על ספת הפסיכולוג

אזהרה: בקטע הבא יש נסיון עלוב לחקות את סגנון הדיבור של האגריד. בגלל שאני לא רולינג ,שאגב הזכויות שמורות לה וכו', אז האגריד נשמע חצי עולה חדש-חצי אילם עילג. עמכם הסליחה...

"אתה קוסם, הארי" אמר לו אז האגריד וניקה את הישבן משאריות העוגה.
"וואלה, באמת היתה לי הרגשה" חייך הארי.
"וההורים שלך לא נהרגו בתאונת דרכים, הארי"
"אבל הדארסלים אמרו לי ש..."
"הדארסלים שיקרו לך הארי. הם לא גילו לך את האמת."
"למה שאני אאמין לך? זה מילה שלך מול מילה שלהם."
"מה?"
"אין סיבה שאני אאמין לך. אתה מתפרץ לנו ככה לביקתה באמצע החופשה, מביא לי עוגה מעוכה ומלאה בפירורים כמו הזקן שלך וטוען שאני קוסם מפורסם. תעשה לי טובה, אחי, הייתי יותר מאמין אם היית אומר שאתה השליח של הפיצה."
האגריד העווה את פניו "הארי אתה פה השתגעת? אתה מאמין ליצורים הנוראים האלה ולא לי?"
"בינתיים הם אומרים דברים הרבה יותר הגיוניים ממך..." ענה הארי
"אבל ההם פה לא אמרו עכשיו כלום!" קרא האגריד
"בדיוק." הנהן הארי "וזה עדיין נשמע יותר הגיוני ממך."
"הארי." התחנן האגריד "אתה תקשיב לי עכשיו בבקשה, ההורים שלך היו קוסמים פה מהטובים שהיכרתי! נראה לך שההם היו נהרגים בתאונת דרכים מטופשת?"
"אה, עכשיו שאתה אומר את זה ככה זה באמת נשמע הגיוני." הגיב הארי "אדוני מר פה-לא-פה, בבקשה תפסיק לחרטט שטויות על ההורים שלי, זו נקודה רגישה אצלי. עכשיו תבקש ממר ורנון את הטיפ על הפיצה ותעוף לי מהעיניים באופנוע משלוחים המעופף שלך , סבבה?"
"נו, הארי." דמעות עמדו בעיניי האגריד "אתה חייב עכשיו להאמין לי ההורים שלך נהרגו בקללה ההורגת על ידי אתה-יודע-מי!"
"לא, אני לא יודע מי." הארי כבר איבד את הסבלנות "ולהגיד אתה-יודע-מי זה הטריק הראשון בספר החירטוטים לתלמידי שנה ראשונה."
"אתה קוסם אמיתי, הארי, לא כמו כל הקוסמים המוגלגים הרמאים. ואמך שנהרגה גם הייתה קוסמת אמיתית, אוהוהו איזה קוסמת שהיא הייתה. זה אמיתי זה לא חרטוט." נאנח האגריד
"ואיך היא נהרגה, הקוסמת האמיתית הזאת?" גיחך הארי
"הוא אמר אברא קדברא והיא מתה."
"פששש, נהרגה על ידי אברא קדברא. מה נאמר, קוסמת מהשורה הראשונה."
"אוף, תקשיב לי הארי. אין לי פה שום זמן למשחקים האלה שלך, אתה לא מבין עכשיו שיש לך שליחות גורלית לעשות ואתה פה משגע לי את השכל שלי?" כעס האגריד
"השליחות שלי בטוח יותר חשובה מלהביא את הפיצה..."
"נכון. השליחות שלך היא להרוג את אתה-יודע-מי."
הארי גלגל עיניים וסימן לורנון להוציא ארנק ולשלם לשליח הפיצה המוזר.
"אני לא רוצה פה כסף, גם כוס של וויסקי-אש משובח לא הייתי לוקח כאן מהידיים הגועליות של השזיף המיובש הזה." הקול הזועם של האגריד פינה את מקומו לתחינה שקטה " נו, הארי, נו. כדאי לך פה לבוא איתי לעולם הקוסמים, יש שמה יצורים ממש נחמדים. זאת אומרת לא כמו הטרולים האלה שמגדלים אותך כאן."
"באמת?" ניצוץ סקרנות נדלק בעיניו של הארי "איזה יצורים נחמדים יש בעולם שלך?"
"אני שמח שאתה שאלת, יש המון." מנה האגריד באצבעותיו "דרקונים, מפלצות, עכבישי ענק, סקרוטים פוצי-"
"אוקי, הבנתי." ענה הארי בגועל "באמת שהייתי שמח לפגוש את כל המתוקים האלה. פשוט אני חייב לגמור אתה-יודע-מה וגם קבעתי ללמוד היום למבחן עם אתה-יודע-מי וגם לא בא לי ללכת איתך אתה-יודע-למה. אז ניפגש באתה-יודע-איפה בשעה אתה-יודע-מתי?"
"אתה קבעת ללמוד למבחן עם אתה-יודע-מי?" האגריד כמעט התעלף "הארי, זה לא צחוק פה. אתה חייב לבוא איתי לאן שצריך. אתה לא מבין שדמבלדור כבודו הוא שם אותך כאן אצל הדארסלים? אתה לא קשור אלהם בכלל."
"דמבלדור? שם אותי אצל הדארסלים?" הארי כמעט בכה מצחוק "ומה הוא מבין במשפחה, אם יורשה לי?"
"הוא רצח את אחותו" נאנח האגריד ובהה באוויר "אדם דגול הוא דמבלדור כבודו..."
"דוד ורנון, נכון אמרת שיש אחד שברח מהקדוש ברוטוס? נראלי מצאנו אותו, לא?" שאל הארי את דודו "עוד שנייה תגיד שהתפקיד שלך בבית-ספר הוא לשמור על הקרקע שלא תעלם. נכון, שליח?"
"טוב זה מספיק הארי, אתה לא מאמין לי?" זעם האגריד "אז אני אחזור לבד להוגוורטס, לא צריך טובות ממך בכלל."
"לא, לא" קפץ הארי ועטה חיוך גדול על פניו "מהרגע הראשון ידעתי שאתה דובר אמת אבל היית חייב לראות את הפרצוף של פטוניה כשהיא חשבה שאני מאמין לך..."
"באמת?" פער האגריד את עיניו החומות.
"כן" ענה הארי בפשטות, נתן את ידו להאגריד והם צעדו לעבר האופנוע המרחף של סיריוס.
"מה זה?" שאל הארי "איפה האופנוע?" וניצוץ של חשד נדלק בעיניו.

הוא הסתובב אחורה בזהירות וראה את הדארסלים נשפכים מצחוק "עבדנו עליך!!!" הם  קראו אליו ודאדלי הגדיל לעשות ודחף לו את העוגה בפנים.

'האגריד' שלף פיצה ונתן למר דארסלי "איזה הופעה מטורפת נתתי, נכון? חחחח איך הוא האמין, הטמבל הזה. החבר'ה בפיצה-דומינו לא יאמינו כשאני אספר להם..."
"אתה באמת שליח-פיצה אחלה גבר שזרמת איתנו" ענה לו ורנון "אבל זה לא אומר שאנחנו מפרגנים לך בטיפ, כן?"
"לך תמות יא שזיף מיובש.,." נהם 'האגריד' ביובש...

הפרק הקודם		הפרק הבא