היא אמרה יוצאת מהלובי אל הרחוב .

הם יצאו מבית האירוח ויכלו לראות את העיר  הרבה יותר טוב מהלילה  , המקדש שאסור הה להכנס אליו נצנץ בשמש מה שגרם להם למצמץ פעמיים .

הם נכנסו לסירה וקמיאו החלה להסביר להם על שבט המים .

שבט המים היה כמו עיר עשויה קרח ותעלות , למעשה זה בדיוק מה שזה היה .

לפתע הם עצרו ממול בניין יפה אבל לא מהודר כמו בית האירוח .

"זה בית הספר " אמרה קמיאו עוזרת להם לצאת מן הסירה , פה אנחנו לומדים לכשף וגם את כל שער המקצועות . בנוסף אנחנו לומדים מקצועות ייחודיים לשבט המים " אמרה קמיאו ממשיכה להתקדם .

"הוגוורטס פי אלף יותר מרשים " אמר דראקו בהתרברבות אבל קמיאו כבר התקדמה  .

מקרוב הבניין לא היה מרשים ביותר ,הוא היה מבחוץ בצורה עגולה (בניין עגול ) בעל שתי קומות   .

אבל כשנכנסו , הם לא ציפו למה שראו .

המקום אליו נכנסו לא היה כיתה או אולם או משהו שהם אי פעם ראו , זו הייתה הכניסה , היא הייתה מלאה צבעים בהירים ונעימים  ספות ושטיחים . הילדים הלכו יחפים בבגדים ארוכים אבל דקים . הבנים והבנות לבשו את אותו הדבר בדיוק ; מכנסים אפורים וחולצה כחולה לבנה שחוצה את עצמה בחזה וגרביים מוזרים עד הברך  . לא היו קירות , זה היה מסדרון ארוך ועגול כמו הצורה של הבניין הגדול הקר היחיד האטום היה הקיר שממנו נכנסו והקיר שמולם היה זכוכית עבה שכל הנראה השאירה את הקור בחוץ כי הם הורידו את המעילים שלהם כל כך מהר בגלל החום .

מעבר לזכוכית היה מאין מגרש אימונים , ילדים מכל הגילאים . בנים ובנות התאמנו על כישוף .

"בואו אחרי " אמרה לפתע קמיאו לאחר שנתנה להם להתפעל .

"עדיין חושב שהובוורטס שלכם יותר טובה ?" שאלה קמיאו באוזנו של דראקו והלכה "הוגוורטס ! לא הובוורטס !" אמר דראקו מעוצבן .

אבל לא היה אפשר להשוות את הוגוורטס למקום הזה , הוא היה מואר ויפיפה וצנוע ובאותה מידה מהודר . הוגוורטס הייתה יפיפה אבל המקום הזה היה מרהיב (הכוונה לשבט המים , לא רק לבית ספר )

הם המשיכו והמסדרון הפך לטיפה יותר צר ומרחבים אחרי הפכו ל"כיתות" , שולחנות מסודרים בקבוצות והתלמידים דנים בנושאים  ולא לומדים ישר מן המורה  אלה שמורה הוא תלמיד גם הוא , הסבירה קמיאו בין השאר

"מה יש למעלה ?" שאלה חנה לפתע כשעברו ליד גרם המדרגות .

"חלק מהילדים גרים רחוק , אז יש שם חדרים וחדר אוכל , שהוא משמש לכולם אבל בעיקר להם "

הם הגיעו לעוד חלק של הבניין המוזר " כאן לומדים ריפוי במים , אנחנו לומדים לכשף מים למטרות ריפוי , פעם רק נשים למדו את הנושא הזה אבל כיום גם נשים וגם גברים לומדים כמו שלומדים כישוף מים רגיל , למטרות לחימה " אמרה קמיאו מצביעה על המגרש .

"את היומיים הבאים תעבירו פה , בלמידה יחד איתנו וביום האחרון יש הפתעה " אמרה קמיאו משאירה אותם במתח .

------------------------------------------------

וכך היה , הם העבירו את היומיים בלמידה , שונה , שלפני דעתם זו הלמידה הכיפית ביותר שאי פעם חוו , למרותו של סנייפ שחשב שזה בלגן אחד גדול .

דראקו חשב שלא יוכל לסבול את הרמיוני אבל האמת שהוא מעולם לא נהנה ככה עם חבריו הבריונים .

אחרי הפרק הזה הם יתחילו את המסע שלהם לאומת האש :) , ת"ב ??

הפרק הקודם		הפרק הבא