הנכד של וולדמורט-הגרסה שלי

מצטערת שלא כתבתי פרק מלאאא זמן מקווה שתהנו מהפרק הזה!

חבורת הקוסמים עמדה לכמה שניות בשקט מחוץ לבית.

"אז.." אמרה הרמיוני "מה עכשיו?"

ג'ורג' ופרד הסתכלו אחד על השני במבט קונדסי ואז שלפו משהו מכיסם, זה היה אוזניעזר.

"חשבתי שאנמרתי לכם להשמיד את הדברים האלה!" צעקה גברת וויזלי.

"ששש אמא" אמר ג'ורג' "הם ישמעו!"

"חשבתי שאמרתי לכם להשמיד את הדברים האלה" אמרה גברת וויזלךי בלחש.

"השמדנו אותם" אמר פרד בהתגוננות "אבל יכול להיות שאולי שכחנו כמה פה ושם" אמר פרד שחיוך על פניו.

גברת וויזלי הייתי נראית מוכנה להמשיך בוויכוח אבל לופין קטע אותה "בכל מקרה אנחנו לא הולכים להשתמש בהם"

"למה לא?" אמר פרד ונראה מאוכזב

"דברים מוזרים מאוד קורים פה, וולדמורט מגיעה לבקר אבל לא עושה לפרסי כלום, אורח מסתורי מגיעה וטוען שהוא אל, אנחנו צריכים לגלות מה בדיוק קורה כאן" אמר לופין

"נו?" אמר ג'ורג' "אז הדבר החכם ביותר לעשות יהיה להשתמש באוזניעזר!"

"לא, הדבר החכם ביותר לעשות יהיה פשוט לדפוק שוב פעם על הדלת ולדרוש תשובות"

"מה?!" שאל רון בפליאה "אי אפשר פשוט להיכנס שוב פעם הוא הרגע גירש אותנו אפשר לראות שהוא לא מעוניין שנהיה כרגע בבית שלו!"

"וזאת בדיוק הסיבה שאנחנו כנראה כן צריכים להיות בבית שלו" אמר לופין ודפק שנית על הדלת.

"מי זה עכשיו?" נשמעה קריאה מתוך הבית והדלת נפתחה.

"אה זה שוב אתם" אמר פרסי שעמד בפתח הדלת והזעיף אליהם מבט "מה אתם רוצים?"

"כמה תשובות אם אפשר" אמר לופין

"אי אפשר" אמר פרסי וסגר את הדלת, הארי היה מוכן להישבע שהוא ראה את פרסי מגחך כשהוא עשה את זה.

"אמממ" אמר פרד "אז עכשיו נשתמש באוזניעזר?"

"כן" נאנח לופין "אבל קחו בחשבון שאי אפשר סמוך על שום דבר שאנחנו שומעים מהדבר הזה, בעיקר לא אם מדובר על חלקי משפטים קטועים"

פרד גילגל עיניים ושלח את האוזניעזר לדרכם.

מייד התחילו להישמע קולות מתוך הבית.

"אתה מבין שאני חייב למצוא דרך לחזור לאולימפוס נכון?" אמר קולו של האורח "סביר להניח שהדרך תהיה קשה והסיכוי למות גדול. אתה באמת מסוגל לסרב לתהילה כזאת?"

"כן" אמר קולו של פרסי "אני די בטוח שאני מסוגל. מצטער. תבין יש לי מספיק איומים על החיים שלי, רק לפני יומיים היה פה מישהו שאמר לי בערך אותו משהו אבל רק הפוך אם לא תצתרף אליי תמות, אז תודה אני מסרב"

"שמעתם את זה?" סימן הארי אל חבריו בשפתיים והם הנהנו אליו בלחץ

" א' " אמר האורח "אני לא מאיים לך על החיים הפוך אני מציעה לך אפשרות לחיות את החיים שלך בצורה יותר נעלה"

"שכוללת לבסוף מוות שלי"

"זה לא מה שאמרתי, וחוץ מזה אם תבוא איתי תהיה מוגן מפני האדם השני"

"זה לא נראה ככה"

"נו באמת תתעלם מהחבורות הם היו תקלה קטנה ולא חשובה"

"תשמע" אמר פרסי באנחה "אני מוכן להסיע אותך ואת מג למחנה החצויים אבל לא מעבר לזה, יש לי תוכניות גדולות לחיים שלי ואני לא רוצה למות"

"אני מסכים" הכריז האורח כאילו הוא ופרסי קבעו עיסקה 

"יופי" אמר פרסי "אז בוא נבדוק אם מג מוכנה לצאת לטיול"

הקולות מתוך הבית הפכו לרעשים של התארגנויות.

הקוסמים הביטו אחד בשני.

"עוקבים אחריהם?" אמר ג'ורג' ספק קובע ספק שואל

ולופין אישר "עוקבים אחריהם"

אשמח לתגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא