חיים של קוסמים

רוז עמדה על הרכבת האדומה אשר התחילה לנסוע ונופפה בידה למשפחתה. 

לאחר מכן פנתה למצוא תא פנוי. היא נכנסה לתא בו חבורת ילדות שנראו בערך בגילה שוחחו.

״היי״ אמרה רוז ליושבות התא. ״אפשר לשבת פה?״ שאלה.

״בטח״ ענתה ילדה עם שיער בלונדיני מסולסל שהיה כמעט לבן ונאסף בקוקו,

עיניה היו כחולות בהירות והיא נראתה חולמנית מאוד.

״אני אלה״ חייכה.

״אני רוז״ חייכה רוז חזרה.

״איזה מושלם!!!!! יש לך שיער ג׳ינג׳י!!!!״ שמעה רוז צווחה ולאחר מכן מישהי מחצה אותה בחיבוק.

כשהיא סוף סוף שיחררה אותה ראתה רוז שזוהי ילדה בעלת עיניים אפורות ושיער חום כהה.

הבעת פניה הייתה מצחיקה והיא חייכה אל רוז חיוך ענק.

״אני מקיילה!״ אמרה.

״היי״ השיבה רוז.

״תתעלמי ממנה, היא סתם מוזרה.״ אמרה ילדה בלונדינית בעלת עיני דבש ושפתיים מרוחות בהרבה ליפסטיק ורוד.

היא לבשה בגדים ורודים צמודים וניפחה בלון מסטיק ורוד ופוצצה אותו ברעש. היא צילמה סלפי בכל מיני זוויות שונות 

ואז הסתכלה אל רוז. ״אני דולי״ אמרה. ״היי דולי״אמרה רוז, דולי לא מצאה חן בעיניה. זו האחרונה מיד חזרה לצלם סלפי.

״אוי תשתקי דולי!״ אמרה ילדה אחרת, בעלת שיער חום קצר ועיניים גדולות ירוקות. ״היי, אני אמנדה״ אמרה לה.

״היי״אמרה לה רוז. ״דרך אגב, אני אמה.״ אמרה ילדה נוספת בתא. היה לה שיער שחור ארוך גלי ועיניים חומות חמימות.

״היי״ השיבה רוז. ״ואני קמיל״ חייכה אליה ילדה אחרת, בעלת שער זהוב ארוך שגלש על גבה, ועיניים כחולות. היו לה ריסים ארוכים 

ועור עדין ובהיר מאוד. ״היי״ חייכה רוז.

הן פיפטו בנעימים עד שהגיעו להוגוורטס, שם מישהו שעיר וגדול, אבל שנראה נחמד מאוד, קרא לכל הילדים בשנה הראשונה לעלות לסירות שחיכו על האגם.

רוז עלתה בסירה אחת יחד עם חברותיה החדשות והן התחילו להפליג.

כשהגיעו לאולם הכניסה פגשו אישה חמורת סבר בשם פרופסור מקגונגל, אשר הסבירה להם את הכול.

לאחר מכן הם הלכו אחריה בתור אל תוך האולם הגדול.

מצנפת המיון החלה לשיר:

אולי שמעתם הסיפור/ על ארבעת המייסדים

גריפינדור מן הבקעה/רייבינקלו מההרים

סלזאר בא מן השדות/ והלגה מן הים

כך ישבו הארבעה/ובנו את חלומם

בית ספר לקוסמים/כך קסמים לומדים

זה מה שרצו/הרביעייה של המורים

גריפינדור יותר מכל/אמיצים אהב

אך רייבינקלו חשבה/לחכמים ניתן יד

סלזאר האמין/כי טהורי דם צריך

והלגה הפלפאף/לקחה את כל השאר

ארבעה בתים/ארבעה סמלים

אריה/נחש

גירית/נשר

כך הם מסודרים/על פי הסדר!

מצנפת המיון סיימה את שירה והתחילו במיון.

רוז לא שמעה כלום, רק בהתה במצנפת המיון.

״אדמס, רוז״ היא שמעה את פרופסור מקגונגל צועקת

וברגליים רועדות התיישבה על השרפרף.

שנייה אחר כך המצנפת מיינה אותה לגריפינדור.

רועדת מהקלה, היא הלכה לעבר הגריפינדורים המריעים.

״גורגי, מקיילה!״ מקיילה שובצה בהפלפאף.

״גיאנה, אמה!״  אמה שובצה בגריפינדור ורצה אל רוז.

״הולידיי, קמיל!״ קמיל מיהרה אל שולחן הפלפאף. 

״סטיוארט, דולי!״ דולי, כצפוי, שובצה בסלית׳רין.

״לאבגוד, אלה!״ אלה שובצה בגריפינדור.

״את קרובת משפחה של לונה לאבגוד?״ שאל. אותה רוז בתדהמה כאשר התיישבה

לידן. ״כן, בנות דודות.״ חייכה חיוך חולמני אלה.

ואז הופיעה הסעודה וכולם אכלו עד כדי להתפקע.

לאחר מכן רוז, אלה ואמה הלכו אחרי המדריכים הראשיים של גריפינדור אל חדר המועדון.

לאחר מכן הן עלו אל המעונות והתברר להן שיהיו עם עוד שתי בנות בחדר:

מישל גלסי, שהייתה בעלת עור עדין, עיניים כחולות, שיער בלונדיני חלק ארוך, ואופי מתוק ביותר.

היא נראתה ונשמעה כמו מלאכית שנפלה משמיים.

השנייה הייתה לורה, ילדה עגלגלה וחביבה ביותר. שיערה השחור המתולתל ועיניה הכהות הותירו רושם לא

מיוחד אבל היא הייתה מאוד חביבה.

רוז נכנסה למיטה ונרדמה מיד, מחייכת באושר. 

הפרק הקודם		הפרק הבא