המתנה שהמוות נתן לי...

בנות אני פשוט מתחננת תגיבו!!!! אני חייבת תגובות זה בונה אותי ועם זה אני ממשיכה!!! בלי תגובות אין עוד פרק!!!

הפרק מוקדש למורצ'וק הילדה הכי מקסימה בעולם!!! מורצ'וק מתה עלייך!!!

כשהגעתי לאולם הגדול, סדריק חיכה לי שמה. הוא לבש חולצה מכופתרת [3 כפתורים ראשונים פתוחים!!!]  בצבע אפור בהיר, ומכנס ג'ינס.
"סליחה על האיחור" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק.
"אם זה היה בגלל זה," הו הסתכל עלי, "זה היה שווה את זה."
הוא תפס את פני בידיו, ונישק אותי. הלשון שלו מצאה את דרכה אל הלשון שלי. לא רציתי שהרגע הזה יגמר. אבל זה נגמר.
"אז לאן הולכים היום?" שאלתי כשאני מתנשמת מהנשיקה. סדריק הצמיד אותי אליו ולחש לי אל תוך האוזן;"סוד."
"אבל אנחנו כבר בתוך הדייט לא?" שאלתי
סדריק צחק. "צודקת. אז אנחנו הולכים להוגסמיד. ומה שיקרה אחר כך זה כבר סוד…"
הסתכלתי עליו בהשתוממות. "איך הצלחת להשיג יציאה להוגסמיד?!"
"אני חושב שכבר אמרתי לך- כשאוהבים הכול אפשרי!" צחקתי. החלטתי שאני לא אתערב לאו בעניינים, ופשוט איהנה מהזמן שיש לי איתו. יצאנו משטח ביה"ס ונכנסנו לשטח הוגסמיד. הסתובבנו קצת ביחד, קנינו מתוקים בדובשנרייה ואני קניתי 2 חולצות, זוג מגפיים, שמלת סטרפלס מג'ינס ומכנס סקיני- ג'ינס. גם סדריק קנה בגדים [בהשראתי…]. הוא קנה מכנס שחור, טרנינג, 3 חולצות מכופתרות חלקות בצבעים שונים, ונעליים. אחרי המסע קניות נכנסנו לפונדק שלושת המטאטאים שמה אכלנו ארוחת ערב, ודיברנו על התחרות.
"אני רוצה לנצח את התחרות הזאת! בשבילך!" הוא אמר לי כשעיניו נוצצות מגאווה.
"אתה לא צריך להוכיח לי שום דבר. אני יודעת שאתה מושלם גם בלי תחרות!"
הוא חיבק אותי חזק ונשק על שערי. "הצלחת לפענח את הביצה?" שאלתי.
"לא בדיוק, אבל פרופסור מודי הציע לי לפתוח אותה מתחת למים" הוא אמר.
"אני בטוחה שאתה תצליח…: אמרתי. הוא חייך וביקש חשבון.

"אתה מוכן לספר לי מה אנחנו עושים היום?" שאלתי כשהתקדמנו לכיוון הוגוורטס.
"טיפה סבלנות רוני!" הוא חייך, ושם את ידו על כתפי.
"הנה אחת ההפתעות של הערב!" הוא אמר שנכנסנו אל תוך שטח ביה"ס. הסתכלתי מסביבי וכל מה שראיתי זה מישהי עם שיער שחור כהה כמו פחם ועיניים ירוקות. סדריק הוביל אותי אליה ואמר; "רוני אני רוצה שתכירי. זאת אחותי הקטנה ליאה!"
"היי!נעים להכיר!" היא אמרה וחיבקה אותי.

"גם לי נעים להכיר אותך" מלמלתי בשקט.

"איך היה לכם הערב?" היא שאלה.
"מעולה!" "-מושלם!" אמרנו סדריק ואני יחד. הוא חייך, ונשק לי קלות.

"לי היה ערב רגיל.. בלי שום דבר מיוחד..." היא אמרה כשהתחלנו להתקרב לטירה. "כרגיל אני ואמיליה ישבנו וקשקשנו על השיעורים שהיו לנו באותו יום, ועל הבן הזה ועל הבן ההוא... כרגיל!" הסתכלתי עליה במבט תוהה. אמיליה? מאיפה? היא גיחכה ואמרה ;"אני תלמידת שנה חמישית מרייבנקלו."
"אה..." אמרתי.
סדריק לחש לליאה משהו שלא שמעתי, והלך.
"סדריק! לאן אתה הולך?" זעקתי מאחוריו.
"אני אחזור עוד מעט! אל תדאגי!" הוא אמר ורץ אל תוך הטירה. הסתכלתי על ליאה במבט מבוהל. היא לא נראתה הטיפוס שלי במיוחד... אבל הסתבר שלי ולה יש המון נושאים משותפים. היא גם כן כמוני תמיד מתלבשת לפי צו האופנה, היא חולה על קניות, מתה על ספרים, גם לה יש מישהו שהיא מאוהבת בו בסתר [ליאו אחד שלומד בשנה חמישית ברייבנקלו...] אבל היא לא יודעת אם גם הוא אוהב אותה. ישבנו על אחד הספסלים ודיברנו, צחקנו ודסקסנו.

"אני רואה שהסתדרתם..." אמר סדריק כשהוא חזר. הוא התיישב על ידי והצמיד אותי אליו. ישבנו שם כמה דקות בשתיקה, ואז ליאה קמה.

"טוב, אני צריכה ללכת..."היא אמרה. שנינו קמנו גם.

"כן, גם לנו מחכה ערב עמוס..." אמר סדריק. ליאה צחקה ונכנסה אל תוך הטירה.
"נראה לי שגם אנחנו ניכנס..." הוא אמר וקם כדי שגם אני אקום. התקדמנו בשקט לכיוון הטירה. סדריק הוביל אותי במסדרונות הקומה הראשונה, למקום שלא הכרתי.
"לאן הולכים?" שאלתי בחשש.
"תיכף תראי."הוא עצם את עיני בעזרת חתיכת בד, ואמר ;"שוקוטלה" ישר הבנתי שהוא הכניס אותנו לאיזשהו חדר. הוא הוביל אותי במדרגות. שמעתי בדרך שריקות של בנים, צחקוקים של בנות ו- גם כמה מלמולים כמו;"הוא לא נורמאלי!", "שני משוגעים!" "מה היא עושה פה?" "מה הוא חושב לעצמו?" ועוד כאלה ואחרים...
לבסוף סדריק הוריד לי מהעיניים את כיסוי העיניים.
"ברוך הבא לחדר שלי!" הוא אמר. לא האמנתי שמגורים יכולים להראות ככה. קודם כל הייתה שמה רק מיטה אחת גדולה. [שלפי דעתי הייתה עשויה מזהב...], היה שמה סוג של אגם קטן עם מפל מים קטן. היה שמה ריח של ורדים [מה שלא מתאים למגורי בנים.], וכל החדר היה מוצף בנרות ריחניים שהתעופפו באוויר.
"וואו!" אמרתי.

"כן..." אמר אוליבר שבדיוק פתח את הדלת. "הוא עבד על זה כל היום... הוא אפילו השיג אישור כדי לגרש אותנו מהחדר ללילה אחד! היית צריכה לראות אותו כשהוא ראה שהמפל שהוא זימן מפיץ ריח שושנים ולא ריח וניל- הרח שאת אוהבת! הוא עוד שנייה שבר פה משהו!" סדריק הסמיק והעיף את אוליבר החוצה. ["טוב! טוב! יא רגשן אחד! הלכתי!"]
"אתה באמת עשית את כל זה בשבילי" שאלתי בלחישה. סדריק התחיל להתקרב אלי והצמיד אותי אליו. הוא נישק אותי בלהיטות כמו שהוא אף פעם לא נישק אותי. גם אחרי הנשיקה עמדנו באמצע החדר צמודים אחד לשני.

"את לא רוצה להיכנס למים?" הוא לחש לי אל תוך האוזן.

"רוצה, אבל אין לי עם מה..." הוא שיחרר אותי ממנו, ונכנס אל תוך דלת בחדר. הוא יצא עם שקית ושלף מתוכה- בגד ים [שלם, כאילו הוא לא רוצה שיקרה הערב משהו...] בצבע לבן עם פרחים צבעוניים. הסתכלתי עליו בתדהמה.

"את מתכוונת ללבוש את זה, או שאני אחזיר את זה לחנות?" הוא שאל. לקתי את הבגד ים מידו, ונכנסתי אל תוך הדלת שהוא יצא ממנה מקודם [הסתבר שזאת המקלחת...].

כשיצאתי פערתי את פי! סדריק היה לבוש בלי חולצה [צוויץ!!!] והגוף שלו היה כל-כך חטוב! היו לו קוביות, והוא היה שזוף, עוד רגע והייתי מתעלפת!

"את נראית מהממת בבגד ים הזה! למרות שאני רגיל לזה שאת מהממת!" הוא אמר.נצמדתי אליו, ונכנסנו יחד למים. הוא התיישב באזור שליד המפל, התקרבתי אליו וקפצתי עליו בחיבוק. הראש שלו נכנס אל תוך המים. כשהוא יצא הוא הניף אותי על זרועותיו, ועמדנו שנינו אחד מול השני מחובקים. כשהסתכלתי אל תוך עיניו ישר נשאבתי לתוכן. לא יכולתי להסיר ממנו את המבט. כאילו הייתי מהופנטת אליו. כשהוא ראה כשאני לא בדיוק אני, הוא נישק אותי. הלשון שלו מצאה את דרכה אל הלשון שלי, והלשון שלי לא סירבה למפגש ושיתפה פעולה. עצרנו את הנשיקה כדי לנשום.
"אני אוהב אותך!" הוא אמרר, וחזר לנשק אותי.
"גם אני אוהבת אותך" לחשתי.

כשיצאנו מהמים, השעה הייתה 1:00 בלילה. התכוננתי לחזור לחדר שלי, אבל סדריק עצר אותי ואמר; "לאן את הולכת רוני?"

"כבר מאוחר, אני גם די עייפה... אני חוזרת לחדר" אמרתי

"למה? יש כאן את זה." הוא אמר והצביע על המיטה.

"נכון, אבל אין לי פה פיג'מה.." מלמלתי. הוא נכנס לאמבטיה והגיש לי שקית.

"הייתי צריכה לדעת!" אמרתי בלחש.

הפיג'מה שסדריק קנה לי הייתה מסאטן תכול, עם דוגמת פרפרים.

"וואו! כל פעם שאני רואה אותך, אני מתפעל מחדש!" הוא אמר. צחקתי וצנחתי למיטה. הוא עשה אותו דבר. אני וסדריק שכבנו מחובקים, עד שנרדמתי.
"אני אוהב אותך! את לא יודעת עד כמה!" הוא לחש לי לאוזן ונירדם גם.

תגובות??משהו?!?!

הפרק הקודם		הפרק הבא