-pain-

פ"ג

פרסי היה כמובן מופתע ששמע את הנבואה,

נבואה הלכה ככה בשבילו:

'ליאו וקליפסו צריכים ללכת רק שניהם למקום שרק הם

לא מכירים, מקום שהם יכולים למות בו,אבל!

כל השאר יכולים להגיע רק שהם יקראו להם,

לעזור להם במשהו של בלתי נראים!'

אבל מי הוא שיתווכח?

"על מה אתה חושב?"  אנבת' הציצה מאחוריו והתיישבה

לצידו על הסלע שמשקיף לים."על הכול," ענה פרסי ופיהק 

פיהוק ענק שיכול להיות העליב את אנבת' אבל היא לא נראתה כזאת,

היא נראתה נרגשת."השאלה היא, על מה את חושבת?" שאל פרסי

ולחץ את ידה כדי להוסיף ביטחון.

אנבת' השעינה את ראשה על כתפו ונאנחה עם חיוך סודי.

הוא ידע שאנבת' מתכננת משהו, אבל מה זה?"קדימה," תימרץ אותה,

"אני יודע מה החיוך הזה אומר."

אנבת' הרימה את ראשה והביטה לפרסי בעיניו, "אנבת' "אמר עם נימה של תחנונים,

אבל היא השעינה בחזרה את ראשה."אני חושבת על זה שזה היה חכם שליאו הלך,"

ענתה לו אחריי כמה דקות, "הוא יראה להם תמים עם הבדיחות שלו וההתנהגות.

אבל הוא בעצם יגיד לנו מה קורה."פרסי הרים את גבותיו ולא הבין איך,

ליאו לא לקח איתו דרכמות בכלל, הוא לקח איתו את התיק שלו המלא בחפצים שיכולים לעזור לו.

"תני לי לנחש," אמר אחריי כמה דקות, "את וקליפסו באמת תיכננתן רעיונות להעניש אותו."

אנבת' ציחקקה והרביצה קלות לראשו של פרסי, "אולי," הוא נאנח עם חיוך,

ואז מחשבה עלתה לראשו."אתן ידעתן?" שאל, ברור שהן ידעו!

שתיהן הלכו לראות מה הנבואה, הן יכלו לבדוק אתמול בלילה,

לזכור אותה בעל פה ורק למחרת להגיד לכולם."אחרי הכול,"

התחילה אנבת' את המשפט האהוב עליה , "את\אני בת של אתנה, אלתהחוכמה."

שתיהם אמרו ביחד וחייכו לאחד השני.

"מצטער להרוס, אבל..." הופיע פרנק פתאום מאחוריהם, "ניקו עדיין לא חזר."

הפרק הקודם		הפרק הבא