הרוחות בהוגוורטס

הפרק יצא טיפה קצר, אבל אני מקווה שתאהבו

יום אהבה שמח 3>

פרד ריחף במהירות בטירה, מחפש את סדריק.
״ראית את סדריק?״ הוא שאל פה ושם את הרוחות העוברות ואת התמונות המדברות.
״מישהו ראה את סדריק?״
איפה הוא, לעזאזל? חשב פרד.
פרד הגיע לחדר הנחיצות, אך הדלת הייתה סגורה.
אני רוצה לנגן, הוא חשב.
הדלת נפתחה, אך סדריק לא היה שם.
אני רוצה לראות את סדריק!
לאחר כמה ניסיונות הוא אמר את זה בקול:
״אני רוצה לראות את סדריק!״
נשמעו רעשים של נפילות מאחוריו.
פיבס המפחידן היה שם והפיל עציצים ואת חליפות השריון שהתלוננו וזרקו מילים לא יפות.
״הו, אתה מחפש את הילדון המוזר הזה?״ שאל פיבס ברישעות. ״הוא בדיוק יצא החוצה, ליער האסור״.
״ואיך אדע שאתה לא משקר?״ שאל פרד בקור.
״כי אני יכולה להעיד על מה שהוא אומר״, הופיעה רוח הרפאים של רייבנקלו. ״סדריק באמת יצא החוצה, כמעט כל יום הוא יוצא ליער״.
פרד התחיל לדאוג, מה יש לסדריק לעשות ביער האסור?
הוא יצא בסערה מהטירה וריחף הכי מהר שהוא יכול אל עבר היער האסור.
לא עברו עשר דקות עד שהוא ראה את הזוהר הלבנבן של רוח הרפאים של סדריק.
״היי, סד״, אמר פרד בשקט.
סדריק, שישב על גזע עץ שנפל כבר מלפני כמה שנים, נבהל כששמע את קולו של פרד.
״אה, היי, פרד. מה אתה עושה פה?״
״מחפש אותך״, השיב פרד. ״הכל בסדר?״
״כן, הכל טוב״, אמר סדריק במהירות. ״אני בא לפה רק כדי לחשוב לי קצת״.
״כמעט כל יום?״
״כמעט כל יום״, אישר סדריק.
פרד הסתכל על סדריק בדאגה.
סדריק נאנח, ״אני לא כזה שמח כמו שאני נראה. מאז שמתתי אז נהיה לי קצת קשה... כשאני מחבק את ההורים שלי, זה לא אותו הדבר כמו פעם. הם מרגישים אותי בתור ערפל, ואני לא בדיוק מרגיש אותם״. סדריק נעצר לרגע, קולו נשבר. ״הם מסתכלים עליי מוזר, כאילו אני לא אותו סדריק. תאר לך מה זה להסתכל על הבן שלך בתור רוח רפאים... לא אוכל, לא ישן, לא נושם...״

פרד התיישב ליד סדריק באיטיות. ״זוכר שאתה עזרת לי לא מזמן? אז אני מניח שעכשיו תורי לעזור לך: תקשיב, הם עדיין אוהבים אותך, הם עדיין יכולים לראות ולשמוע אותך...״
״אבל עכשיו זה שונה״, אמר סדריק בעצב.
״אני יודע, אבל הם יקבלו את זה מתישהו״, אמר פרד. ״בסופו של דבר הם יבינו שאתה אותו הסדריק שלהם, רק קצת מת...״ הוסיף פרד בחיוך מעודד.
סדריק השיב לו חיוך קל, אך הוריד אותו ישר. ״מה שלום מירטל?״
״היא תעבור הלאה״, אמר פרד.
״נשמע שאתה לא ממש מחבב אותה, נכון?״ שאל סדריק.
פרד גיחך קצת, ״כן, אני לא מת עלייה״.
סדריק חייך שוב והשעין את ראשו על כתפו של פרד.
פרד רעד קלות מהתרגשות והרשה לעצמו לשמוח מהרגע הזה.
אולי הכל לטובה, חשב פרד. סיריוס צודק, אולי ייצא מזה משהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא