היי,זו אני אלנה

1/9

יש!יש!יש!יש!יש!

היום אני נוסעת להוגוורטס...........

כבר סיימתי לארוז הכל והאצתי באמא וגרובר ג'וניור ואבא שיסיימו להתארגן ושנצא כבר... לא רציתי לאחר. 

התלבשתי בסוודר אדום עם הכיתוב "הוגוורטס" עליו בצבע צהוב. גם אותו קניתי במסטאת דיאגון. אני לא בטוחה אם זה כאילו משייך אותי לגריפינדור כי זה אדום-צהוב אבל אני עדיין אוהבת אותו. 

היינו מוכנים לצאת בשעה 6:30.(אני יודעת שזה מוקדם אבל הנסיעה למרכז לונדון היא שעה וחצי ללא פקקים ותמיד יש פקקים) 

יצאנו. 

אירוינג ישבה לידי וליד גרובר והוא עשה לה כל מיני משחקים שעושים לתינוקות " נו גרובר, היא לא תינוקת היא מאוד חכמה נכון! תיראה: אירוינג, אפ!" ובין רגע אירוינג ניסתה לעוף למעלה(לא לדאוג זה לא מסכן אותה כבר התאמנו עלזה) "אתה רואה?" אמרתי לו. "כמובן, איזה יופי!" הוא אמר אבל ראיתי שהוא לא נראה כל כך מתרשם... 

אחרי שעה ושלושת-רבעי שעה הגענו לתחנת קינגס קרוס. חיפשנו את הרציפים תשע ועשר וכשמצאנו אותם גרובר שאל:" אז פשוט רצים דרך הקיר הזה?" "אמממממממ אני חושבת שכן" אמא אמרה. "אבל מה אם זה לא עובד?" גרובר אמר. "זה תמיד עובד" אמר מישהו שנראה גדול ממני בשנה-שנתיים. "היי, אני ג'יימס פוטר... שנה שלישית, ואת?" הוא שאל."אלנה ג'קסון-צ'ייס,שנה ראשונה" עניתי. "אה- מגניב גם אח שלי בשנה הראשונה, קוראים לו אלבוס, אם תפגשי אותו תגידי לו שאני הבאתי אותך אליו..." הוא ענה. "אה טוב, תודה." אמרתי. 

רצנו דרך הקירות ונכנסנו לרחבה מלאה בעשן, ילדים נרגשים והורים מודאגים ומעט עצובים. 

"וואו" אמרנו ביחד. 

"טוב,אז אני עולה?" שאלתי. 

"כן מתוקה, תזכרי שאנחנו אוהבים אותך ושנתגעגע  ואנחנו נכתוב לך כל יום" אמא אמרה. 

"טוב אמא, אני גם מאוד אתגעגע ואני תמיד אענה למכתבים שלכם...  ביי-ביי" אמרתי וחיבקתי אותם. 

עליתי לרכבת וחיפשתי איפה לשבת.  "היי,יש פה מקום בשבילי?" שאלתי כשנכנסתי לקרון עם כמה ילדים. 

"כן בטח" מישהי אמרה ונכנסתי. היו שם שלושה בנים ושתי בנות.

"אז אני אלנה ג'קסון-צ'ייס, אני מאוד אוהבת לצייר וזהו... מי אתם?" אמרתי.

"אה,היי, אני מלאני רמון, אני גם אוהבת לצייר, רגע ההורים שלך אלה פרסי ואנבת'?" אחת הבנות אמרה.

"אה כן למה?" עניתי.

"שמעתי את כל הסיפורים עליהם, המיתולוגיה ואיך הם נלחמו בענקים, קלודיה, את קולטת? זו הבת של פרסי ואנבת'" מאלני אמרה.

"כן וואו, אני קלודיה סטפנסן, אני מאוד אוהבת לקרוא ולכתוב סיפורים" אמרה קלודיה. 

"אה גם אני אוהבת לקרוא שכחתי לציין את זה" אמרתי. 

עד עכשיו לא שמתי לב שהייתי בקרון עם עוד שלושה בנים: וויקטור, ועוד שני בנים שלא הכרתי. 

"היי וויקטור, מה קורה?" שאלתי את וויקטור.

"אני בסדר, בדיוק באתי להציג את עצמי, אני וויקטור רוז, ואני מאוד אוהב לשחות ולקרוא, פגשתי את אלנה בסמטת דיאגון למי שתוהה איך היא ידעה את השם שלי, אלנה שתדעי, אנחנו סוג של חבורה, חוץ מהילד ההוא שם שהרגע פגשנו" וויקטור אמר והצביע על ילד בהיר שיער ועור שישב ליד החלון.

"אני סקורפיוס מאלפוי, אני מאוד אוהב גם לקרוא וגם כשפים, כבר התחלתי להיתאמן..." הילד אמר. 

"אומרים שהוא הילד של  ההוא שאין- לנקוב -בשמו" לחשה לי מלאני באוזן. "מי זה ההוא שאין-לנקוב-בשמו?" שאלתי אותה."לורד מרושע שנגד הקוסמים, הוא הרג קוסמים רבים וידועים בינהם, אלבוס דמבלדור המנהל הקודם, סוורוס סנייפ ועוד המון, כרגע אומרים שהוא נעלם אבל הוא כבר חזר פעמיים בעבר" מלאני ענתה לי. הוא נשמע די מלחיץ הלורד הזה.

"אה היי, אני היחיד שלא הציג את עצמו, אני אלבוס סוורוס פוטר ואני גם אוהב לקרוא ואני מתעניין בקוודיץ'" אחד הילדים אמר. 

" אה, פגשתי את אח שלך, ג'יימס בכניסה לרציף... רגע, אז אתה והוא הילדים של הארי פוטר המפורסם?" אמרתי. 

"אה,כן אם את קוראת לזה ככה." הוא ענה.

המשכנו לדבר ולדבר עד שהגענו להוגוורטס ואז ראיתי את האגריד שהוביל אותנו לסירות.

"היי האגריד" אמרתי. 

"או היי אלנה" הוא ענה. 

הובלנו לסירות קטנות, הייתי בסירה עם מלאני, קלודיה וויקטור. וכמובן המשכנו לדבר גם אז כשחתרנו והסתכלנו על הטירה המהפנטת. 

אחר-כך נכנסנו ומישהו אמר לנו:"היי אני נוויל לונגבוטם, אני סגן המנהל, בואו איתי אל האולם בו ימיינו אתכם לבתים" 

"זה נוויל לונגבוטם זה שהיה חבר של הארי פוטר!" קלודיה לחשה לי. "מגניב!" אמרתי. 

הלכנו לאולם ואז מצנפת המיון פצחה בשיר:

"במשך שנים רבות אני ממיינת מיונים לילדים

 כל אחד רוצה להיות בבית אחר ואלה הבתים:

גריפנדור-האמיצים

סלית'רין- ערמומיים

הפלפאף-טובי הלב

ורייבנקלו- החכמים

למשך זמן רב עושה אני זאת

ומצפה לראות את הבחירות

יעלה ויבוא: סקורפיוס מאלפוי!"

לאחר כמה שניות היא צעקה:"סלית'רין". "מפתיע מאוד" לחשה לי מלאני באוזן בנימה צינית. 

"מלאני רמון!" המצנפת קראה ולאחר מכן: "גריפינדור!" ומלאני הצטרפה לשולחן האדום. 

לאחר מכן היו כל מיני ילדים ואז: "אלנה ג'קסון-צ'ייס" המצנפת קראה ועליתי אל הבמה. שמתי אותה על הראש ושמעתי אותה אומרת: מענייין מאוד, היא תתאים מאוד בהפלפאף אך גם בגריפינדור, טוב החלטתי :"גריפינדור!" היא צעקה ואני שמחתי והלכתי לשבת בשולחן יחד עם מלאני. אחרי זה גם טדי,קלודיה ואלבוס הצטרפו אלינו ככה שרק סקורפיוס לא היה איתנו ובוא נודה באמת, הכי פחות התחברתי אליו. אחרי זה אכלנו את הארוחה הכי גדולה שאכלנו בחיים בערך ואז הלכנו לישון. הייתי בחדר עם מלאני,קלודיה וילדה שנראית נחמדה שקראו לה אלינה. הלכנו לישון אחרי פיטפוטים רבים והמון המון זמן של קריאה.....

סופסוף!

סליחה על השיר הגרוע של מצנפת המיון....

הפרק הקודם		הפרק הבא