המחלקה הקסומה

דראקו לא יצא מן החדר למשך זמן לא קצר , הוא הניח שאולי שעה או שעתיים .

הוא היה עצבני , חשב על הרגע שבו הוא יוכל לעשן סוף סוף .

אם יתנו לו .

הוא ישב על מיטתו והסתכל מהחלון , בגדיו עדיין במזוודה ארוזים , דראקו ידע שהוא צריך לפרוק

את דבריו ולהתמקם , הוא לא יוכל להשאר ככה הרבה זמן , אך לא היה מוכן להשלים אם המצב

דראקו היה שקוע במחשבותיו כשהדלת לחדרו נפתחה בשקט ואדם שדראקו לא הכיר נכנס אל

החדר .

“דראקו?” שאל הקול , דראקו הסתובב במהירות כאילו הוא מותקף

אך זו הייתה רק אישה צעירה לבושה בחולצה לבנה של האחים הסיעודיים ,זו הייתה אחות .
דראקו נרגע , זו לא הייתה תמי , האישה שמולו הייתה נמוכה יותר , מאופרת בכבדות והיה לה חיוך גדול .

“אני אנה “ היא אמרה בחיוך , עדיין עומדת במרחק מדראקו .

“הי”אמר דראקו בשקט , הוא היה עייף ולא היה לו כוח להתמודד עם מצב חברתי .
”אני אחות כאן , המשמרת התחלפה , ארוחת הצהריים תתחיל עוד מעט ואז תפגוש את שאר

הילדים “ היא אמרה במהירות ובחיוך . דראקו הנהן בראשו כמבין

היא פנתה לצאת ואז עצרה “אם אתה צריך מששהו אני אהיה בתחנת האחיות בסדר ?” דראקו הנהן שנית .

לא עניין אותו הילדים האחרים , וגם לא אוכל ובטח לא אוכל של בית מרפא כמו הקדוש מנגו .

דראקו התעורר לקולם של אנשים צוחקים , לרגע קצר הוא שכח היכון הוא נמצא ורצה להאמין שהוא עדיין בהוגוורטס ישן במיטתו הגדולה במרתפי סליתרין

שהקולות הצוחקים מבחוץ הם החברים שלו .

אבל האשליה לא נמשכה זמן רב ובין רגע הוא נזכר היכון הוא נמצא , במיטת יחיד עם מצעים לבנים ודקים שפחות מתאימים למזג האוויר , בתוך חדר קטן בקדוש מנגו .

הוא גם לא יכל להתעלם מהקול שהבטן שלו השמיעה , של רעב , ובאותו הרגע , דראקו החליט שאם הוא כבר נמצא בגיהנום , כנראה שגם מגיע לו אוכל של גיהנום

ולאחר שיכנועים עצמיים רבים הוא קם ממיטתו ויצא לכיוון חדר האוכל .

היי חברים סורי שהכל לוקח זמן , בפרק הבא דראקו יפגוש את שאר נערי המחלקה .....

הפרק הקודם		הפרק הבא