ילדותו של עין הזעם

בס"ד

תקציר הפרק הקודם:צבא קיסגלידון נמצאים במטבח הוגוורטס והם מחזיקים את התלמידים והמורים אצלם,בפרק שעבר פורטו הדברים שכל אחד מהצבאות בצבא הגדול של פרישידון מקבל,אחד מהם לא מקבל משהו מיוחד. 

 פרק 7-הקללות האבודות

"תתקדמו בשקט" לחש פרישידון לחייליו מאחור והתקדם לעבר הטירה בצעדים מהוססים,עוד שתי דקות הוא הולך לפרוץ אל הטירה ולהעיף אותה מעבר לבריטניה אל ספרד שנמצאת בקצהו השני של האי,פרישידון חלם על זה תמיד,אבל הוא לא ידע שחלומו אי פעם התגשם.

הוא סימן לריק,שהיה מאחוריו להתקרב אליו ואז לחש לו בשקט:

אני הולך לבצע את ההקפאה,תודיע לשאר.

כאילו המילים של פרישידון השפיעו על ריק-הוא קפא במקומו ולאחר כמה שניות רץ אל היער האסור.

פרישידון הוציא את שרביטו מכיסו,שנים הוא חיכה לרגע הזה-הרגע שבו הוא יבצע את הקללה שיש באוסף שלו,תמיד הוא רצה גם את ה19 האחרות-אבל לעולם לא יצא לו לפגוש אותם.

הקללות האבודות היו קללות שנאבדו במרוצת השנים וגילו אותם רק ל20 אנשים.

במשך השנים 20 האנשים התחלפו לפחות 100 פעמים וכל פעם נשארו 20.

ה20 שנבחרו היו החזקים ביותר בעולם הקוסמים,וכל פעם שגילו שיש מישהו יותר חזק מאחד מהנבחרים-הוציאו את הנבחר והחליפו אותו בחזק ממנו(כלומר:הפעילו על הנבחר קללה שתגרום לו לשכוח את הקללה האבודה שנמצאת בזיכרונו וגילו אותה למישהו אחר).

20 אנשים-20 קללות אבודות,כל איש קיבל קללה שיזכור בזיכרונו,ורק הוא יודע עליה.

אחד מה20 היה פרישידון והוא קיבל בזיכרונו את קללת ההקפאה-קללה שבעזרתה הוא יכול להקפיא מקום מסוים שהוא רוצה למשך 5 דקות-ורק הוא יכול להישאר רגיל ולא מוקפא במקום שהוא בחר.

פרישידון כיוון את שרביטו לעבר הטירה ולחש:"פרימינטו דידיום!"

5 דקות לפני,במטבח של הוגוורטס:

ינשוף גדול בצבע זהוב-ירקרק נחת על רצפת השיש הקרה במטבח הוגווטס,במקורו הוא החזיק מכתב מגולגל למחצה,שעליו הייתה חתימה של פרישידון,קיסגלידון הושיט יד ולקח את המכתב,הוא פרש אותו והתחיל לקרוא לעצמו,על המכתב היו כתובות חמש עשרה מילים:

לקיסגלידון שלום רב!

הנני מודיע לך על הפעלת קללת ההקפאה,אנא התארגן בהתאם.

חתימה:פרישידון

קיסגלידון רץ במהירות אל תוך המולת תלמידי הוגוורטס הצורחים בכאב מהסכינים,וקפץ על תלמיד משנה ראשונה מבוהל וקשר אותו בחוט,"תעשו כמוני",צעק לחייליו ורץ לקשור תלמיד חסון בשנה השביעית-"במהירות",הוסיף.

חייליו של קיסגלידון רצו במהרה לכל עבר,האנדרלמוסיה במטבח הייתה ענקית ותוך כמה דקות כל תלמידי הוגוורטס נקשרו.

"פרימינטו דידיום!" נשמעה הצרחה מרחוק וכולם קפאו.

הטירה נדמה,חיילי קיסגלידון עצרו ממלאכתם וחיילי פרישידון שתקו,למרות שהם לא הוקפאו. אבל הם פחדו שפרישידון התעצבן עליהם ויפעיל את הקללה גם עליהם,פרישידון השתמש בקללה המקפיאה רק במקרים חשובים-כמו הפעם:לנצח את טירת הוגוורטס ולגרום לה לעוף ממקומה.

פרישידון חייך,הוא התקדם לעבר הטירה-"חברים!" הוא צעק,"יש לנו רק חמש דקות ואנחנו צריכים לנצל אותם-אז קדימה!"

בינתיים,בהרים שבדרום התקדמו חיילי צבא ויסטרום לעבר מאורה של ענקים,שבה נמצא הענק רולח-הכי קטן בגיל,אבל גדול בגודל. 

חמישה מאספים סחבו את "מדבר השפות" אל המאורה,למקרה שהענק ידבר צרפתית,ערבית או כל דבר אחר...

הם הגיעו אל הפתח וניסו בעברית:"האם אתה שומע?"-צעק ויסטרום.

אף אחד לא הגיב.

הם ניסו בערבית,גרוזינית,ספרדית,איטלקית,אידיש ואף שפה לא עזרה לענק לבוא. עד שמישהו צעק בבלגית:"צא כבר!"

האדמה רעדה וענק חסון וגדול יצא מהמאורה בפנים חמוצים וישנוניים-כנראה שהם העירו אותו:וזה לא טוב.

"מה אתם עושים פה?" צעק בבלגית שוטפת ומהירה-ויסטרום התקרב אל
"מדבר השפות" ולחש לו משהו,שנייה אחר כך המכונה אמרה בבלגית:"יש מלחמה בהוגוורטס ואנחנו רוצים שתהיה לטובתנו,אתה יכול לעזור לנו,בבקשה?"-"מה אתם רוצים" הגיב הענק,שוב ויסטרום התקרב אל המכונה, ולאחר שנייה המכונה ענתה:"אנחנו רוצים שתעיף את הטירה,ואני מתכוון במובן המלא של להעיף."

פרישידון וחייליו הסתערו על הטירה והלכו לאולם הגדול,באותו זמן הם לא ידעו שהרצפה באולם התפוצצה ושבמטבח מחכה להם הפתעה מאוד לא נעימה-סכינים מחודדים להפליא.

פרישידון הוציא את שרביטו והתכוון לפתוח את דלת האולם הגדול-אבל אז הוא שם לב שריצת חייליו לא נשמעת יותר-הוא הסתובב וצחק בקול רם,חייליו היו קפואים בגלל הקללה שהטיל על הטירה-עכשיו הוא היחיד שלא נשאר קפוא בטירה ונשאר לו רק 3 דקות.

הוא פתח את האולם הגדול ונכנס-מיד אחר כך הוא נפל על אחד מהסכינים שהוטמנו במטבח וצרח בכאב-"קיסגלידון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

המשך יבוא... 

הפרק הקודם		הפרק הבא