חוסר ביטחון,אהבה וסודות.

זה הולך להיות פרק ארוך.
מקווה שלא חפרתי יותר מידי.
זה יותר פרק של הסברים.
מי שרוצה הקדשות [לא את לורן, הקדשתי לך כבר שתי פרקים!]
שיגיד לי.
אם אפחד לא יבקש אני בסוף יקדיש את כל הפרקים ללורן...:)
תהנו,
ובבקשה בבקשה תגיבו!
[תודה רבה לכל אלה  \אלו  שמגיבות!!!!\מגיבים!!!!]
נ.ב
לורן את יודעת שהל בצחוק!
אקדיש לך כמה שבלללך! [אבל אל תגזימי..]
 
*-*-*-*-*-*-*-*-**-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*
[הלנה]
ה-20 לינואר.
היום הולכים "לקנות את הדברים שלי."
למה הוא מתכוון שהוא אומר את כל זה...?
לפעמים, אני מה זה לא מבינה מה הוא אומר.
שרביט. אוקיי.
ובכלל, לאן אנחנו עומדים ללכת?
אני חולת שופינג, ובחיים לא ראיתי חנות בלונדון שמוכרים בה מקלות עץ מסוקסים שעושים
קסמים.
אני מקווה שזה לא איזה תעלול.
אתמול, מייק התקשר ונתן לי את מספר הטלפון של אוליבר. אבא.
הוא אמר:"את מוכרחה לדבר איתו כבר, אחרי הכל הוא אבא שלך, הוא מצפה לך בקוצר רוח."
נו טוב, מה כבר יכול להיות.
הלנה ווד' זה שם המשפחה שלי? כבר התרגלתי ל'הלנה מליסון'.
אוקי. עכשיו אני אתקשר.
חייגתי את המספר באצבעות רועדות.
"הלו..?" ענה לי כל גבר.
"א..אב..אבא..?"גמגמתי.אמאל'ה.תצילי אותי!
"לנה'לה שלי!!! התגעגתי כל כך!תגידי, מה שלומך? איך הלימודים? איך את נראית? את משחקת קוודיץ'? חסר לך שלא!" ועוד כל מיני שאלות שונות ומשונות.
עניתי לאט לאט על כל השאלות שלו,ושאלתי אותו בערך אותו דבר.
אבל אז שאלתי אותו:"אוליבר-זאת אומרת, אבא-מה זה קוודיץ'?"
ואז הוא צעק:"אאאאאאאאהה!" צעקה שהזכירה צעקת של בת.
"לכל השדים והרוחות! את לא יודעת מזה קוודיץ'? בת של אוליבר ווד, שלא יודעת מה זה קוודיץ', זה כמו קוסם,שלא יודע מי זה 'הארי פוטר' או 'זה שאין לנקוב בשמו'!"
"כן...אבא...?" שאלתי בהיסוס.הוא כבר התחיל להבהיל אותי. "אני לא יודעת מי אלה." אמרתי,מצפה לגרוע מכל.
"ממההההההההההההההה!!!?!?!" הוא צרח לתוך אוזני.הרחקתי את השפורפרת מאוזני.
"אכן כן. אין שלי שמץ." החזרתי את הטלופן לאוזני כששמעתי שהצרחה נגמרה.
אבא שלי לקח אוויר.
"הארי פוטר הוא ילד יתום, שחיי בעבר בבית דודתו ודודו. ביום הולדתו ה-11 מגלה הארי פוטר שהוא קוסם אשר נולד להורים קוסמים, וכי לקוסמים יכולות מיוחדות אותן ניתן לפתח בבית הספר. כמו כן נודע לו כי הוריו לא נהרגו בתאונת דרכים, כפי שסיפרו לו דודיו , אלא נרצחו בקללה הורגת על ידי קוסם האופל הגדול בכל הזמנים, לורד וולדמורט"-אוליבר שיהק קלות-"או: "זה שאין לנקוב בשמו" או "אתה-יודע-מי". את-יודעת-מי ניסה להרוג גם את פוטר, אך אימו הקריבה את עצמה למען בנה ובכך נתנה לו הגנה. הקללה שהטיל וולדמורט על פוטר לא פגעה בו והותירה בו רק צלקת בצורת מכת ברק ואפילו חלק מהכוחות של את-יודעת-מי עצמו. אותה קללה חזרה נגד שולחה ופגעה בוולדמורט עצמו, שנעלם ואיבד את כל כוחותיו. מאז הארי נחשב למפורסם בקרב כל קהילת הקוסמים, על כך שהוא הקוסם היחיד בהיסטוריה ששרד את הקללה ההורגת, ובכך הוא גם גרם למפלתו של את יודעת מי."
הוא עצר לנשום רגע אוויר,ואני הקשבתי לכל מילה שיצאה מהפה שלו.
זה היה מרתק.
"במשך שש שנות לימודיו בבית הספר הוגוורטס,איפה שאני למדתי קסמים ואיפה שאת תלמדי,מתרחש מאבק בין כוחות הטוב, שאותם מייצגים הארי פוטר וידידיו ובראשם מנהל בית הספר אלבוס דמבלדור, לבין כוחות האופל שמייצג זה-שאין-לנקוב-בשמו, אשר מנסה לחזור ולהשתלט על קהילת הקוסמים. במשך הזמן מגלה הארי פוטר יותר ויותר על עולם הקוסמים, על הוריו המתים ועל המלחמה שהייתה בעבר אל מול וולדמורט ותומכיו, אוכלי המוות.
כשהארי בן 17,המלחמה בין וולדמורט ואוכלי המוות לבין מסדר עוף החול מגיעה לשיא. וולדמורט מנסה להרוג את הארי כבר כאשר הוא עוזב את הדרסלים לצמיתות. במשך שנה זו הארי, רון והרמיוני-חבריו הטובים ביותר-מחפשים את ההורקרוקסים של את יודע מי, בעקבות המשימה שהטיל דמבלדור על הארי לפני מותו, על מנת להשמידם ובכדי להביא למותו של זה שאין לנקוב בשמו אחת ולתמיד. בנוסף, הארי מגלה פרטים חדשים על עברו של דמבלדור וכן הוא מגלה את האגדה על אוצרות המוות - שלושה חפצים קסומים שאמורים לעזור לבעלים שלהם להתחמק מהמוות - להיות בני אלמוות. הארי מאבד בשנה זו חברים קרובים כגון התנשמת הדוויג, רמוס לופין, נימפדורה טונקס, פרד וויזלי "עין הזעם" מודי ועוד. כמו כן, הוא מגלה פרטים נוספים על עברה של אימו ועל עברו של סוורוס סנייפ. בדו-קרב האחרון מביס הארי את את יודעת מי."
אבא שלי לקח אוויר.
"זהו...נראה לי." הוא אמר כשהייתה שתיקה,למלא את החלל.
וואו.איזה ילד מרתק.הארי פוטר!וואו.השם כבר מעורר איזשהו חוש למסתורין והפרתקאות.
הוא כבר ילד בכלל?לא נראה לי.
"אוקיי," אמרתי אחרי שתיקה מביכה, "אבא, ההסברים שלך כל כך מעולים, אז אולי תסביר לי גם מה זה קווידיץ'?"
"אני עדיין לא מאמין שאת לא ידעת מה זה...אבל בסדר. אני יסביר לך.
"זה משחק.המשחק הכי מגניב והכי יפה והכי מהמם שתראי אי פעם.

המשחק נערך באוויר, בתעופה על מטאטאים. משחק הקווידיץ' מזכיר בכמה מובנים משחקי כדור כמו של המוגלגים. איך אומרים? אה כן: כדורגל, כדורסל ופולו."
"אוקי." חיכיתי להמשך.איזה שיחה מרתקת.
"מה השחקנים עושים? איך מנצחים?" שאלתי,צמאה לעוד מידע.
"במהלך המשחק מרחפים החשקנים על גבי מטאטאים-"
"רגע רגע רגע!מרחפים על מטאטאים? כמו מכשפות?"
אבא צחק. "מכשפות גם יכולות לעוף.אני הכרתי מישהי שטסה פשוט נפלא...ג'יני וויזלי,בחורה נהדרת...אשתו של הארי פוטר...טוב,בכל אופן,כך משחקים:
"בכל קבוצת קווידיץ' שבעה שחקנים," הוא התחיל,ואני התיישבתי,מוכנה להסבר ארוך ומענין.
"שלושה רודפים: תפקיד הרודפים לקלוע את הקואפל לאחד מחישוקי היריב. כל קליעה שלהם מעניקה לקבוצתם עשר נקודות.
שומר: תפקיד השומר להגן על שלושת החישוקים של קבוצתו ולעשות כל מה שביכולתו כדי למנוע מהקואפל לעבור דרכם.
שני חובטים: תפקיד החובטים להרחיק את המרביצנים משחקני קבוצתם ולהסיט אותו לכיוון שחקני הקבוצה היריבה, על מנת לשבש את מהלך משחקם.
מחפש: תפקיד המחפש לתפוס את הסניץ' הזהוב לפני מחפש הקבוצה היריבה. תפיסת הסניץ' מעניקה לקבוצת המחפש מאה וחמישים נקודות ומסיימת את המשחק. המחפשים הם לרוב קלי משקל, קטנים וזריזים.
המנצח-זה מי שיש לו יותר נקודות.המשחק נגמר כאשר המחפש מוצא את הסניץ'."
עוד שתיקה.הייתי המומה.
עפים.על.מטאטאים.
"טוב אני חייב ללכת. ויש לי הרגשה שמישהו מחכה לך..." אמר אבא בקול נבוך.רגע!לאן הוא בורח?!עוד לא גמרתי איתו!!!
"אבל רגע, אבא-"
"כן..?"
"איך אתה היית קשור לקוודיץ'? הרי אמרת ש-"
"אני הייתי שומר. עכשיו אני שומר מפוסם בקבוצה של אנגליה.היי, את יודעת ששיחקתי עם הארי פוטר? הוא היה מחפש.
אני הייתי הקפטן."
וואו!אבא היה קפטן?!ועוד של האר פוטר!
"די!" קראתי. "מה,שיחקת עם סלב?!קוווול!"
"טוב, ביי מתוקה. תודה שהתקשרת. שמרי על קשר." אמר אבא בצער,וניתק את השחה המרתקת שלא אשכח לעולם.
נתקתי את הטלפון, והסתובבתי. אכן חיכה לי מישהו.
מיק עמד שם, כולו מחויך.
"אי-איך נכנסת?" שאלתי בגמגום.אני לעולם לא אתרגל אליו.
כל כך יפה.
הוא הוציא את השרביט שלו, וקרץ.
"זו פריצה, אתה יודע?" צחקתי כשהבנתי.
"אכן,אני יודע. קדימה...הולכים לעשות שופינג בדיאגון."

הפרק הקודם		הפרק הבא