מפונקת

"מה קורה?" היא חייכה ושילבה ידיים ברוגע.

"ג'ייד!!!" צרחתי שוב.

"לא כדאי לעצבן אותה.. היא יכולה להיות מסוכנת.." אמה היססה.

"אה." ג'ייד הניחה ידיים על המותנים ונעמדה על המיטה.  "תודה על העדכון, אמה!"

"אין בעד מה.." אמה אמרה.

"בואי הנה, ג'ייד!" צרחתי.         

"כן, ברור, ואני יעשה רק כי ביקשת!" היא צרחה גם.

"היי, בנות, השעה 11 וחצי בלילה ואת לא רוצות להפריע לתלמידי שנה ראשונה לישון, נכון?" אמה שאלה.

"או להפריע לויליות של בובאטון, הן צריכות גם כן לישון את שנת היופי שלהן.." מישל גיחכה.

"זה לא הזמן לבדיחות!" ג'ייד קראה בעודה מתחמקת ממני. ואז ראיתי אותו שוכב על השידה שלי. השרביט.

"והוא אצלי!" קראתי בעודי חוטפת אותו מהשידה.

"אההה!!!" ג'ייד קראה ויצאה מהחדר בריצה. רצתי אחריה גם אני.

"כדאי לך להיזהר!" צעקת לעברה,יורה גיצי קללות מן השרביט. "25 סנטימטר, קל לכיפוף, ערבה בוכייה.." צעקתי.

המשכתי לרוץ אחריה, עד שהיא מצאה את ארון המטאטאים ונעלה את עצמה בפנים.

"קל מידי, ג'ייד." אמרתי והנפתי את השרביט באוויר. "אלהומורה." לחשתי. הדלת נפתחה, אך מתוכה יצאה ג'ייד, רכובה על מטאטא וטסה במורד המדרגות. אוי לי. כמו שכבר אמרתי-ווד אף פעם לא הסכים לי להשתתף בקווידיץ'. אף פעם. אני ממש גרועה בזה.. אבל-אני עושה את זה כדי ללמד את ג'ייד שיעור על קרליות פרנקליות. חטפתי מטאטא, התיישבתי עליו וטסתי במורד המדרגות. הרוח נשבה על פני ועיניי ריצדו בחלל, מחפשות את ג'ייד. ואז ראיתי אותה טסה על המטאטא לכיוון דלת היציאה.

"את לא מתכוונת לצאת ככה החוצה, נכון?" קראתי לעברה והצבעתי על המגבת שלבשה.

היא נראתה מוטרדת. היא העבירה מבטים מהיציאה אליי. הרמתי רבה.

"אוי, באמת." היא מלמלה וטסה החוצה.

"אחרייך!" קראתי וטסתי החוצה גם אני.

"מאוחר כבר, קרלי, השעה רבע לשתיים-עשרה, את לא צריכה לישון?" ג'ייד לגלגה בעודה מתחמקת מהעצים והשחים שעמדו בדרכה.

"חה חה, כל כך מצחיק." אמרתי וטסתי אחריה.

טסנו לכיוון מגרש הקווידיץ'.

"רוצה קצת לשחק?!" ג'ייד חייכה.

"בכיף." אמרתי.

"אבל רק אני יודעת קווידיץ'." היא עקצה. גלגלתי עיניים.

"את מכירה את משחק הקווידיץ' שלי?" שאלתי.

"לא, איך משחקים?" היא שאלה. "רק את יכולה לשחק בזה. רק את יודעת איך משחקים!"

"אל תדאגי, ג'ייד, שניים יכולים לשחק במשחק הזה." אמרתי בערמומיות.

"אולי נשחק מחבואים?" היא הציעה.

"אולי נשחק קרלי רודפת אחרי ג'ייד ברחבת הקווידיץ' עד שג'ייד נכנעת בעוד היא צורחת כמו בחורה-?"

"אבל אני באמת בחורה-"

"את לא מתנהגת ככה!"

"אולי נשחק תופסת?" ג'ייד חייכה.

"נהדר. אני התופסת!" צעקתי ועפתי אחריי ג'ייד.

"אולי כדאי לך למהר קצת, קרל'ס, אם את רוצה להחטיף לי." היא קרצה.

"הייתי אומרת את אותו הדבר לך!" צעקתי לעברה.

"מזל שווד לא רואה איך את טסה," ג'ייד גיחכה. "הוא בחיים לא היה מקבל אותך לנבחרת."

"כן?" קצת נעלבתי. "אז רק שתדעי לך, 'מלכת הקווידיץ'', שאנג'לינה תהיה הקפטנית שנה הבאה."

"אה באמת?" היא חייכה.

"תתפלאי!" אמרתי והנפתי שוב את השרביט. היא יודעת להתחמק, זאתי.

"נתראה אחר כך." היא אמרה וטסה לכיוון השערים. טסתי אחריה במהירות. היא טסה מעל השער, אני הסתובבתי בצורת בורג ועברתי דרך השער.

"יפה לך." היא אמרה.

"האימונים עושים את זה." הסמקתי.

"אימונים?"

"אימונים."

היא טסה מתחת למקומות הצפייה ואני טסתי מעלייה, בסרוגין על המגדלים.

"תרדי למטה." היא אמרה. "ככה לפחות יהיו לך יותר סיכויים."  אבל לי היתה תוכנית.

רק שתקתי  וטסתי הכי מהר שיכולתי. כבר ראיתי שעקפתי אותה, ואז, רק אז, ירדתי למטה. לפנייה!

"וקרלי פרנקל היא המנצחת." חייכתי.

"זה לא יעזור לך." היא אמרה. "אני עם נימבוס 2000!"

"אה, כן?" הבריק במוחי רעיון. "אז, אציו נימבוס 2000!" קראתי. אני פשוט גאון.

"30 נקודות מגריפינדור!" שמענו צעקה. זה בא מאחוריי.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא