כול מה שאני צריך זה אותך.

תגובות!!!! אני נואשת!!!!! ותודה לכול התגובות הנחמדות!!!!

הכול היה מוכן, היו כמה שינוים של הרגע האחרון {כמו כול האלים האולימפיים באים מהשמיים כדי להיות אורחי כבוד ודברים כאלה} .

בזמן שאפרודיטה התעסקה אם הבנות פרסי דיבר אם אבא שלו, אתנה דיברה אם משפחת צ'ייס, פרדריק {אבא של אנבת'] הסמיק בזמן שהציג את אשתו החדשה.

 בזמן שפרסי דיבר אם אבא שלו ניגש אליו הייפסטוס והגיש לפרסי משהו.

"מוכן לפי הזמנה " אמר הייפסטוס בקול חגיגי. {לא נראה לוויל שראה את האל פעמים בעבר היה אי פעם לבוש בחליפה נקיה }. וויל ראה שמה שהפייסטוס נתן לפרסי היו טבעות.

"תודה רבה לא הייתה חייב, אבל עדין המון תודות" אמר פרסי מכניס את הקופסה הקטנה לכיס. "נו בכיף עזרתם לנו כול כך הרבה פעמים זה המעט שיכולנו לעשות" אמר פוסידון ושם יד על הכתף של פרסי. פרסי הנהן בתודה וניגש לצ'אק הקטן ,

"וויל בו הנה שניה " קרא פרסי .

"מה קרא אני באמצע להרגיע את אנבת', מתברר שהאבא שלי רוצה לנגן את הכניסה של הכלה על לירה והיא בפניקה." אמר וויל הלחוץ.

פרסי "זה בסדר יש לי טובה לבקש." הוא פתח את הקופסה אם הטבעות,

 "מתברר שלצ'אק יש פחד במה ואני צריך נושא טבעות חדש. אתה יכו.." לפני שפרסי סיים וויל חטף את הטבעות,

"יש.. אני ימנה במקומי את מלי. יש לה יותר ניסיון אם ניהול והרגעה של אנשים משוגעים," אמר וויל בהתלהבות יתר.

"וואו," אמר וויל מסתכל על הטבעות, הם היו בצבע כסף אם פס כחול  שהצביעו  אחד לשני ,

פרסי " הפס הכחול יכוון אותנו אחד לשני במקרה של העלמות לא מוסברת. כמו הפעם ההיא אם הרה, וגם הם מכוונים לחזור לאצבע שלנו כמו החרב שלי. " אמר מתרגש.

וויל "זה מדהים," אמר ואז וניגש לחפש את מלי.

ההתחלה הייתה בסדר. כולם ישבו במקומות הנכונים. חוץ מהאלים שהחליטו להביא כיסאות נוח.  

כול הבנות לבשו שמלות סגולות יפות ונראו ממש טוב. כך גם הבנים בחליפות בצבע תכלת , מלי "עוד 10 שניות פרסי" אמרה בחיוך,

היא לגמרי הייתה בעניין של לנהל.

סאלי ישרה את החליפה של פרסי פעם אחרונה. והם יצאו. לפי הרשימה של הזוגות הם היו הראשונים.

בעודו צופה בפרנק והייזל יוצאים וויל הרגיש יד על הגב.

אנבת' "אתה בסדר?" שאלה. היא נראתה מהממת בשמלה בצבע לבן והתלתלים שלה היו חצי מפוזרים וחצי בתסרוקת מורכבת עד להינומה.

 "כן אני בסדר. איך את אני כול כך מצטער שאבא שלי החליט לנגן" התנצל

  "זה בסדר. אל המוזיקה מנגן בחתונה שלי ואוו..." היא צחקה,

,"אתה נראה טוב בחליפה," אמרה מישרת אותה.

"תודה את נראית מדהים, גברת ג'קסון" אמר

"זו הפעם הראשונה שמישהו קרא לי כך," אמרה בחיוך .

"את שמחה?" שאל וויל, מאז שהוא התחיל צאת אם ניקו, אנבת' נהייתה אחות בשבילו, אולי בגלל שהוא היה חבר של ניקו אבל עדין היא נהייתה חלק חשוב בחיים שלו.

"יותר שמחה משאי פעם הייתי. נראה לי שמבן האנשים כאן אתה מכיר אותי הכי הרבה שנים אחרי טלייה וההורים שלי. אתה יודע שאני יתגעגע למקום הזה כול כך" אמרה והסתכלה על השקיעה במחנה .

"תודה רבה," אמרה אנבת'

" על מה?" זה הפתיע אותו ,

"על זה שאתה כזה חבר טוב לניקו. וידיד כול כך טוב בשבילי" ואז היא נישקה לו את הלחי ודחפה אותו,

 "תורך" צחקה.

וויל התחיל ללכת בשיירה המוליכה לחופה העשויה גפנים. ואז ראה אותו. ניקו עמד מאחורי פרסי אבל נראה בברור. הוא היה יכול לחשוב שזו החתונה שלהם. הוא נראה כול כך יפה. בשקיעה והים מאחוריו גרם לו להראות מדהים וזוהר. וויל כנראה חייך כי ניקו התחיל להסמיק. ,הוא חמוד כשהוא הסמיק' חשב וויל. בעודו צועד למקום הקבוע שלו ליד ג'ייסון.

ואז השתנה המוזיקה הוא ראה את צ'אק מפזר עלי כותרת אם האחות של פרסי. ואז הוא ידע להסתכל על פרסי כשאנבת' נכנסה. הוא נראה כמו שניצח פרס גדול. שילוב של גאווה ושל אהבה. וויל ידע מיד שכך הוא נראה כשראה את ניקו ממולו. אנבת' ופרדריק הלכו לאט כמו המוזיקה. ואנבת' נראתה כמו קרן שמש.

ואז הם היו שם ביחד ופרדריק צ'ייס נתן לפרסי את היד של אנבת' היא לחשה "מוח אצה" ופרסי לחש בתגובה "גברת ג'קסון" אנבת' הסתכלה על וויל וזרחה משמחה.

 "התאספנו כאן היום חברים, משפחה, סוסים, סאטירים, רוחות טבע מסוגים שונים, הרפיות, קיקלופים, חצויים, ואלים," התחיל ניקו. "אני מכיר את פרסי ואנב'ת כבר כמה שנים טובות וגם עם כול חילוקי הדעות בינינו אני מאושר בשבילכם היום."

ניקו "וויל טבעות?" וויל היה כול כך המום מהאומץ של ניקו ששכח את התפקיד שלו. "אהה" אמר ונמהר לתת לניקו את הקופסה. כמה אנשים גיחכו. כשהאצבעות שלהם נפגשו וויל הרגיש חשמל במערכת השדרה.

 ניקו "פרסי נדרים" והניח ביד של פרסי טבעת,

"מגיל 10 את החברה הכי טובה שלי, מגיל 10 אנחנו בעיקר את, שומרים אחד על השני. אהבתי אותך יותר כול פעם שנפגשנו, כך יהיה תמיד, חברה, ידידה, חברה לשדה הקרב ועכשיו אישה. אני הגבר המאושר בעולם, והיום הבעל אם האישה היפה{שמע את אפרודיטה חורקת שינים} החכמה {אתנה חורקת שינים} והמוצלחת {ניקה חורקת שינים} בעולם. וזה יהיה הכבוד הגדול ביותר להיות בעלך, חברך, ידידך, וחברך לקרב," סיים פרסי והשחיל את הטבעת על האצבע של אנב'ת הבוכה.

 ניקו "אנבת' נדרים" ונתן לה את הטבעת

" אתה משלים אותי. אתה הבלגן לסדר שלי, הספונטנית לארגון שלי, אתה ההסתערות לטקטיקה שלי. אתה החלק השני שלי, תמיד חשבתי שאתה שומר עלי ואני שומרת אליך, תמיד הייתה בילתי צפוי, פזיז , מפתיע, אבל תמיד שלי, גם שהפרידו בינינו אהאם אההם {מסתכלת על הרה ליד זאוס} {שמעים את הרה לוחשת "זה היה לטובת הכלל"} אתה תמיד זכרת אותי, ואני לעולם לא ישכח אותך, כמו שאומרים "אין צוות של יחיד" אתה החלק השני שלי משלים אותי, מצחיק אותי, מעודד אותי, הבעל שלי.," סיימה בלחישה מבעד לדמעות, והשחילה את הטבעת לאצבע של פרסי {שגם קצת בכה {{בצורה גברית מאוד}}}

ניקו "אההם אההם {מנסה להסתיר רגשות} פרסי ג'קסון האם אתה לוקח את האישה הזו להיות אשתך?"

פרסי מנגב את קצה העין "אני בכול מעודי מתחייב"

ניקו "האם את אנבת' צייס' מתחייבת לקחת את פרסי לבעל"

אנבת' בוכה "אני מתחייבת"

ניקו בקול צרוד אבל רשמי "אם כך אני שמח לקרוא לכם בעל ואישה"

 סיים והסתכל על וויל. ומחה דמעה.

ופרסי ואנבת' התנשקו.

הפרק הקודם		הפרק הבא