החיים בהוגוורטס-והם לא קלים

לא בטוחה עד כמה הפרק יצא לי טוב...

אבל אני מקווה שתהנו.

אגתה, ליז ופיטר נפגשו ביום שבת בכיתה ריקה, כדי לדבר על נושא מלאך המוות.

״אתן הולכות לעבור על חוק שהמנהלת נתנה לכן?!״ התפלא פיטר, אחרי שליז ואגתה סיפרו לו שמקגונגול לא נתנה להן להתערב.

״ברור!״ אמרה ליז, מופתעת מתגובתו של פיטר. ״אני לא מוכנה לשבת בחיבוק ידיים בזמן שמלאך המוות מפתה עוד אנשים והורג אותם! מה אם הוא יגיע אל אחד מאיתנו, אה?! מה אם הוא יגיע אל אחי...?״

הייתה שתיקה קצרה, לבסוף פיטר דיבר, ״אני מסכים איתך, נעבור על כל חוקי בית הספר אם צריך. לא הייתי רוצה שמלאך המוות יהרוג אחת מכן״.

ליז נאנחה בהקלה, אבל אגתה שאלה את השאלה שליז לא חשבה עליה עד עכשיו: ״טוב, אז איך מתחילים?״

״לא מצאתי שום דבר בספרייה אתמול, אולי זה בספרים המוגבלים״, אמר פיטר.

״אין מצב שיתנו לנו את הספר על מלאך המוות״, אמרה אגתה בקרירות, ״מקגונגול לא נותנת לנו להתערב בזה, אז סביר להניח שכל בית הספר לא ייתן לנו להתערב״.

״יש לי רעיון בשבילכם״, אמרה תלמידת שנה שנייה עם שיער קצוץ ועיניים כחולות מבית סלית'רין, ״למה שפשוט לא תשלחו מכתב לאחד מבני משפחתכם ותבקשו שיקנו בשבילכם את הספר?״

״את הקשבת לנו כל הזמן הזה?״ שאלה אגתה בכעס.

״טוב, אני נמצאת פה הרבה״, השיבה התלמידה, ״אז הקשבתי לרוב השיחה. מצטערת אם חדרתי לכם לפרטיות״.

״זה בסדר״, אמרה ליז, ״כל עוד לא תגידי שום דבר לאף אחד״.

״אני מבטיחה לך״, אמרה התלמידה, ״לא אגיד שום דבר, אולי אפילו אעזור לכם. דרך אגב, שמי בנסי, פרן בנסי״, אמרה פרן והושיטה את ידה לכיוונה של ליז.

ליז לחצה את ידה של פרן, ״אני ליז, ואלה פיטר ואגתה״.

״נעים להכיר אתכם״.

פיטר לא אהב את פרן במיוחד, ״את בטוחה שאת לא תגידי כלום, נכון?״

״למה?״ שאלה פרן, ״כי אתה חושב שכל הסלית'רינים רעים? אתה חושב שלא אעמוד במילה שלי?״

פיטר היה חסר מילים, הוא עדיין לא בטח בפרן, אבל העדיף את הרעיון שלה על כלום.

״בסדר״, אמר, ״אז נלך על הרעיון שלך״.

פיטר לא כתב מכתב להוריו על נושא הספר, מכיוון שהם מוגלגים ועדיין לא מבינים בנושא הקוסמות.

ליז, אגתה ופרן כתבו מכתב זהה בו כתוב שהן זקוקות לספרים המספרים על מלאך המוות של הקוסמים בשביל שיעור להתגוננות מפני כוחות האופל.

הם חיכו שבוע שלם, בסופו של דבר הגיעה תשובה מהוריה של אגתה.

החבורה התרגשה כל כך שסוף סוף הגיעה תשובה, אבל התאכזבו לגלות שהפתק היה קצת קטן בשביל להיות ספר.

אגתה קראה בקול את המכתב:

״מצטערים, אגתה, 

אבל זה כל מה שמצאנו...

-מלאך המוות הוא לא כמו שאנו מכירים אותו בסרטים...״

אגתה הפסיקה לקרוא, ״זה בדיוק כמו המכתב שהיה בכיסה של בטי״, נאנחה האכזבה.

״לא נורא״, אמרה ליז, ״נחכה למכתבים מההורים שלי ושל פרן״.

״ואם הם לא יימצאו כלום?״ שאלה אגתה.

״תאמיני לי, הם ימצאו״, אמרה פרן. 

פיטר הסתכל על פרן בחשד, עדיין, ותהה איך היא כל כך בטוחה בזה.

״תפסיק להסתכל עליי ככה, פיט״, אמרה פרן.

״זה פיטר״, אמר פיטר בכעס.

״אני אוהבת יותר לקרוא לך פיט״, פרן השיבה חיוך אכזרי כלפי פיטר. ״עכשיו אני רצינית, זה שאני מסלית'רין זה לא אומר שאני בנאדם רע! תפסיק לחיות על דעות קדומות!״

״אל תריבו״, אמרה ליז, ״פיטר, בבקשה, תנסה לתת בה אמון. פרן, אם מישהו מאיתנו מציק לך פשוט תנסי לא להתייחס ולהשתדל להתפייס איתו ולהראות שאת ראויה לאמון״.

״עכשיו תלחצו ידיים!״ אמרה אגתה לפיטר ולפרן.

פיטר הושיט את ידו, הוא באת חשב לעצמו שהוא קצת הגזים, הוא השתדל לחייך אל פרן חיוך ידידותי ופרן לחצה את ידו ברכות.

וואו, פיטר חשב לעצמו, היד שלה כל כך נעימה.

אולי יום אחד אני והא נהיה ידידים, חשבה פרן, אולי הוא לא כזה נורא.

עברו שבועות רבים עד שהגיעה תשובה מהוריהם של ליז ופרן.

חופשת חג המולד כבר הגיעה, הם התלבטו אם להישאר או ללכת הביתה.

״אולי שאחד מאיתנו יחזור הביתה ויחפש שם כל מה שהוא יכול, ואחרים יוכלו לחפש כאן״, אמר פיטר.

״אני אחזור״, אמרה אגתה, ״אחקור כל מה שצריך״.

״יפה״, אמרה ליז, ״אז אנחנו נישאר כאן ונמשיך לחפש בספרייה. חייב להיות כתוב משהו איפשהו. מצידי אפילו נתגנב לספרים המוגבלים בדרך כלשהי״.

״קצת מוזר שנותנים לנו להישאר פה״, אמרה פרן לליז ולפיטר בספרייה, כאשר רק קמו. קבוצה קטנה של ילדים נשאר בהוגוורטס בחופשת חג המולד. ״אם הייתי מקגונגול, הייתי דואגת שאף אחד לא יישאר כאן ברגע שמלאך המוות נמצא קרוב״.

״אז מזל שאת לא מקגונגול״, אמר פיטר. ״כבר קיבלתן תשובה לגבי הספר?״

״אני קיבלתי״, אמרה ליז, ״אבל לא אמרתי לכם כי ההורים שלי לא מצאו כלום והם אמרו שגם לא מתכוונים לחפש יותר כי ג'ון אמר להם שאסור לי להתעסק בזה״.

״ההורים שלי יחזירו תשובה בקרוב״, אמרה פרן, ״אני סומכת עליהם שהם ימצאו משהו. בנתיים, אני יכולה להסיח את דעתה של הספרנית בזמן שאתם מתגנבים למדור הספרים המוגבלים״, אמרה פרן בלחש, ״רק שלא יהיה לכם הרבה זמן בשביל לחפש״.

״אז כנראה זה לא יועיל״, אמר פיטר, ״גם ככה הספרנית הזאת בוחנת כל מה שקורה בספרייה, היא תשים לב שמשהו לא בסדר״.

״אז אפשר לתת לה שיקוי שינה״, אמרה פרן.

״לא יעבוד״, אמרה ליז, ״יש פה אבטחה כל הזמן, גם כאשר אנחנו לא  שמים לב״.

פיטר, אגתה וליז חשבו על דרך לחקור על מלאך המוות, אך לא מצאו כלום.

לפתע הם ראו ינשוף יפה תואר שנכנס לספרייה והפיל כמה ספרים בדרך.

הספרנית הסתכלה בכעס על הינשוף.

״אני אסדר את זה״, אמרה ליז לספרנית.

הינשוף נחת לפני פרן, בעודו אחוז חבילה גדולה ומלבנית ברגליו.

״אני מקווה שלא היה לך כבר, רובי״, אמרה פרן לינשוף שלה, הינשוף שיחק לפרן בשיערה הקצוץ בחיבה לפני שעזב.

כאשר ליז סיימה לסדר את הספרים שנפלו, הם פתחו את החבילה והסתירו אותה מעיניי הספרנית.

״זה באמת הספר... יצורים אפלים בעולם הקסמים״, אמרה פרן את שמו של הספר.

על כריכת הספר היה מודבק פתק שהיה כתוב עליו את מספר העמודים והפסקאות בהן מופיע מלאך המוות.

״הגיע הזמן לדעת איך מחסלים את המלאך״, אמרה פרן בחיוך ענקי המרוח על כל הפנים שלה.

הפרק הקודם		הפרק הבא