חוכמת הקנטאור

ליליאס מברישה את פרוותה של מגוריאס באצבעותיה, סליאן מתרוצץ לידם.

"אמא?" סליאן קורא כשהוא מבחין בכך שמשהו מטריד את ליליאס "טוב?"

זו דרכו של סליאן לשאול את ליליאס אם היא בסדר, בעזרת המילים שהוא מכיר.

"הכול טוב." היא מתנערת ממחשבותיה ומרגיעה את סליאן.

"אז למה..." מגוריאס מביטה בפניה של ליליאס ומתערבת בשיחה "עצוב?"

למרות שמגוריאס יודעת מילים רבות יחסית לבני גילה היא עדיין לא מצליחה להרכיב משפטים כמו שצריך, אבל ליליאס לא מודאגת. מגוריאס עוד צעירה.

"אני לא עצובה." היא מלטפת את פרוותה הבוהקת של מגוריאס ואת ראשו של סליאן שהתקרב אליהן "אני פשוט שקועה במחשבות."

"קועה חשבות?" מגוריאס מחקה את ליליאס, שואלת אותה מה אומרת המילים החדשות האלו.

"זה אומר שאני חושבת." ליליאס מסבירה להם "חושבת הרבה."

"על מה?" מגוריאס ממשיכה לתחקר את ליליאס בזמן שסליאן מתרוצץ סביבן, קשה לו עדיין להשתתף בשיחה "על מה חושב?"

"מישהו הציע לי להיות בן זוג שלי." ליליאס לא יודעת למה היא חולקת איתם את כל המידע הזה, אבל משום מה זה מקל עליה "אני לא בטוחה אם להסכים."

"אז טייל איתו" מגוריאס מציעה "ואם נחמד כן"

ליליאס מהרהרת בעצה של מגוריאס, היא לא חשבה על זה...

"את סייחה חכמה." היא משבחת את מגוריאס "עזרת לי."

"תודה אמא" מגוריאס מחבקת את ליליאס "אני לשחק?" היא שואלת ומצביעה על סליאן.

"כן, את יכולה ללכת לשחק." ליליאס מאשרת לה "אבל שאת וסליאן לא תתרחקו יותר מידי."

והיא צופה במגוריאס וסליאן רצים ומשחקים, לשמחתה יש להם חברים.

הם משחקים עם סייחיהם של ליאן, אונואן וסייקה.

ליליאס משגיחה בעיניה על סייחיה וחושבת על ההצעה של ריאס...

מה שמגוריאס אמרה באמת נכון, היא לא חייבת ישר להסכים...

היא יכולה להכיר אותו קודם.

ולנסות להבין למה הוא מעוניין בכעורה כמוה, שאין יודעים מי אביה.

מאוחר יותר באותו יום, אחרי שמגוריאס וסליאן נרדמו היא הולכת לשוחח עם ריאס.

הוא חי כרגע בשולי העדר, עד שליליאס תחליט אם היא מעוניינת בו או לא.

אם היא מעוניינת הוא יתקבל ללהקה, אם לא הוא ימשיך בנדודיו בחיפוש אחרי בת זוג...

הפרק הקודם		הפרק הבא