משולש אהבה

קמתי בבוקר, ונזכרתי ביציאה שלי עם דראקו.

קפצתי בשמחה מהמיטה וניגשתי לארון.

מדהים כמה אתה יכול להשפיע על האנשים שקרובים אליך.

מדהים כמה רגש ומועקה הם מרגישים כשאתה לא מרגיש.

כשאיימי ראתה אותי שמחה היא פרצה בדמעות.

כשצחקתי מבדיחה שסיפרה רוני ראיתי שקלי נושמת בחדות לפני שהצטרפה לצחוקי.

כשהתלהבתי ופסלתי שמלות שרוני הגישה לי ראיתי איך היא מחייכת באושר על כל שמלה יפה שפסלתי,

כאילו חזרתי לעצמי.

כשאמבר חייכה אליי ואמרה שאני נראית ממש טוב חיבקתי אותה וראיתי שעיניה נמלאות דמעות.

בסוף לבשתי שמלה יפה, תכלכלה, עם פס מלמלה סגלגל בהיר.

שיערי היה פזור, וגלש על גבי באופן מרהיב.

התאפרתי מעט, ונראיתי מקסימה.

חברותיי ייבבו ופרצו בבכי.

״מה קרה?״ שאלתי, מבולבלת.

״שא-א-א-ת סוף סוף צ-צ-צ-צוחקת״ בכתה רוני.

״את נראית כל כך מאושרת,״ ייבבה קלי.

״את כבר חצי שנה לא צחקת או חייכת!״ משכה באפה איימי.

 ״ועכש׳יו את נ׳ראית כזו יפ׳ה! וסו׳ף סו׳ף את משקי׳עה בעצמ׳ך!״ התייפחה אמבר.

חיבקתי אותן. 

״חזרתי לעצמי. מבטיחה.״

הפרק הקודם		הפרק הבא