יומנה של מכשפה

90\9\1
אני כותבת עכשיו מ... הוגוורטס!!!
היום הזה היה מדהים!
הקדמתי לרכבת בחצי שעה, ככה שפגשתי הרבה ילדים: חלקם היו נראים נחמדים, וחלקם לא. המעבר לרציף היה חלק, והמושבים ברכבת היו נוחים מאוד! לאט לאט נכנסו ילדים לרכבת, ולקרון שלי הצטרפו כמה ילדים:
נוויל לונגבוטום השכחן, ארני מקמילן ה... אמ... אני לא ממש יודעת איך להגדיר אותו..., פדמה פאטיל ולבנדר בראון שהתנהגו בכזו שטחיות! באמת! עברו פחות מחמש דקות וכבר נוויל איבד את הקרפד מחמד שלו טרבור.
שכחן אמרתי? אבל הוא נחמד, אז זה די מפצה על זה.....
אומרים שצריך לעזור אחרים כדי שיהיו חברים שלך, אז עזרתי לו לחפש, ועברתי מקרון לקרון ושאלתי אם הם ראו אותו.
לקראת סוף הנסיעה הגעתי לקרון ובו ישבו שני ילדים: אחד ג'ינג'י גבוה שעל ברכיו נח לו עכברוש,הוא היה דומה באופן מחשיד לשלושה ילדים אחרים ששאלתי. לשני היה שיער שחור פרוע ומשקפיים שבורים.
הם נראו מהשנה הראשונה, והג'ינג'י נופף את השרביט שלו.
שאלתי אותו: "מה, אתה עושה קסם? תראה לי גם."
והוא אמר משהו כזה בערך: "שמש, חמאה, מנייה, מלון עכברוש טיפש תהיה צהוב!"
לא קרה כלום.
"זה לא קסם כזה מוצלח, נכון? אני ניסיתי כמה קסמים פשוטים וכולם עבדו לי נפלא!" אמרתי והוספתי "הנה למשל: אכילס רפארו!" והמשקפיים השבורים של הילד עם השיער השחור תוקנו, הוא הוריד אותם ובחן אותם.
כאשר הוא הוריד אותן שמתי לב שיש לו צלקת על המצח, צלקת בצורת ברק וזה אומר רק דבר אחד...
"אתה הארי פוטר! אני הרמיוני גריינג'ר ו... מי אתה?" שאלתי את הג'ינג'י.
"רון וויזלי" הוא השיב.
"כדי שתלבשו גלימות אנחנו תכף מגיעים" אמרתי.
באתי לחזור לקרון ונזכרתי; "דרך אגב יש לך לכלוך על האף, בדיוק כאן.״ אמרתי והצבעתי על צד האף.
כשהרכבת עצרה האגריד קרא: "כל החדשים לכאן!" והוביל אותנו לסירות. אני הייתי בסירה עם נוויל ולבנדר.
כשהגענו להוגוורטס, אישה חמורת סבר בשם הפרופסור מקגונגל, אמרה לנו לבוא אחריה, והסבירה לנו על הוגוורטס.
הגענו לדלתות אלון גדולות ומקגונגול אמרה לנו לחכות רגע בחוץ ונכנסה.
כשהיא חזרה היא אמרה לנו לבוא אחריה והכניסה אותנו פנימה.
המקום היה ענק!
היו שם 5 שולחנות, שולחן לכל בית, ואת שולחן המורים.
ליד שולחן המורים, על כיסא, היתה מונחת לא אחרת מאשר מצנפת המיון!
והיא התחילה לשיר, אבל מרוב לחץ והתרגשות הדברים היחידים שקלטתי היו בתים, הוגוורטס וכמה תלונות על התפקיד שלה...
הדבר הבא שאני זוכרת הוא מקגונגל קוראת בשם שלי ואותי חושבת לעצמי: (ואולי גם אמרתי את זה בקול) ׳אוי לא, הרמיוני תנשמי, תנשמי!׳
ועליתי לשם.
כאשר הנחתי את המצנפת על ראשי, הכול החשיך, ושמעתי את מצנפת המיון.
׳המממ... אני רואה חוכמה בשפע, גם אומץ לא מעט וכמובן נחישות ורצון להוכיח את עצמך, אבל מה הכי מתאים... המממ... מה את אומרת? גריפינדור? כן גריפינדור יכול להתאים.... אבל גם רייבינקלו.....
׳בבקשה גריפינדור!׳ חשבתי בכל הכוח.
׳גריפינדור? בטוח? טוב אז...׳
"גריפינדור!!!" צעקה המצנפת ברחבי החדר ואני הלכתי לשם בהקלה.
טוב כולן פה כבר נירדמו אז אני אכבה את האור.
אעדכן מחר....
להתראות!

הפרק הקודם		הפרק הבא