האופל השלישי

הרכבת עצרה.

מייקל ירד, עם אליס, ועם דיאנה, ואדוארד.

הם השתדלו לפלס דרך, בין המוני התלמידים, שנהרו ליציאה מהרכבת.

לאחר זמן מה, הם הצליחו להדחף, החוצה.

תלמידים חדשים לכאן.

מייקל הביט לכיוון הקול.

איש גדול מימדים, בלט מעל המוני התלמידים.

מייקל תהה איך הם צריכים להגיע עד לאיש, בין המוני תלמידים, שנהרו בכיוון אחר.

אבל עד מהרה, הפעולה נעשתה קלה, כיוון שהתלמידים הוותיקים, עלו לכרכרות.

צי סירות ענקי, המתין להם על שפת אגם,

ברגע שהתיישבו בסירות, הם החליקו על פני האגם בשיוט קליל.

לבסוף מעבר לעיקול, הם ראו את טירת הוגוורטס.

למרות שמייקל ידע איך נראית הטירה, כי בביתם היתה תמונה של הוריו על רקע הטירה, הוא לא הצליח להחניק את קריאת ההתפעלות שנפלטה מפיו.

כשהגיעו לבסוף לטירה, קיבל את פניהם איש מחייך, עם שער אפור ארוך, שנפל על גבו.

שלום האגריד, אני אקח אותם מכאן.

בסדר, פרופסור פבריאן.

אחרי.

מייקל בחן את הפרופסור פבריאן בעיון.

הוא היה גבוה ורזה, ולבש גלימה בצבע תכלת.

אבל היה משהו בהבעת פניו כשהביט בהם, שגילתה שלמרות שהוא נחמד, לא כדאי להם להסתבך איתו.

עיניו השחורות התבוננו בהם, ומייקל היה מוכן להשבע, שהוא מסוגל לקרוא את מחשבותיו כמו ספר פתוח.

הם נכנסו לאולם הגדול המלא בתלמידים על שרפרף בקצה, עמדה מצנפת המיון.

הפרופסור פבריאן, הקריא שמות מתוך מגילת קלף ארוכה.

ואז...

אדוארד בראטלרג'וון.

אדוארד צעד בצעד כושל, וחבש את המנצפת על ראשו.

היא נפלה על עיניו.

אבל צעקה מייד.

רייבנקלו.

אדוארד חייך, והלך לשולחן של רייבנקלו.

דיאנה בראטלרג'וון.

הפעם לקח למצנפת קצת יותר זמן.

אבל לבסוף היא צעקה.

רייבנקלו.

אליס קראפ.

שוב צעקה המצנפת מייד.

רייבנקלו.

מייקל קראפ.

מייקל ראה לרגע את כל העיניים באולם ננעצות בו, ואז המצנפת כיסתה את עיניו.

אמממ.

בא נראה יש כאן לא מעט טוב לב, אז אתה מתאים להפלפאף.

וגם לא מעט אומץ, אז אולי נלך על גריפינדור.

וכן יש גם שאיפות, אז אולי סלתרין.

ובעצם אולי רייבנקלו.

לא, לא.

רייבנקלו לא מתאימה לך.

אולי בכל זאת גריפינדור, או בעצם אולי סלתרין.

לא, לא, בעצם...

רייבנקלו.

מייקל נשם לרווחה, והצטרף לשולחן של רייבנקלו, צונח לכסא, בין אליס לדיאנה.

תגיבו.

הפרק הקודם		הפרק הבא