קוואמים מופלאים

פלאג גבר על איש המים במכותיו הנזעמות והצליח להעיף את בקבוק המים שלו מהיד.

איש המים ניסה להשיב לעצמו את בקבוק המים באמצעות טלקינזיס.

"שכח מזה,"  קרא פלאג, "חתולאגאן!"

עכשיו כף ידו של פלאג היתה טעונה בכוח הרסני, שאותו הפנה מיד אל בקבוק המים הקסום.

הבקבוק התפורר והיה לאבק והאקומה יצא ממנו במעופה.

איש המים חזר להיות פייר, שמצמץ ותהה בקול איפה הוא נמצא, כמו שכל הקורבנות של עש לילה עושים בסופו של יום.

שלא כמו בכל יום, פלאג תפס את הפרפר השחור בתנועת יד מהירה והכניס אותו לפיו.

"פלאג!" קראה טיקי בזעזוע ממשכבה על הקרקע.

"מה? את חלשה מכדי לעקור ממנו את הרשע בכל מקרה," ענה לה פלאג בפה מלא אקומה, "למה שלא תזמני את קמע המזל כדי לתקן הכל ולהחזיר לי את הגבינה שלי?"

"קמע המזל!" קראה טיקי חלושות והניפה את היו-יו שלה באויר.

נחת עליה ברכות ורד אדום עם נקודות שחורות.

"פרח? מה אני אמורה לעשות עם זה?" תהתה טיקי.

"אולי את צריכה לתת לי אותו," הציע פלאג בבדיחות הדעת.

להפתעתו, לחייה של טיקי החלו להאדים.

"מה, החושים שלך מספרים לך שאת צריכה לתת לי אותו?" הקניט פלאג.

"ממש לא!" צעקה טיקי.

"חשבתי שאת אף פעם לא משקרת," אמר פלאג בחיוך קנטרני.

"כי אני לא!" ענתה טיקי בכעס.

"אז למה את מסמיקה, קוביית סוכר?" שאל פלאג והתיישב לידה.

"אל תקרא לי קוביית סוכר, גרב מסריח," ענתה טיקי, מעוצבנת.

פלאג הרגיש איך הלחיים האנושיות שלו מתחממות.

"קראת לי גרב מסריח?" הוא לחש בהתרגשות, "זה ממש חמוד מצידך. את יודעת כמה אני אוהב גרביים מסריחים."

"שתוק וקח את הורד הזה," ציוותה טיקי.

פלאג לקח אותו.

"החיפושית המופלאה!" הוא קרא וזרק את הורד באויר.

הורד נחת בחזרה על הקרקע.

פלאג הושיט את הורד חזרה לטיקי.

היא השליכה, לא בלי מאמץ, את הורד באויר ולחשה: "החיפושית המופלאה!"

הורד הפך לנחיל של חיפושיות זוהרות בורוד שעברו ברחבי פריז ותיקנו הכל, וגם ריפאו את גופה החבול של טיקי.

פלאג הושיט יד ועזר לה לקום.

"אז, איך הייתי בתור החתול השחור?" הוא שאל אותה.

"עשית עבודה טובה," הודתה טיקי.

"נכון," השוויץ פלאג, ואז חייך אל טיקי.

 "אבל האוכל של פריז חזר עכשיו בזכותך," הוא אמר לה ברכות, רכן אליה ונישק אותה על שפתיה.

הפרק הקודם		הפרק הבא