קוסם בלח"י

יצחק פקח את עיניו. קרני השמש החמות ליטפו את פניו. איכשהו יצחק ידע שהיום עומד להיות יום טוב.

במהלך השבועות האחרונים יצחק התאמן על לימוד אנגלית, דרכים לצוטט, דרכים למצוא מידע ולהשיג קשרים.

עכשיו הוא ידע איך לקרוא, לכתוב ולדבר שוטף אנגלית, לצוטט לאנשים גם עם וגם בלי קסם, למצוא מידע מועיל, ולהשיג קשרים- הוא מאז ומעולם היה לו חוש חברתי חזק במיוחד.

מחר, הוא נזכר, יהיה ה 1 בספטמבר, מחר, הוא ילך לבית הספר הוגוורטס בפעם הראשונה. אחרי כל ההדרכות והתכנונים הרבים בנושא יצחק הרגיש בטוח בעצמו שהוא מסוגל לעשות את מה שהוטל עליו.

יצחק קם מהמיטה וניגש למטבח כדי לחטוף פרוסת לחם.

הוא הביט בפרוסה. היא הייתה יבשה. כבר הרבה זמן האוכל אצלם בבית לא היה טרי. מצבם הכלכלי לא היה טוב במיוחד.

יצחק נאנח.

היום הוא ילך לחברו של יעקב, ערן, כדי לקבל תדרוך אחרון.

ערן היה הראשון מבין ארבעת חבריו של יעקב שהדריכו אותו ולימדו אותו. הוא לימד אותו אנגלית.

יצחק מיהר למקום המפגש הקבוע וראה את ערן כבר מחכה לו.

"בוקר טוב תמיר!"

"גם לך ערן!" בירכו השניים את אחד השני. היה ביניהם קשר מיוחד. אולי מפני שערן היה החבר הראשון שיצחק הכיר או שאולי היה משהו עמוק יותר. משהו שונה.

"טוב תמיר.. שנתחיל?" שאל ערן את יצחק וצבט את לחיו. (להזכירכם יצחק בן 11 ואילו ערן בן 21 (לא כתבתי את זה כי זה לא כזה חשוב אבל רק כדי להדגיש את ההבדל בין הגילים.)) יצחק הסמיק. ערן היה בשבילו כמו עוד אח גדול.

"כן." אמר יצחק בצפייה. הוא כבר למד את כל הנושאים באנגלית וערן הבטיח לו משהו מיוחד היום.

"טוב לפני שנתחיל אני רוצה לעבור איתך על כמה דברים טכניים.. 

אם משהו קורה לאליה.. ליחזקאל אז במקום לשלוח לו את המידע תשלח לי. אם מישהו שואל תענה שאני בן דוד שלך.

אם משהו קורה לי.. תשלח לישראל והוא יסדר את העניין. 

אם הוא.. אז מישהו יצור איתך קשר.

יש כמה שמות של תלמידים בשנה שלך שאנחנו רוצים שתיצור איתם קשר. יש כאן חוברת הוראות מפורטת."

יצחק הביט בו מודאג.

"עכשיו להפתעה!" אמר ערן וניסה להעלות ליצחק את מצב הרוח.

יצחק התנער מן המחשבות העצובות שלו וחזר להביט בערן בצפייה.

"אתה עדיין צריך ללמוד על הקוסמים, לא?" אמר ערן בחיוך. יצחק הביט בו בהלם איך הוא יודע? 

"אני אחד מהיחידים שיודעים." אמר שוב בחיוך. והחל להסביר לו הכל. גם על מה הוא יעשה עם הכשרות והחגים. מובן שיצחק רצה לבדוק אם זה עבר אישור של רב. וערן ענה שכן.

"אוקי.. אז זה ההפתעה?" שאל יצחק באכזבה.

"לא! מה נראה לך?" אמר ערן בשעשוע. הוא הושיט לו סלסלה עטופה בנייר אטום כדי שיצחק לו יוכל לראות לבפנים.

יצחק כיווץ את עיניו בסקרנות.

"תבטיח לי שאתה פותח את זה רק ברכבת לבית הספר שלך, אוקי?" אמר ערן בתחינה.

"בסדר."

"להתראות תמיר. תהנה." אמר ערן ובלע רוק.

"להתראות ערן, היית לי כמו אח גדול."

"תשלח לי מכתבים." אמר ערן והסתובב ללכת.

הפרק הקודם		הפרק הבא