אני?!בסלית'רין ?!

אני בולעת רוק, אני לא יכולה לקבל ריתוק היום!

בסוף השיעור אני מתקרבת לשולחן המורה, ושעשוע מבזיק בעיניו.

"את רצית להביא את המכתב הזה לראש הבית שלך?" הוא אמר והתקשה להסתיר את חיוכו, בלי ששמתי לב גם אני מחייכת, איזו טיפשה יכולתי להיות אם הייתי שולחת את המכתב לראש הבית?

"זה היה בהחלט מעשה מאוד מוזר לעשות" אני אומרת, בלי המכתב, איך אני אצא מבית סלית'רין?

"למה את רוצה לצאת מסלית'רין?" אומר פרופסור דמבלדור, אחרי שקרא בפעם השלישית את המכתב הקצר שלי, "זה לא בית נורא, הרבה קוסמים חזקים ומוכשרים יצאו ממנו" אומר פרופסור דמבלדור ועדיין הסתכל על המכתב.

"זה קשור למשפחה שלי" אני אומרת ונאנחת ומתיישבת על הכיסא שמול השולחן של הפרופסור, "כל המשפחה שלי הייתה בגריפינדור, רק אני בסלית'רין, זה כמו הריסת מסורת"

"כל מסורת צריכה להיהרס מדי פעם" הוא ממלמל אבל אז הוא מסתכל עליי "למה הכוונה כל המשפחה שלך?" 

"סבא וסבתא שלי, אמא שלי, אחות שלי, הדודים שלי-" 

"ודודה שלך?" הוא אומר ועדיין מסתכל עליי, "היא לא הייתה בגריפינדור"

"אין לי שום דודה" אני אומרת אבל אני מרגישה תחושת בחילה ממעמקי בטני, אולי הוא מדבר על...

"איך קוראים לה?" אני אומרת, אבל הרגשת הבחילה לא עוברת, היא רק מתגברת.

"מרו, אחות של אמא שלך, את לא מכירה אותה?" הא אומר וצוחק ואז הבעת פניו נהיית רצינית "את באמת לא מכירה אותה?"

אני קמה בבהלה מהכיסא, "איך אתה מכיר אותה? מה אתה יודע עליה? היא חיה?" אני זורקת עליו מבול של שאלות והוא מסתכל על השעון המוזר שעל ידו שבמקום מספרים יש כוכבים.

"בואי נדבר על זה בדרך לכיתה הבאה שלך"

"אני לא יודע הרבה על מרו, היא תמיד הייתה טיפוס מתבודד, אני מכיר אותה מהוגוורסט , שנינו היינו מדריכים ואחרי זה מדריכים ראשיים של הבית שלנו, אף אחד לא כל כך יודע עליה ממש, היא תמיד הייתה לבד בהפסקות  או שקראה ספרים בספרייה, ככה זה היה גם ששנינו היינו מתלמדים של ניקולס פלאמל , אבל יום אחד היא לא הגיעה  לשיעור , כולם חשבו שהיא נשרה אבל אותי זה החשיד, מרו היא מוכשרת באלכימיה ואין שום סיבה שהיא תוותר על התלמדות אצל האלכימאי המפורסם ביותר"  אמר פרופסור דמבלדור והסתכל כל השעון שלו עוד פעם "שלחתי לה מכתב אבל הינשוף חזר ללא תשובה, חשבתי שאולי היא פשוט לא רוצה קשר אבל תמיד יש את האפשרות שהיא.." עכשיו עיניו התערפלו והוא מסתכל על דלת כיתת הלחשים, כל כך התרכזתי במה שהוא אמר עד שלא שמתי לב שהגענו כבר לכיתה "אף פעם לא סיפרו לך עליה?" אומר פרופסור דמבלדור בחשד.

עכשיו אני מבינה לאן הכנסתי את עצמי, זה נשמע מחשיד שאני לא מכירה את דודה שלי. "כן אני מכירה אותה, כנראה שכחתי לקשר בינה לבין-אוי השיעור מתחיל" אני אומרת לפתע כשאני רואה את פרופסור סטר עולה מהמדרגות, הבעתו החשדנית של דמבלדור לא משתנה גם אחרי שאני נכנסת לכיתה.      

הפרק הקודם