פרק 6 - כבד כעופרת וריק ממשמעות אמיתית
הרמיוני ג'ריינג'ר לא האמינה שג'יני ויזלי צוטטה לפרופסור דמבלדור, ועוד בליווי שתי פרחחים -דרובי הטיילן, ואריק המוזר. "לפחות תגידי לי מי היא מורגנה!" ביקשה ג'יני. הרמיוני לא הסכימה. ג'יני חזרה אל שתי חבריה החדשים וסיפרה על הסירוב של הרמיוני. "כנראה לא ניסית מספיק" ענה דרובי "את צריכה לחייך, לעמוד מולה זקוף בביטחון עצמי" "תודה. בכל מקרה, נראה לי כדאי שננטוש את הנושא פה. בכלל," היא עצרה והביטה בהם "אני עדיין לא מאמינה שגררתם אותי לתוך החיטוט המגעיל הזה בשיחה פרטית, ועוד של דמבלדור.." "נו ג'יני, לא קרה כלום..". "לא, היא צודקת" אמר אריק "חוץ מזה שזה לא מוסרי, וזה לא עניינינו.. אם הוא היה תופס אותנו.." "אני הולך לגלות מי זאת מורגנה הזאת, ואז" עצר דרובי בדרמטיות "נראה עד כמה זה לא יעניין אותכם". הם נפרדו כל אחד לדרכו. . . . פונדק ראש החזיר היה ריק. דמבלדור וספיירוס התיישבו בשולחן צדדי, ממלאים למען הציור הסיפורי את תפקיד זוג הזקנים במסבאה בשעות הבוקר, עם עיתונים פתוחים (לא היה להם, אבל אם היו במצב טוב, בהחלט ייתכן שהיו מרכלים קצת), ועם קפה או מיץ דלעת, ויסקי או ויסקי אש, מפהקים ומתלוננים על כל מה שעולה על דעתם. הם קיבלו כיכר לחם וצלחת מטבל, קנקן שתיה וכוסות זכוכית. בעל הפונדק הביא כיסא והתיישב איתם, מעשן מקטרת ומשתעל. "מה הסיפור אלבוס?" שאל אבפורת' בענן העשן. אלבוס שתק ונתן לספיירוס ידידו לספר את הידוע להם עד כה, מה שלא היה הרבה בעיני אבפורת'. "אם אכן מורגנה חופשיה ונמצאת בבלגיה," פקפק אבפורת' וספיירוס גילגל את עיניו "מה היא רוצה?". "היא מחפשת אחרי הרביעיה" השיב ספיירוס. "כן, אבל זו לא מטרת על. אין להם ערך בפני עצמם, הם כלי ביצוע..." אבפורת' הביט מהחלון בעודו חושב "הרי הרביעיה מבוססת על ארבעת יסודות היקום, הלא הם האש, המים, העפר והרוח..." "הם לא.." קטע אותו אלבוס, "כמו שאמרת הרביעייה הם סך הכל כלים. פוקס לדוגמה הוא לא התגלמות האש" "כן אבל העוצמה שלהם.." "היא לא מעבר לכל שיעור, כמו הטון בו אתה מדבר עליהם". ספיירוס לידם שתק וחשב, עד שפעמון הדלת צלצל. אל המסבאה נכנס גוץ חבוש מגבעת וחליפה. הוא הביט סביבו ופנה אליהם בקול עבה "אני רואה שהגעתי לכתובת הנכונה." הוא שלף מכיסו מכתב סגול "בשבילכם." הוא הושיט את המכתב לאבפורת' ויצא בקידה קלה וללא דיבור נוסף. בזמן שאבפורת' פתח את המכתב דמבלדור צחק. "מה קרה?" שאל אבפורת'. "לקח לי זמן להבין איך היא גילתה כל כך מהר איפה אנחנו, אבל במחשבה שניה זה כל כך פשוט.." "ב'היא' אתה מתכוון ל..." אבפורת בדיוק סיים לפתוח את המכתב והביט בו. עיניו שוטטו מטה במהירות. "היא.. היא..." עיניו נמלאו אימה.
|