אור וחושך

לארה סמית':
עליתי לכרכרה, על הכרכרה היו שני ילדים די שמנים, שדמו זה לזה אבל בוודאות לא היו תאומים, ילד רזה ולבן עם שיער בלונדיני, העיניים שלו היו אפורות. וילדה עם שיער קצר ושחור.
התיישבתי ליד הילד הבלונדיני ושתקתי.
הכרכרה התחילה לזוז.
"היי" הילד הבלונדיני אמר. "אני מאלפוי." הוא הושיט את ידו ללחיצה. "דראקו מלאפוי." הסתכלתי על ידו. משום מה אהבתי את הטון הזה. לחצתי את ידו.
"סמית'." אמרתי.
"לארה סמית'."
הוא חייך.

הגענו להוגוורסט, ישבתי על הכיסא. אחרי כל השכנועים שלהם, הדבר שהכי רציתי עכשיו היה ללכת לסלית'רין.
סלית'רין סלית'רין סלית'רין.
זה מה שהיה לי בראש.
"המ..... " הכובע מלמל כמה מילים כמו "חוכמה" ו"אומץ" אך לבסוף הוא צעק
*_"סלית'רין!"_*
חייכתי וקמתי מהכיסא, מסתכלת על דראקו.
"אני חלק מכם" אמרתי לו ללא מילים.
"אני יודע" הוא החזיר לי.
"ואני שמח."
הלכתי להתיישב לידו.
ילד אחד עם שיער שחור ומשקפיים הסתכל עליי בכעס. יותר כמו קנאה.
לא הבנתי מה יש לו.

הפרק הקודם		הפרק הבא