איך להפוך לנבל

"האמ..." אדמונד כיחכח בגרונו במבוכה כשקונר רכן לעבר ברי שהתעוררה בדיוק באותו הרגע ונישק אותה בעוז.

"איווו, יש לך מושג בכלל כמה זמן ישנתם, שאתה מנשק אותה ככה?" דראקו עשה פרצוף נגעל.

"יש בזה משהו" ברי התנתקה מקונר הסמוק וניגבה את שפתיה "אההה... מה קורה פה?" היא שאלה בחשש כשהסתכלה סביבה.

"אהמ... יש מצב כזה שדי חטפו אותנו" מילמל קונר, שכבר הספיק קצת להתעדכן בדברים מהשאר. ברי היתה האחרונה להתעורר.

"חטפו?" היה אפשר לזהות בהלה כלשהי מתחת למסכת האדישות שברי עטתה על עצמה תמיד.

"אז... אני מניח שצריך לעשות מין הכרות כלשהי?" הציע וויל והעביר את פניו על החדר הקטן.

שישה נערים בגילאי שש עשרה ישבו במעגל, רגליהם כפותות אל הריצפה, ומבטיהם משוטטים בסקרנות על פניהם של האחרים.

שישה נערים, שכפי הנראה יאלצו לחלוק את אותה ההרפתקאה המוזרה, אליה הם נקלעו, בלי לדעת אפילו למה.

"כן," אמר דראקו והמשיך לתקוע את מבטו בלוסי "דווקא מתחשק לי לדעת למה היא לבושה ככה".

"כל אחד בתורו יאמר את שמו, ויספר על עצמו" אמר וויל, שלקח את הפיקוד ליידים. אולי זה היה קשור לכך שהוא היה גבוה יותר מהשאר. או אלי לזה שהיה לו מבט בוגר בעיניים, אבל הם הקשיבו לו.

"אני אתחיל" התנדב קונר, וזכה להינהוני הסכמה מהשאר "אז אני קונר ביליי, ואני גר בוילואו קרסט, קליפורניה. בעצם....שם הייתי גר עד לפני שנתיים, עכשיו אני גר בממלכת הפיות, בארץ האגדות".

"כן," הוא הוסיף למראה התמיהה על מבטיהם של האחרים "חשבתי שלא תכירו את ארץ האגדות....".

"ממלכת הפיות" צחק דראקו שנראה כאילו סיפרו לו בדיחה טובה.

"ארץ האגדות?" תהה אדמונד "אני לא רוצה להישמע רשע, אבל חשבתי שרק ילדות קטנות חיות בכאלו סרטים. אין טעם לעבוד עלינו עכשיו, המצב גם ככה מסובך".

"דבר ראשון" ענה קונר בכעס "אתה כן התכוונת להישמע רשע. ודבר שני, אני יודע שזה נשמע מופרך אבל יש עוד עולם, חוץ מהעולם שלנו, עולם שחיים בו כל הגיבורים מהאגדות והסיפורי הילדים".

דראקו עדין לא הפסיק לצחוק, ועכשיו אפילו התפלקה לו נחירה, הוא אחז בביטנו בכוח, והמשיך לצחוק.

"אתה רציני?" וויל נראה המום "שלגיה וסינדרלה וכל אלו???"

"יאפ" ענה קונר "ואהמ..." הוא הוסיף למראה פניו המסוקרנות של וויל "זה לא כזה מדהים כמו שזה נשמע. כיפה נגיד, ממש אבל ממש מעצבנת".

"אתה מסכים להכיר לי את היפיפיה הנרדמת?" התחנן וויל "אני מאוהב בה מגיל שלוש!".

"אחי, היא בת שלושים" אמר קונר, מתעלם מכך שכרגע הוא ניפץ לוויל את חלומו הכמוס ביותר  "והיא גם תפוסה".

"גם אני ואדמונד באים מעולם אחר" אמרה לוסי בשקט "מנרניה".

משום מה, דווקא עכשיו זה לא הצחיק את דראקו, הוא נראה סקרן. "נרניה?" הוא שאל "ספרי".

"אולי נלך לפי הסדר?" ביקש וויל "נראה שיש פה הרבה מה לספר ולהכיר".

"סבבה" ענה קונר "רק רציתי להוסיף שזאת ברי," הוא סימן על הנערה שלידו "היא החברה שלי". הוא זרה מבטים מאיימים אל שאר הבנים בחדר.

"כאילו שלא שמנו לב" ליגלג דראקו ונשען על הקיר מאחוריו, מבטו מפגין שיעמום.

"כן" החרה אחריו אדמונד "זה לא כאילו לפני חצי דקה כמעט נישקת אותה למוות".

"היי" קרא דראקו והביט באדמונד בתיעוב "אני אמור להיות פה זה שיורד על אנשים!".

"אוקי..." גיכחה לוסי "עכשיו מובן למה הם ישר שנאו אחד את השני מההתחלה. יש מישהו שמאיים להם על התואר 'הציני- והיורד- על-כולם' ".

"ואולי תספר לנו מתי בדיוק קנית במחיר מלא את התואר הזה?" החזיר אדמונד לדראקו ושלח אליו מבטים שלא נפלו מאלו של שור זועם.

"אוח, תסתמו, שני קרציות" נאנחה בר, שלפה מכיס הג'ינס שלה מסטיק גדול, וזרקה אותו אל פיה.

"כן" חיזק וויל את דבריה "אולי כדאי שנמשיך".

"יש לי שאלה" לוסי הרימה את ידה באצילות, וזכתה לציחקוקים על כך מצידו של דראקו, שזכה בעיקבות זה למבטים משפדים מצידו של אדמונד, שזכה בעבקות כך למבטים מתחננים לקצת יותר ג'נטלמניות, כיאה לנסיך נרניה, מצידה של לוסי אחותו.

"כן לוסי" אמר וויל באדיבות "מה יש?".

"מה זה ברי? מעולם לא שמעתי שם כזה" היא הפנתה את מבטה אל ברי, שלעסה את המסטיק והפריחה בלונים וורודים וגדולים.

"זה צרפתי" ברי הניפה את שערה הסגול בחשיבות.

"אוקי... אז אפשר להמשיך" אמר וויל "קונר, אתה זוכר אולי עוד פרטים ממה שקרה לפני שחטפו אתכם?" הוא שאל בתיקווה "חוץ מבחור שרירי, בחורה יפה ומילמול מוזר" הוא הוסיף.

"אהמ..." קונר גירד בעורפו וכיווץ את מצחו "אני זוכר שהבחורה אמר משהו על הצעה מפתה... משהו כזה".

"גם אני זוכר דבר כזה" התפרץ דראקו "אני זוכר שאחד מהם אמר לי שיש למי שלח אותם הצעה מפתה בשבילי!".

הפרק הקודם		הפרק הבא