כן, אני הבת שלה ושלו

אזזזזזזז לאחר נצח שלא העליתי בגלל עומס שלא יתואר, סוף סוף הגיע פרק, אעאעאעאע :)

תהנו לכם חברימוס, כי פרק הבא יספר כבר על מסע החיפושים! :O

"אני עדיין לא מבין למה נתת לה ללכת" אמר הארי לאריאל אחרי שלילי, רוז, סקיי וג'ייק הלכו.

"הארי, אני חושבת שאתה מבין את הסיבה בדיוק כמוני" אמרה אריאל. "תמיד כשניסו להסתיר ממנו את הדברים, זה רק הלך והחמיר. חוץ מזה, הולכת להיות נבואה.

אני מרגישה בזה. וכשמנסים למנוע נבואות... בוא נגיד שהתוצאה תהיה יותר מהרסנית" הסבירה אריאל. הארי הנהן בעצב. אריאל פרעה את שיערו. "היי, אל תדאג. זו לילי, למען האלים! היא תתמודד עם הכל" אמרה לו בעידוד.

"בוא, הכנתי עוגת שוקולד שלוש קומות שאתה אוהב" אמרה לו בחיוך. זיק שובבות ניצת שוב בעיניו של הארי. הם צחקו ואריאל גררה אותו למטבח בתוך דירתם הענקית באולימפוס.

לילי, רוז, סקיי וג'ייק נחתו בבטחה במחנה החצויים, וכירון כבר חיכה להם בחוץ. הם עדכנו אותו בפרטי השיחה. "אני מבין" אמר בהרהור.

"הגיע הזמן לשמוע נבואה!" הכריז. "באמת?! סוף סוף נראה את רייצ'ל?!" שאלו סקיי וג'ייק בהתלהבות. כל הילדים כמובן ידעו על רייצ'ל. האורקל מדלפי, בת חסותו של אפולו.

"כן, הגיע הזמן" אמר כירון בבת צחוק למראה התלהבותם של הארבעה שספקו את כפיהם בהתרגשות.

הם עלו למעלה, לעליית הגג, שם רייצ'ל סידרה מיני מזכרות ישנות. כשהסתובבה אליהם, הביטה בהם בחיוך. "אני רואה שהדור הבא של עושי הצרות בא לקבל נבואה" אמרה לכירון בחיוך.

הוא הנהן וצחק צחוק קצר והארבעה נעמדו לפניה בחיוך. "אין לכם מושג כמה אתם דומים להורים שלכם. כל-כך, כל-כך דומים להם" אמר רייצ'ל בנוסטלגיה, רגע לפני שעננת עשן ירוקה הקיפה אותם,

ועיניה של רייצ'ל זהרו בירוק.

"יצאו הם ארבעה. החבורה, הדור הבא.

דבר יתגלה, שונה ומשונה. אין כוח האלים ישתווה לו,

מלבד האחת שמינויה טרי עוד.

את האוצר להציל, פן יתהפך העולם,

המשימה תצלח, אך אחד יאבד"

המומים ממה ששמעו, רוז כרעה על ברכיה. "אחד יאבד.. אחד יאבד.." מלמלה. "אומץ גריפינדורי!" קראה לילי. "אמות למען עולם טוב יותר" הכריזה סקיי וג'ייק הנהן.

רוז התעשתה וקמה. לילי ניגשה לכירון. "אנו מקבלים על עצמנו את מסע החיפושים" הודיעה. כירון הנהן. "אמא השאירה לי הנחיות" הוסיפה. "מצויין. עם כך, תצאו מחר עם עלות השחר" אמר כירון ודהר משם.

הארבעה ירדו, לא שמים לב לרייצ'ל שמחתה דמעה, מודעת לתחושות הבטן שלה שמורות מה הולך לקרות.

כשהגיעו לביתן לילי ראתה אותו פעם ראשונה. הוא נראה כל כך חמים... מזמין. "כמו בבית" אמרה בחיוך והתרפקה על מיטת האפיריון הגדולה והאפורה.

"אבא ואמא סיפרו לי שדודה אריאל הייתה כל כך עקשנית, שהיא עשתה את הביתן הזה בעצמה ואף הוסיפה שיפורים לשאר" ציין ג'ייק ולילי גיחכה. "כל כך מתאים לאמא שלי" אמרה בחיוך.

לילי פתחה את המגירה וגילתה את הכסף שאמא סיפרה לה עליו. היא הכניסה אותו לתרמיל והיא, רוז, סקיי וג'ייק החלו לארוז בגדים וציודים נחוצים כאלו ואחרים.

"ועכשיו-לישון! צריך להיות עירניים מחר!" אמרה רוז. לילי נשכבה על מיטת האפיריון והשאר כישפו לעצמם מיטה, והם נרדמו, את לילי רודף חלום עליה, על רוז, סקיי וג'ייק נמלטים ממפלצת אימתנית.

כשהתעוררו, רוב המחנה כבר היה בחוץ, רוחש וגועש בשאגות קרב. "welcome מחנה החצויים!" אמר ג'ייק בגיחוך וכולם חייכו.

עד שבוהק לבן סינוור אותם, ובפתח המחנה עמדה לא אחרת מאשר אמא של לילי. אריאל. כולם מיהרו לכרוע ברך. רק לילי, רוז, סקיי וג'ייק רצו אליה.

כולם הביטו בהם בגבה מורמת. תמיד קדים בפני ההורים האולימפיים. ולהפתעת כולם, אריאל חיבקה את הארבעה בחוזקה ומחתה כמה דמעות.

לילי הבחינה בזווית עינה בכמה מבטי קנאה. "הזדקפו! אין צורך לקוד בפניי בכלל כשאני באה לבקר" אמרה אריאל. כירון דהר אליה בלחיצת יד. "כמה טוב לראות אותך שוב אריאל" אמר בחיוך חם.

"גם אותך כירון, כל כך התגעגעתי לכאן!" אמרה אריאל בחיוך. "הגעתי לכאן כדי לאחל הצלחה לבתי ולאחייני במסע החיפושים שלהם" הכריזה אריאל.

לרגע ילדי אתנה הזדקפו מופתעים, הרי שגם הם היו אחייניה של אריאל. ואז הבינו שהתכוונה לסקיי, ג'ייק, ורוז, והסבו מבטם.

"סיבה נוספת, אני רוצה לעשות לכל החצויים פה קצת שמח ולתת מן מתנה לכל אחד מהביתנים" אמרה אריאל וכולם גררו אליה מבטי הפתעה.

"ראשית, לביתן אתנה, אני מעניקה שבעה מדפי ספרים מלאים שיוצבו כעת בביתנם" אמרה אריאל והניפה שרביטה. ילדי אתנה הופתעו אבל חייכו.

"שנית, לביתן הפייסטוס, אני מעניקה חומרי גלם חדשים וכלי עבודה חדשים גם כן" אמרה אריאל וילדי הפייסטוס חייכו חיוך רחב.

"לביתן אפרודיטה, אני מעניקה ארון מלא חליפות ושמלות שעיצבה מכרה קרובה שלי, אולי אתם מכירים אותה, מדאם אלי" אמרה אריאל. ילדי אפרודיטה החלו לצווח בהתרגשות ואריאל נפנפה בשרביטה בחיוך.

וכך המשיכה והעניקה מתנה לכל אחד מהביתנים.

"חשוב לי שתדעו, שגם אם אני לא מכירה אתכם אישית, כולכם קרובי משפחה שלי בדרך כל שהיא ואתם חשובים לי" אמרה אריאל בקריצה וכולם צחקקו.

"ועל כן המתנות הללו מגיעות לכם, ואני משבחת אתכם על אומץ-לבכם הבלתי ניתן לתיאור ועל מה שאתם מוכנים לעשות למעננו, האלים" אמרה אריאל בחיוך רחב.

"המשך יום נעים לכולם" בירכה בחיוך רחב והתעתקה משם, מעבירה ללילי מסר מוחי: "תשמרי על עצמך ילדה שלי".

כולם היו נרגשים מאוד ורצו במהירות שיא לבדוק את דבריהם החדשים. "איזה כיף לך, שאריאל היא אמא שלך" אמר ללילי אחד מילדי הפייסטוס.

"אני יודעת. אלה מדהימה. היא גידלה אותי בעצמה עם אבא" התפארה לילי. "גדלת באולימפוס?" שאל בפליאה הילד ולילי הנהנה.

"שיניתי את דעתי. האלה הכי טובה שיש" אמר הילד. לילי חייכה בענווה ואמרה לילד שהיא מקווה שיהנה ממתנת אמה. "תהיי בטוחה" אמר בחיוך והסתלק.

"טוב, בזבזנו כאן יותר מדי זמן. צריך לצאת. מוכנים?" אמרה/שאלה לילי את רוז, סקיי וג'ייק.

"מוכנים!" הכריזו השלושה.

הארבעה אחזו ידיים והתעתקו משם.

הפרק הקודם		הפרק הבא