![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הסיפור מספר על שלושה ילדים אשר הגיעו להוגוורטס, אבל במהרה מגלים שהמקום והאנשים לא כל כך בטוחים, ולא כל כך תמימים. הם מכירים חברים, אויבים ואפילו משפחה
פרק מספר 7 - צפיות: 6479
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: הרפתקאות, פנטסיה - שיפ: אני לא יודעת, נראה. - פורסם ב: 27.10.2020 - עודכן: 07.09.2022 |
המלץ! ![]() ![]() |
לפני שמתחילים, החלטתי להיות מעצבנת ולהשאיר אתכם במתח, שני הפרקים הבאים פחות יעסקו במפה. אבל גם הם יהיו מעניינים וחשובים... -------------------------------------------------------------------
נ.מ רואן: הייתי בטוח שאני יודע הכל על אליס. הכל. אבל לא. ממש ממש לא. לא היה לי מושג. ואני מניח שכדאי שאסביר, אז ככה: היינו מודאגים מהמפה. אבל עבר קצת זמן, אז קצת נרגענו. שבוע וחצי אחרי הביקור בספרייה הלכנו לאולם הגדול לאכול ארוחת ערב, ואז מישהו במסדרון עצר אותנו. בחיים לא ראיתי אותו קודם. הוא היה גדול מאיתנו בכמה שנים, לפחות שש. היה לו שיער חום בהיר וקצר ועיניים כחולות. אבל ממש כחולות. הוא היה די גבוה. אבל מה שהיה מוזר זה שלא הייתה לו סיכה של איזשהו בית. בטח שלא של גריפינדור. הוא לא לבש גלימת קוסמים, אלא חולצה ירוקה ומכנסיים שחורים ארוכים. הוא לבש סוודר אפור והייתה לו הבעה מתנשאת. אבל הוא ממש לא הסתכל עלי. נראה כאילו הוא אפילו לא שם לב שג'ים ואני היינו שם. הוא היה ממוקד לגמרי באליס. הסתובבתי להסתכל עליה וראיתי שהיא חיוורת לגמרי. עברו כמה שניות ואז הוא חייך את החיוך הכי מתנשא בעולם ואמר לאליס: "טוב לראות אותך אחות קטנה."
נ.מ ג'ים: לא. אני עדיין יותר מדי בשוק כדי להגיב. רואן, תעשה את זה אתה.
נ.מ רואן: כדאי שתשמעו את זה מאליס. אבל אחרי דממה של כמה דקות אליס רצה לחדר המועדון של גריפינדור. אני וג'ים נתנו לה קצת זמן ואז הלכנו לחדר המועדון. ברגע שנכנסנו היא קמה ממקומה, מלמלה משהו על זה שהיא עייפה ועלתה לחדר השינה שלה.
נ.מ אליס: הייתי בשוק. אני לא רוצה אותו כאן! שילך מפה! אבל כדאי שאסביר. לא סיפרתי הכל על המשפחה שלי. לי ולהורים שלי באמת לא איכפת מטוהר דם. אבל אחי הגדול? זה כבר סיפור אחר... אז הינה כל האמת: כשאחי היה בן שש, אני נולדתי. ובהתחלה הוא היה האח הכי טוב בעולם. הוא תמיד דאג לי. אבל תמיד היה לו איכפת יותר מלנו מטוהר דם. כשגדלנו זה החמיר. כשהוא היה בן עשר הוא כבר שנא כל מה שקשור במוגלגים ובילדי מוגלגים. הוא אפילו לא אהב חצויי דם. רק טהורי דם עניינו אותו. הוא קיבל מכתב להוגוורטס. אבל לא רצה ללכת. הוא קרא להוגוורטס "בית ספר עלוב שמשלב טהורי דם אצילים עם בוצדמים מלוכלכים!" היה ריב גדול באותו הלילה. גם אני כעסתי. אחרי שנה, הוא הלך ללמוד בדומשטרנג. ההורים שלי ואני נמנענו מלדבר עליו. תמיד העדפתי להעמיד פנים שהוא לא קיים. אבל נראה שעכשיו אין ברירה. --------------------------------------------------------
אשמח לתגובות :-)
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |