Emo(אמו)

טם טם טם!!!
פרק חדש!!!

תיהנו!

--------------------------------------------------------------------------------

כבר עברה חצי שנה מאז שתום הניח את ידו על החלון של חדר האורחים, ועדיין הוא נשאר שם. איריס וג'יני הלכו כל אחת לביתה והוא, אילן, בייגל והתאומים נשארו בחדר עלוב במוטל כי שם היה המקום היחיד שניתן לשכן אותם בו.
תום כבר נואש, אילן ובייגל לא ממש עזרו. גם התאומים כבר איבדו תקווה שיבואו קרובי משפחה לקחת אותם.
הם התנחמו בעובדה שהם לפחות לא נמצאים יותר בבית האומנה ההוא שניהלה שושנית.

הם עדיין לא חזרו למלאדר, הקוסם המוזר ההוא (תום כבר שכח את שמו) אמר להם שהשער יפתח רק בעוד שלוש שנים. תום רצה להרביץ לו, אבל ידע שהוא לא יוכל לעשות כלום כנגד זה- עד כמה שזה היה עצוב, בעולם הזה הוא היה סתם מתבגר פשוט ומעצבן.

אל החדר נכנסה מישהי בערך בת תשע עשרה. היא הייתה מכוסה בשלושה פירסינגים ועל ידה היה קעקוע של עכביש. תום ניחש שהיא כנראה סוג של פאנקיסטית, מה שהיה מוזר- עובדת סעד פאנקיסטית זה לא בדיוק משהו נפוץ...
היא כיחכחה בגרונה, מסמנת שיקשיבו לה, והתחילה להגיד את דבריה.
"טוב, אתם בוודאי שמתם לב שכבר חמישה חודשים אתם כאן ללא שום בית קבוע"
תום גילגל עיניים, רק מטומטמים לא היו שמים לב לכך. הוא שם לב שגם הפאנקיסטית גילגלה את עיניה, כאילו הרשמיות הזו נראית מטומטמת גם לה.
"אבל לשמחתכם"
"ושמתחכם", חשב תום.
"אנחנו מצאנו לכם מקום באכסניית 'נוער חם' ואתם הולכים לשם בעוד יומיים"
כולם הסתכלו עליה במבט של תדהמה ואושר. היא השיבה להם בחיוך, כאילו היא בעצמה מוצאת כעת בית קבוע לאחר שנות בדידות.
יויו ישב בצד, שקוע במחשבות על אבן הכוח שלו.
סלש ניסה לקרוא את שפתיה של הנערה המוזרה, לתדהמתו הוא הצליח להבין את פחות או יותר מה שהילדה אמרה- הוא קלט משהו בקשר לשם של האכסנייה שהם היו אמורים להשתכן בה והבין שהם הולכים להיות במעין בית אמיתי. הוא כמעט בכה מאושר
תום כבר חשב על מה לעשות בשלוש שנים שבהם הוא יסבול בעולם הזה
"ואתה" אמרה הנערה והצביע על בייגל "אתה הולך לדוד שלך, שמחה"
בייגל נרעד משמחה, דוד זה היה הדוד האהוב עליו
"טוב, אני מציעה שתכינו את הדברים שלכם", היא התלוצצה- לא היו להם שום חפצים אישיים מלבד לבגדים שתרמו להם באותו יום.

הפרק הקודם