משחק הצללים

האוויר במערה היה כבד כשטארק ורודאן נכנסו, פניהם מסגירות את הסערה הפנימית שהתחוללה בהם.

חברי המחתרת הביטו בהם בתערובת של דאגה וסקרנות. היה ברור לכולם – הם חזרו עם משהו חשוב.

טארק התקרב לשולחן האבן והניח עליו את המפה בזהירות, פניו חיוורות מתמיד.

"יש לנו בעיה," הוא פתח, קולו חותך את השקט. "זוכרים את מה שליילה אמרה על הנסיכה?"

ההתלחשויות במערה גברו, ואולדן היה הראשון לשבור את הדממה. "מה איתה?" הוא שאל, מביט בטארק במבט חרד.

"אם המפה אומרת אמת..." רודאן החל, אך השתתק לרגע, מביט במפה כאילו היא עצם בוגדני. "המפה הזאת מובילה ישירות לארמון. וזה אומר שהנסיכה... היא מעורבת בזה."

רחש של תדהמה עבר בין חברי המחתרת, אך ליילה נותרה קפואה. היא קרבה אל המפה, מבטה נחוש. "ידעתי," היא לחשה לעצמה, קולה מלא תסכול וכאב קלוש. "אמרתי לכם. זה לא רק רוקווד. היא תמיד הייתה חלק מזה."

"אבל למה?" שאל אחד הלוחמים, עיניו מלאות ספק.

"טארק, רודאן," ליילה אמרה, מבטה מזדקף לעברם. "הדמות שפגשתם – היא אמרה משהו על הנסיכה? על למה המפה הזאת נשלחה דווקא לנו?"

"לא," ענה טארק, מטה את ראשו לאחור בניסיון להסביר את הלא מוסבר.

"היא דיברה ברמזים, אבל ברור שהיא יודעת יותר ממה שאמרה. זה כאילו היא מתגרה בנו, מובילה אותנו בכוונה."

"זו לא התגרות," ליילה אמרה בקור רוח.

"זו הזמנה. היא משחקת משחק. היא רוצה שנגיע לארמון. אנחנו רק צריכים להבין למה."

"או שזה מלכודת," רודאן התפרץ, זעם ברור בקולו.

"איך את בטוחה כל כך שזה לא טריק?"

ליילה הפנתה אליו מבט קר וחד. "אני לא בטוחה," היא אמרה, קולה נחוש.

"אבל אם זה טריק – אנחנו צריכים להבין מה עומד מאחוריו. ואם זו הזדמנות – אנחנו חייבים לנצל אותה לפני שיהיה מאוחר מדי."

השקט במערה היה כבד, כאילו כל מילה שנטענה בו השפיעה על כל אחד מהנוכחים.

בסופו של דבר, טארק נשם עמוק והנהן. "ננתח את המפה לעומק. נבדוק כל קו וכל סימן. אבל ליילה צודקת – אנחנו חייבים להבין את זה."

הפרק הקודם		הפרק הבא