לא סתם"המג'נונה"

מוקדש לכל מי שקורא ומגיב, אתם ממש משמחים אותי 😊

טוב, הנה הפרק השישי!

----------

כל הדרך דיברנו, אני סיפרתי לה על עצמי והיא סיפרה לי על עצמה.

היא סיפרה לי שיש לה שישה אחים והיא די עניה.

היא סיפרה לי שהיא מאוד רצתה להגיע להוגוורטס, ושהיא מאוד שמחה שהיא קיבלה את המכתב.

ואז היא אמרה "לונה, הכרתי אותך עכשיו, ועוד לא סיפרת לי על עצמך. אני לא יודעת עם אני יכולה לסמוך עליך, אבל אני רוצה לספר לך את הסוד הכי גדול שלי. את מבטיחה לא לגלות?"

התרגשתי שהיא נותנת בי אמון על הכמה דקות הראשונות שאנחנו מכירות

"את יכולה לסמוך עלי" אמרתי בחיוך, מצפה כבר לשמוע את הסוד "נו... מה הסוד?"

"זה טיפה טיפשי..." היא אמרה בהיסוס

"נן, לא אכפת לי, אני לא אצחק! מבטיחה!" אמרתי והסתכלתי עליה

"טוב... את יודעת מי זה הארי פוטר, נכון?"

"ברור" אמרתי

"טוב... אז הוא מתארח אצלנו עכשיו, ו..... אני מאוהבת בו....."

"מה?!"

"כן, נו... הוא ממש נחמד אלי והכל...." היא המשיכה בהיסוס "והבטחת שלא תצחקי!" הי אמרה כשראתה את החיוך על פני

"אני לא צוחקת! אני מחייכת. הלוואי שאני הייתי מאוהבת" אמרתי בהרהור

"טוב, עכשיו תורך לספר לי על עצמך"

אז סיפרתי לה הכל, וביתר פירוט על מה שקרה עכשיו.

כשסיימתי היא אמרה "וואו, הסיפור שלך הרבה יותר מעניין משלי. אז את עדיין לא יודעת למה הם תפסו את אבא שלך?"

"לא..... אבל אני מקווה שהוא ישלח לי מכתב כשהוא  יצליח לברוח" עניתי

פנינו בעיקול וראינו מרחוק בית גבוהה ודי עקום.

ג'יני כנראה ראתה שאני מסתכלת, כי היא אמרה בחוסר רשמיות "אז הנה. זה הבית שלי. נגיע עוד כמה דקות, זה יותר רחוק ממה שזה נראה.."

כבר הייתי רעבה ממש וקיוויתי שבבית של ג'יני יש ארוחת צהריים.

 -----------

מצטערת שהפרק קצר. הבא יהיה יותר ארוך....

הפרק הקודם		הפרק הבא