הדור הבא

״קת׳רינה! קת׳רין! בואי לכאן!״

דראקו מאלפוי, הרעש החיוור בעל תווי הפנים המחודדים, פסע בביתו.

באחוזתו.

נו טוב, בארמונו.

הוא הגיע לחדר של בנו הבכור ודפק.

בנו הגדול, סקורפיוס בן החמש עשרה, יצא מהחדר, ממצמץ בעיניו הכסופות.

האב והבן הביטו לרגע אחד בשני.

הם היו כל כך דומים, ועם זאת, כל כך שונים.

שניהם היו חיוורים, אך דראקו בגוון לבנבן וסקורפיוס בגוון ורדרד.

שניהם היו בלונדיניים, אך שיערו של דראקו בגוון צהוב חיוור ושל סקורפיוס בגוון זהוב.

לשניהם היו עיניים אפורות, אך של דראקו אפורות כצפחה ושל סקורפיוס כסופות יותר.

״קת׳רין נעלמה?״ שאל סקורפיוס בדאגה, עדיין לבוש בפיג׳מה.

״היא לא רוצה להתמיין לסלית׳רין.״ אמר דראקו בעייפות.

״אני אמצא אותה.״ אמר סקורפיוס בביטחון ורץ אל הגן, יחף ובפיג׳מה.

״מאלפויים לא הולכים יחפים ובפיג׳מה.״ רטן דראקו.

סקורפיוס רץ היישר אל האגם.

ושם הוא מצא את אחותו, קת׳רין בת האחת עשרה, יושבת מכווצת, בוכה.

שיערה הארוך מאוד, המסולסל מעט בקצותיו, נשפך על גבה במפל זהוב והשתרך מאחוריה על הקרקע.

עיניה הכחולות הגדולות נצצו מדמעות ונראו כזוג ספירים כחולים כהים ומבריקים.

לחייה היו אדומות מהקור, כנגד עורה הבהיר מאוד, והיא הייתה לבושה בכותונת לילה ארוכה וצחורה, עם פפיון זעיר על יד פתח הצוואר.

״היי, היי, קת׳י, אל תבכי.״ אמר סקורפיוס וחיבק אותה.

״הכל יהיה בסדר.״ אמר לה.

״אבל איך? מה אם אתמיין לגריפינדור? אבא ישנא אותי!״ הרימה אליו קת׳רין את עיניה הדומעות.

״אני תמיד אשאר איתך, לא משנה לאיפה תתמייני. חוץ מזה, פגשת את עצמך? את סלית׳רינית אמיתית.״ ציחקק סקורפיוס והיא חבטה בחזהו עם אגרופיה הקטנים.

״לא מצחיק!״ ייבבה, אך הוא ראה שמץ חיוך על פניה.

הוא דחק אותה בכתפו, והיא חייכה.

הם הלכו חזרה לאחוזה, עד שקת׳רין פתחה בריצה.

״תחרות עד הבית!״ צווחה, וסקורפיוס נאנח.

״אין ספק שאת סלית׳רינית, רמאית שכמוך!״ צווח ושעט אחריה.

כעבור חצי שעה שניהם היו מוכנים, קת׳רין בג׳ינס דק ותכול ובחולצת תכלת משוחררת ונעימה, וסקורפיוס בחולצה ירוקה כהה ומכנסיים שחורים.

הם נכנסו לאח, יחד עם אימם אסטוריה.

״דראקו אהוב, אתה בא?״ שאלה בעדינות את בעלה.

״לא מותק, יש לי עבודה. להתראות ילדים!״ אמר להם.

״תפסיק להתרועע עם אלבוס פוטר.״ אמר דראקו לסקורפיוס ופרע את שיערו בידידותיות.

״אל תתרועעי עם וויזלים, מכל הסוגים.״ אמר דראקו ונשק למצחה של ביתו הקטנה.

״ביי!״ קרא אליהם, ואז אסטוריה:

״תחנת הרכבת קינגס קרוס!״

הפרק הקודם		הפרק הבא