ג'יימס סיריוס פוטר;שנה רביעית

כמה הודעות: 

1. שמתי לב שבמחשב הפרקים שלי ממש קצרים (אני בד"כ כותבת מהפלאפון, ותאמינו לי שמשם זה נראה מלאאא), אז חוץ מפרק שניים שכבר כתבתי אני אשתדל להעלות פרקים ארוכים יותר מכאן ואילך.

2. אני מעדכנת מראש שאחרי פסח אני נכנסת לתקופת בגרויות מטורפת, לכן כנראה שאעדכן אז בתדירות נמוכה יותר, אבל אשתדל לפצות בחופש בעז"ה.

תגובות, כמו תמיד, יתקבלו בברכה.

תהנו!

פרק 7- המהלך הראשון

ג'יימס תלה מודעה על בחינות לקבוצת הקווידיץ' בחדר המועדון, וקיווה שלא הרבה יראו. לצערו הרב, בית גריפינדור זרם בהמוניו, והוא בקושי הבחין בראשה האדמוני של לילי מבצבץ אי שם. היא רצתה להיות רודפת, וג'יימס קצת חשש כשראה אותה עומדת בתור. היא הייתה נמוכה מבנות גילה בחצי ראש, ונראה היה ש"הקואפל מחזיק אותה", כפי שג'וליאן היטיב להגדיר, אך עד מהרה חששו של ג'יימס התבדה. לילי המריאה בביטחון, ושלטה במטאטא במיומנות שג'יימס לא ראה כבר הרבה זמן. היא נעה בגמישות ובקלילות, מחבקת את הקואפל אל בטנה ביד אחת, ומנווטת במיומנות ביד השנייה. תרגילי ההטעיה שלה היו מתוחכמים במיוחד, וג'יימס היה מוכן להישבע שאלמלא השומר היה בנו של אוליבר ווד היא הייתה קולעת הרבה יותר. לילי טסה כחץ מקשת, וחמקה ממרביצנים בצורה מעוררת השתאות, וכשהיא סיימה כל הקהל מחא לה כפיים. רוקסן וויזלי נשארה בתפקידה כחובטת, לא בשמחה רבה, לאחר שידוליו והפצרותיו של ג'יימס, כך שהוא היה זקוק רק לעוד חובט, שהתגלה כהר אדם שלמד בשנה השישית. רוקסן החמיצה פנים למראהו, וג'יימס השתדל לתקוע בה מבט מצמית. בתגובה היא מצמצה בעיניה הכחולות בהפגנתיות ועיקמה את אפה. המראה של רוקסן היה יוצא דופן- היה לה עור בצבע מוקה ושיער חום כהה עם גוונים אדומים, אך לחייה היו מעוטרות בנמשים ועיניה הגדולות היו כחולות צלולות כעיניו של אביה. ג'יימס כיחכח בגרונו והכריז: "טוב, אז ניפגש פה מחר בשבע לאימון. תגיעו בזמן- המלצה שלי להקדים חמש דקות." הוא פנה למלתחות, ומצא שם את לילי מחליפה לתלבושת בית הספר. "שיחקת אותה לילס'. צריך להשיג לך אישור למטאטא. פרופסור לונגבוטום יאשר את זה בלי בעייה, כמו שאני מכיר אותו. רוצה שנלך אליו היום אחרי הארוחה?" הוא טפח על כתפה, והיא חייכה אליו חיוך קטן וכרכה את זרועותיה סביב מותניו. תחושת חמימות עטפה אותו, וברכה זה הוא ידע שהכל יסתדר, וכשהם ביחד הכל אפשרי. הם התחילו ללכת לכיוון הטירה, והוא הניח את זרועו על כתפה. "תראי להם מה זה פוטר, אה?!"

האימון למחרת היה נהדר, וג'יימס שיער שביצועיה של לילי רק ישתפרו כשיהיה לה מטאטא חדש, ולא מטאטא מיושן של בית הספר. המשחק הראשון לעונה התעתד להתקיים נגד הפלפאף, חג'ג' לא צפה בעיות מיוחדות. עיקר מאמציו התמקדו ברודפים, תוך שאיפה שהם יקלעו כמה שיותר עד שהוא יתפוס את הסניץ'. הוא רצה לקחת את מרווח הביטחון שהציע לו טדי. עיקר הבעייה היתה עם רוקסן, שטענה שאין לה דינמיקה עם החובט השני, וג'יימס קיווה שעם הזמן הם ילמדו לעבוד יחד.

בארוחת הבוקר כעבור שבוע הגיע אל לילי המטאטא החדש למכתב ברכה מהוריהם, וג'יימס קיבל ינשוף מטדי ותצלום שלו בטקס ההסמכה להילאי. הוא נראה נהדר במדי ההילאים, שהלמו אותו מאוד, לוחץ נרגשות את ידי ראש ההילאים ושר הקסמים, כשראש האקדמיה עונד לו את אות מצטיין המחזור, וג'יימס יכל רק לדמיין את הארי מריע בקול וצועק "אני גידלתי", ואת ג'יני ואנדרומדה טונקס נרגשות מכדי לנזוף בו. הארי וג'יני שלחו גם לג'יימס מכתב, וביקשו ממנו שישים עין על לילי, שלא תיפגע במהלך האימונים (ג'יימס לא הבין איך בדיוק הם חושבים שזה בשליטתו, ולמה אם זה היה בשליטתו הוא היה נותן לה להיפגע, אבל העדיף שלא לשאול שאלות מיותרות). 

המשחק הראשון לעונה, שהיה מול הפלפאף, התקיים שבועיים מאוחר יותר. ג'יימס היה לחוץ לפני המשחק הראשון שלו כקפטן, ואלמלא מחאותיה של רוקסן הוא היה קובע חמישה אימונים שבועיים, ולא רק ארבעה, אבל רוקסן טענה שזה לא הגיוני להשאיר לה שני ערבים שבועיים לעבוד על שיעורי הבית ולהנות מדי פעם, המינימום זה שלושה (היה קצת מוזר לשמוע את רוקסן מדברת על חשיבות שיעורי הבית. ג'יימס שיתף את לואיס בתחושותיו והוא רק נאנח, גלגל את עיניו והפטיר: "מה שכשיפומטרי עושה לאנשים, זה קורה לטובים ביותר, ג'יימס. אבל אני יכול להבטיח לך שלא אהפוך לדומיניק בשנה הבאה"). 

המשחק עצמו היה נהדר, וג'יימס היה מוכרח להודות בינו לבין עצמו שרוקסן צדקה כשאמרה שהם קורעים את הפלפאף גם בלי להתאמן. לילי חטפה בהתחלה הלם קטן למראה כמות האנשים שצפו בה, אך עד מהרה התעשתה חבילה להפגין את כישוריה. ג'יימס היה מוכן להישבע שהיא הרודפת הכי טובה שהיה לגריפינדור בעשור האחרון. היא הייתה מרוכזת כל כולה במטרה, חמקה משחקני הקבוצה היריבה וממרביצנים בקלילות, וקלעה ללא הפסקה. אך הדבר שהכי בלט באופי המשחק שלה היה התחכום. היא הייתה מתוחכמת מאוד, ותרגילי ההטעיה שלה היו גאוניים, והשומר של הפלפאף נפל בפח פעם אחר פעם. ג'יימס ראה את הסניץ' כמה פעמים, אך מלבד לחסום את המחפש של הפלפאף הוא לא עשה דבר. המשחק הזה היה טוב מכדי שהוא יתן לו להסתיים. רוקסן והחובט הנוסף היו נהדרים, אבל חוסר הדינמיקה בינהם בלט, בעיקר לנוכח הדינמיקה שהייתה לה עם פרד. בשלב כלשהו נראה שרוקסן לקחה את לילי כפרוייקט אישי, מה שבהחלט היה מתבקש לנוכח כמות המרביצנים שכוונו אליה. בשלב הזה ג'יימס נזכר במכתב שקיבל מההורים, והמשחק כבר התחיל להימאס עליו, והוא תפס את הסניץ'. הקהל הריע, וג'יימס נחת באדישות עם המטאטא, אף שבתוך תוכו ליבו רעש וגעש. הוא החמיא לקבוצה ופנה להתקלח. סיכום הנקודות היה 210:10 לגריפינדור, וחמש מתוך ששת הקליעות היו של לילי. בהחלט הייתה לו סיבה להיות גאה. גם ווד היה נהדר, וביצע כמה הצלות יפהפיות. ללא ספק נבחרת הקווידיץ' של גריפינדור הביאה הרבה כבוד לבית באותו היום. המשחק הראשון של ג'יימס כקפטן היה נהדר, וג'יימס יכול היה לנשום לרווחה. השלב הראשון בתוכנית שלו הוכתר בהצלחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא