-Sirius black -

"תלמידים הקשבה !" צעקה מקגנוגל לתלמידים שדיברו בקולי קולות והשתתקו בשנייה.

"שלום לכם, אני רוצה לבשר לכם שבעוד שלושה ימים יתקיים נשף. אין שום מאורה מיוחד אלה רק כדי להסב פנים יפות אל האורחים שצופים להגיע לבית ספרניו.

"זה לא רק בית ספר, זה הבית !" צעק תלמיד רייבנקלו שנה שביעית וחלק מהתלמידים הריעו לו.

"אז כמו שאמרתי" המשיך דמבלדור ושלח מבט מבעד למשקפי החרמש שלו לתלמיד מרייבנקלו וחייך חיוך קטן "לנשף יהיה מותר להביא בני זוג, זו לא מחויבות זו מותרות. אני לא מצפה שתקשיב להערה הזאת, בכל מקרה אתם בני נוער וההורמונים משתוללים" אמר המנהל הדגול שלנו והתלמידים צחקו, "המשך יום פורה" דמבלדור סיים את דבריו והתלמידים התחילו להתפזר.

-------------

"ולאן זה מר פוטר ?" חיקה סיריוס את מקגנוגל.

"יש לי שעה חופשית" אמר בהסך דעת ועלה במדרגות "אני אחשוב בינתיים על המתיחה שלנו" צעק לחבריו מעבר לכתפו אבל......זה לא היה תזמון טוב, מקגנוגל עמדה מאחורי פיטר והזעיפה פנים. עוד לפני שהספיקה לשאול אותם או לנזוף בהם כל אחד הסתלק במהירות הבזק מהמקום.

פיטר (זנב-תולע) :

כמה זמן לוקח לפליטיק להגיע למען מרלין ?!

"היי פיט" ג'ולי בירכה אותי.

ג'ולי היא החברה הכי טובה שלי מבית הפלפאף.

"יש לך כבר דייט לנשף? הוא בעוד שלושה ימים" היא שואלת מתיישבת על השולחן מולי כשאני יושב על הכיסא.

סגרתי את הרגליים שלה שאני לא יראה משהו מתחת לחצאית שלה, אני עדיין מכבד אותה למרות שיש לי משהו עליה. היא הסמיקה והשפילה את מבטה.

אבל אני לא אוכל לקבל אותה, אני חברים טובים כבר יותר מדי זמן.

"לך ?"

"לא, חשבתי אולי...אנחנו נוכל ללכת ביחד ?"

"מיס ג'ולי, האם את מבקשת ממני לבוא איתך לנשף ?" אני שואל וקם על רגליי כך שהיא מטה קצת את ראשו למעלה כדי להסתכל עליי.

"אולי" היא לחשה.

אני הנחתי את כפות ידי על השולחן לשני צדדיה, נשענתי קדימה כך שהפה שלי היה לי קצה האוזן שלה.

"את רוצה שאני יבוא איתך בתור חברים או בתור....משהו אחר ?" שאלתי בלחש.

"בתור בן זוג" היא אמרה ומשכה את פניי שיהיו קרובים אליה "אתה רוצה או שאני צריכה לשלוח לך פתק כדי שתקיף כן או לא?" היא שאלה ואני צחקתי.

"אוו, את אפילו לא יודעת כמה אני רוצה" אמרתי ונשקתי לה נשיקה קטנה על שפתיה לפני שאני יאבד את האומץ.

"טוב אני צריכה ללכת יש לי תורת הצמחים" היא אמרה בחיוך כל כך רחב.

"החיוך הזה עוד שנייה קורע לך את הפנים" גיחכתי והיא פתאום התיישבה עליי.

"טוב אל תאשים אותי, אתה יודע כמה אני שמחה שאתה הסכמת. אתה יודע כמה בנות מתרוצצות סבביך ?!"

"סביבי ?"

"כן, מה אתה חושב ? אתה הבלונדיני מחבורת הקונדסאים של גריפינדור, מי לא תרצה אותך?. טוב בשבילי את קצת יותר מגריפינדורי בלונדיני" היא סיימה במילים אלו ורצה אל החממות.

פרופסור פליטיק הגיע אבל לא הצלחתי להתרכז בשיעור, אולי בגלל שרמוס לא יושב לידי אלה מאחורה אם מישהו מרייבנקלו או שזה בגלל מה שג'ולי אמרה לי.

לא ידעתי שהרבה בנות רוצות אותי, חשבתי שהם מנצלות אותי בגלל החברים שלי.

בואו- ג'יימס פוטר הוא ילד הזהב והוא גם חבר נדיר, אבל לצערן של הבנות הוא תקוע על לילי.

        סיריוס בלק- הוא הילד שמדליק אותנו, המופרע ,ששם פס על כולם, הילד הרע שהמון בנות רוצות.

        רמוס לופין- הילד הכי חכם וחמוד שפגשתי בחיים שלי. הוא יודע לחגוג כמו משוגע כשהוא רוצה, תאמינו לי. וגם אותו המון בנות רוצות.

לא שאני מלונן, החברים שלי הם כמעט כל החיים שלי.

לא הייתי שורד בלעדיהם.

אני כבר מחכה ללילה לספר לבנים מה קרה עם ג'ולי.

רמוס (ירחוני) :

הסתכלתי על ג'ולי ופיטר, תמיד ידעתי שהם יהיו ביחד בסופו של דבר, ממש שמחתי בשבילו.

הנשף באמת עוד שלושה ימים ועדיין אין לי בת זוג, אני יותר מעדיף להשקיע בלימודים שלי ולעבוד קשה אבל אני חושב שנשף כזה מחייב בת זוג.

הייתי שמח למצוא מישהי שהייתה מעונינת רק בערב נשף אחד ולא יותר מזה, אבל לצערי לבנות האלה קוראים זונות- ותסלחו לי אבל אני לא מעונין בהן.

ג'ולי הציעה להכיר לי אחת מהחברות שלה אבל סירבתי ואני יודע שגם זנב-תולע יודע למה, החברות שלה כל כך אובססיביות.

יצאתי מהכיתה והלכתי לכיוון המדשאות יחד עם פיטר.

"יום פורה רומנטיקה אה ?" שאלתי בחיוך ממזרי תוקע בו מרפק והוא מתחיל להשתעל כי הבין שראיתי את המחזה בכיתה לפני השיעור.

"שלום לכם" אמר לנו סיריוס שעמד יחד עם ג'יימס.

שתי בנות התקדמו לעברינו, הם היו שנה חמישית מרייבנקלו.

"מזמן לא ראינו אותך ג'יימס" אמרה הילדה הגבוה.

״זה בטח בגלל כל האימוני קווידיץ' שלו״ אמרה הנמוכה, ופנתה אל חברתה. זה היה הרגע שהנמוכה הבחינה בסיריוס. הוא חייך חיוך משועשע, וכשהוא חייך ככה בנות לא היו יכולות לעמוד בפניו. בשילוב עם השיער הארוך שלו והפנים הנאות להפליא עם החיול הסקסי, הנערות לא יכלו להישאר אדישות לנוכחותו. 
הנמוכה התעשתה ראשונה ״היי בלק. קוראים לי לורן, וזאת היילי. אתה לא למדת תורת הצמחים שנה שעברה נכון ? לא ראיתי אותך פה אף פעם.״ הנערה לא הפסיקה לדבר. סיריוס גיחך ״רק עברתי לכאן.״ ג׳יימס הסתכל עליו בעצבנות, הוא לא אהב את היילי והוא לא רצה שהיא תשאר ליידם הרבה זמן.
״לורן, היילי, עכשיו זה לא זמן טוב. נכיר לכן את החבר שלנו בהזדמנות אחרת.״ אמרתי מציל את ג׳יימס ושתיהן קימטו את מצחן כאילו נפגעו. הן היו דומות באופן מושלם. אפילו ההבעות שלהן נראו אותו הדבר. 
״טוב, אז נפגש מחר?״  אמרה לורן אחרי שתיקה קלה, ופנתה לסיריוס. הוא הנהן, עדיין עם החיוך המשועשע על פניו. היא חייכה חיוך מתוק, שאני די בטוח שסיריוס אהב ושתיהן חזרו חזרה למקום ממנו באו. ג׳יימס גילגל עיניים. 
״הן חמודות, אבל לפעמים הן באמת בלתי נסבלות. אנחנו סובלים אותם כבר משנה רביעית״ פיטר אמר באנחה. 
״ככה זה כל הזמן?״ סיריוס שאל בחיוך קליל.
ג׳יימס הנהן. ״פעם הייתי מת על התשומת לב הזאת. עכשיו זה סתם מעלה לי את העצבים.״ 

אלוהים הלוואי והיה לי הכישרון לפלרטט כמו סריוס.

רציתי לספר לחברים שלי אל המתיחה הנדירה שחשבתי לעשות לסבר מאוס אבל פרופסור ספארוט כבר התחילה את השיעור.

אולי המתיחה הזאת יכולה להיות טיפה מסוכנת אבל היא ממש נדירה, מקסימום נשבור כמה חוקים.

מרלין! למה השלושה האלה הפכו אותי ?!

סיריוס (רך-כף) :

״ג׳יימס, תראה מי נמצאת שם.״ אמר פיטר בחיוך ודחק בג׳יימס שבדיוק התבונן במבריק המטאטאים החדש שלו. ג׳יימס הסתובב בדיוק בזמן כדי לראות דרך כל השולחנות את גבה של בחורה גבוהה וחטובה עם שיער אדום שגלש על כתפיה ויידים מלאות עד אפס מקום בספרים. חיוך התגנב אוטומטית לפניו של ג׳יימס.

 לילי אוונס.

 היא הייתה יפה קצת יותר משהייתה חכמה והיא הייתה חכמה במידה לא יתוארת, ומתוחכמת באותו המידה. אבל היא יכלה להיות באמת בלתי נסבלת. היא אהבה להתווכח, תמיד היה לה מה להגיד והיא מעולם לא הגיבה כמו שאר הבנות למחוותיו של ג'יימס פוטר חברי המהולל, וכנראה זה גם מה שמשך אותו אליה כאילו הייתה מגנט. 

ג׳יימס נטש את מבריק המטאטאים והלך לכיוונה.

"נו אז, יש דייטים לנשף ?" שאלתי את החבורה שהתיישבה ליד השולחן של ירחוני.

"תיאו רודי מסלית'רין" אמרה דניאלה וכולנו עיוותנו פנים.

"דניאלה יא מוחרמת מי יוצא עם סלית'רינים ?! אנחנו פאקינג גריפינדור, מה הפכת לג'יין ?" אמרה לה ברייל.

"אויי, אתם מוכנים לשחרר ממיני אני באמת מחבבת אותו" ג'יין רטנה ואני נאנחתי, היא הסתכלה עליי והסתלקה לשולחן שלה.

למה? בגלל שבן זוג שלה הוא רג', וכן אני לא אוהב כגריפינדורים וסלית'רינים מתערבבים.

ג'יין היא הילדה הכי יפה בעולם. היה לה עור שחום אבל מהמם, שיער חום מתולתל ועייני ירוקות בוהקות כמו אבן ברקת.

אהבתי אותה תמיד, וידעתי את זה אבל חשבתי שהרגשות האלה ייעלמו. והם באמת נעלמו.

עד שהיא התחילה לצאת עם אח שלי הקטן, הם שניהם שנה חמישית ואני שישית.

היא הגיע אלינו הביתה הרבה- בסופי שבוע בעיקר. ההורים שלי אהבו אותה למרות שהייתה גריפינדורית, או שבגלל שיצאה עם הבן הכי אהוב בבית.

אני יודע שגם לה היה משהו אליי עד שהיא התחילה לצאת עם רג'. אבל עכשיו אני לא כל כך בטוח.

אפילו ניסיתי לדבר על זה עם רגולוס, אבל הוא תמיד התעצבן ופנה ללכת.

אלוהים בחיים לא חשבתי כל כך הרבה זמן על המשפחה שלי כמו עכשיו !

אין מצב שאני מתגעגע אליהם.

אני לא.

ג'יימס (קרניים) :

עזבתי את מבריק המטאטים והלכתי לכיוון השולחן שלה.

"היי" אמרתי מנסה לפתוח שיחה.

"היי פוטר"

אוקיי, היא ענתה לי. שתי אחת. אבל עדיין...זה טוב.

אוקיי איך אני ממשיך מכאן ??!?!

"מה את קוראת ?" שאלתי בהיסוס שהפך לפחד אחריי שמבטה עבר מהמילים המודפסות אל עיניי.

"מה אתה מצייר ?" היא שאלה, אבל בקול בטוח (שגרם לי להתחמם מבושה טיפה).

"אני לא מראה לך" אמרתי בהתגוננות מקרב את המחברת שהייתה בידי לגופי.

נכון שאני עכשיו כותב שם את המתיחה שלי ושל הקונדסאים על סבר-מאוס, אבל בדפים האחוריים יש ציורים שלה, מכתבים שכתבתי לה ואף פעם לא הבאתי לה, ציורים עם ראשי התיבות שלה שאף פעם לא היה לי מספיק אומץ להעביר לה, וכמובן שיש שם את כל המתיחות שלנו ואת כל רשימות של אספקת ציוד המתיחות שלנו.

"אז אני לא אומרת לך" היא השיבה וחזרה לקרוא, ואני הזעפתי פנים.

"היי, מה שאני לא מראה לך זה סודי ".

" אוי פוטר, מה אכפת לך מה אני קוראת ?"

"נווו תראי לי" אמרתי כמו ילד קטן.

קמתי מהכיסא והלכי לכיוונה והתחלתי לדגדג אותה.

"פו – פוטר !" היא אומרת בין הצחקוקים שלה.

לקחתי מיד את הספר והפסקתי לדגדג אותה.

"תביא לי אותו !" היא אמרה וקמה אליי. הרמתי את הספר למעלה כך שהיא לא תגיע אליו. אני יותר גבוה ממנה, בהרבה- והיא כזאת קטנה ונמוכה.

"הוא הצמיד אותה למיטה והעביר את ידו על גופה" התחלתי לקרוא שורה מתוך הספר ומיד הורדתי את ידי והסתכלתי עליה.

"אם את רוצה להרגיש סיפוק אמיתי את יכולה לפנות אליי במקום לקרוא את זה בספרים" אמרתי ומבטה היה מופתע ואחר כך ראיתי שהיא חשבה אבל אחר כך הגיע הפרצוף שאני מכיר יותר טוב מכולם, הפרצוף הזועף.

"תשתוק פוטר !" היא אמרה והלכה אל כיוון אביגיל-חברה שלה.

"מה עשית הפעם ?" פיטר שאל אותי כשהתיישבתי בשולחן כשפרופסור מור התחיל ללמד.

"היא קוראת פורנו בציבור ?!" לחשתי לו את המילים האלה בכעס כאילו אני מאשים אותה.

"אוקיי, דבר ראשון: זה לא ציבור- זאת כיתה ממורמרת שאפילו לא מקשיבה למורה. דבר שני: פורנו ?! אחי קרניים, זה ספר !" הוא לחש חזרה.

"זה ספר מלוכלך" אמרתי ודפקתי את ראשי בשולחן.

ההבנה התחילה לחלחל לפיטר והוא העביר את המידע לסיריוס, רמוס, פרנק לונגבוטום וג'ונתן שישבו מאחורה ואני נאנחתי בייאוש.

וואוו מזמן לא העלתי פרק, מה אומרים ?? 

תגובות פליזזז 

:)

הפרק הקודם		הפרק הבא