מזרקת המשאלות

פרק שביעי/ מזרקת המשאלות- תולדות הווגורטס

"שבו בבקשה." אמרה פרופסור מקגנוגל כשהיו בחדר הפרטי שלה והצביעה אל אח חמימה ששלושה כורסאות נינוחות ניצבו לידה וספה גדולה מופנת אליהם ושולחן מפריד בינהם מסוג עץ ירקרק. השלושה התיישבו בסדר שלוק וטום בפינות ואנטרה באמצע- ופרופסור מקגנוגל במרכז הספה מצליבה עיינים עם שלושת הילדים שמולה. היא הוציאה את שרביטה החום-מחוספס והקישה על השולחן ומילמלה מילת קסם שלוק הכיר- ומיד חמישה קנקנים של מיץ דלעת קרירה וטעימה וארבעה כוסות מזהב טהור ניצבו על השולחן. פרופסור מקגנוגל טפחה שוב על שרביטה ושוב אמרה מילת קסם שלוק הכיר- ומיד כול חמשת הקנקנים מילאו עד הסוף את כוסות הזהב והושיטו אותם אחד-אחד באוויר. בהתחלה אף-אחד חותץ מפרופסור מקנוגל שתה ממיץ הדלעת בחשש. כשפרופסור מקגנוגל ראתה שהם לא שותים אמרה במהירות:

"תשתו תשתו..הכוס לא נושכת." וחייכה חיוך רחב. ואז השלושה התרחבו בכיסאותיהם ונישענו בנינוחות ושתו מהמיץ דלעת הקריר והטעים במיוחד לאחר הקרב בדרקון. לאחר לפחות חמישה או שישה פעמים שהקנקנים עופפו באוויר כדי למלאות את הכוסות שוב ושוב וכבר כול הרבעייה לא היו צמאים, הם נעלמו ופרופסור מקגנוגל פנתה אל אנטרה.

"למה הדרקון רדף אחרייך?"

"באמת שאין לי מושג, פרופסור מקגנוגל." אמרה אנטרה.

"אמממ....מעניין. זה מעניין." אמרה פרופסור מקגנוגל ופנתה אל טום.

"ולמה אתה לא הפכת לדרקון אלא לנשר!? יכולת להלחם בדרקון כדרקון ולנצח אותו אם כבר עלית לאוויר! אתה תלמיד מצטיין בשינוי צורה אצלי!"

"אבל עד שהייתי מגיע לשם כדרקון אנטרה הייתה הופכת לשיפודים." אמר טום ופרופסור מקגנוגל הינהנה כמבינה. ומיד פנתה אל לוק.

"ומדוע אתה עלית במטאטא- במיוחד בכישורים הגרועים שלך במטאטא, בניסיון חסר סיכוי להציל את טום?" שאלה פרופסור מקגנוגל בסקרנות. לוק הסתכל עלייה בלבן של העיינים ואמר לה:

"איך את יודעת על הכול?" שאל לוק. פרופסור מקגנוגל הושיטה אליו צילומים של הדרקון רודף אחריי אנטרה, הדרקון רודף אחרי הנשר, לוק במטאטא עומד ליפול ושולח אליו את הכישוף מהשרביט שלו בקרן סגולה, את ההתפצצות של המטאטא ואת לוק נופל ואת לוק שולח שוב קרן סגולה על הקרקע אל עבר הדרקון שמתעופף אל החישוקים בהתהפכויות באוויר. מה שהכי היה מוזר שהתמונות לא זזו. תבינו- בעולם הקוסמים- אין דבר כזה תמונה שלא זזה.

"איך קיבלת את התצלומים האלה?" שאל לוק בתדהמה מסתכל על הצילומים.

"פיל'ץ צילם אותם." אמרה פרופסור מקגנוגל בקוצר רוח. "הוא ניסה להפעיל קסם- אבל הוא סקיב עלוב- לכן הוא לא הצליח אז הוא צילם את הכול במצלמה רגילה. תמונה אחר תמונה הוא צפה בכם ורץ לקרוא לי לבסוף וסיפר לי מה שראה והראה לי את התמונות. תגידו לי- מה עלה לכם לראש?"

אנטרה חטפה מידיו של לוק את התצלומים והסתכלה עליהם אחד אחד- ואז הכניסה אותם לכיסה ושתקה.

"לא הלך לנו משהו משהו השיחה איתה." אמר לאנטרה ולוק טום. "אבל לפחות לא חזרנו הביתה ברכבת האקספרס."

לאחר כחודשיים לוק נרגע מהעניין, בעודו רושם בטופס שהוא נשאר בחג המולד. גם טום ואנטרה נרשמו וסיפרו ללוק שהם יתומים ואין להם לאן לחזור אלא לבית יתומים מוגלגי. כשהלכו לשיעור תולדות הווגורטס למדו על סיפור מזרקת המשאלות. כול השיעור ללוק היה כאב בטן ענק. הרי הוא לא באמת קוסם בגלל העניין הזה. אבל השיעור די עניין אותו.

"מזרקת המשאלות היא אגדה מפורסמת בתולדות הווגורטס. פרופסור דמבלדור, המנהל שלכם, כפי שמסופר באגדה, בנה אותה לשם הכנת מרק ירקות שאוהב לאכול אותו מדי יום ולא רצה להכין אותו. מרק הירקות היה קשה לביצוע בקסם- ולכן נדרש  למזרקת המשאלות. הוא בנה אותה בגן חיות מוגלגי-שבה לקח כול יום את מרק הירקות האהוב עליו. בזריקת מטבע של כסף מוגלגי (שקל- התפרץ טום והפרופסור השתיק אותו) ותוכל לבקש כול מה שתרצה. כמובן- דמבלדור מכחיש את הסיפור האגדתי ואומר שהמציאו אותה לשמו הרע. אבל כן- זו אגדה מיוחדת. אומרים שהיא מהוטרת על ידי סמלי הבתים- הרבה גיריות, נחשים, אריות ונשרים מפוסלים עלייה. היא מאבן פשוט וחלק- כמו 'שיש' לפי איך שמכנים אותו המוגלגים, ויש בתוכו המון המון מטבעות של מוגלגים נוצצים. על פי האגדה- דמבלדור הקסים את המזרקה ורק הוא ומי שכך קבע עתידו יוכל להשתמש בה לצרכיו העתידיים..(לא טום, אתה לא תוכל לקבל ממנה משחק מחשב ניידקוסמי).

לוק חשב טוב טוב על המצב..העתיד שלו. מוזר לחשוב על זה ככה שאולי העתיד שלו קבע שיהיה קוסם. אבל הוא שכח הכול על מזרקת המשאלות בראשו כשהגיעה הסעודה של חג המולד.

---

זה היה סוף הפרק השביעי. רוצים להמשיך לצפות ולהגיב בלי לזכור כול הזמן? היכנסו לעידכונים! אל תדאגו- זה לא נושך(:

הפרק הקודם		הפרק הבא