אחרי המלחמה

היתקלות בלב הסימטה

ברגע שהתעתקו בהצלחה ליעד עם משלוח הביצים שמיועד היה להגיע למשרד הקסמים, הם ידעו שהגיעו למקום שאינו מקום סימפטי.

למרות הבסתו של הלורד וולדמורט, הסימטה הייתה אפופה אפלה ומסתוריות גלוייה: הבתים היו אפורים, החלונות היו מוגפים ורק אדם אחד עמד באותה עת בסימטת נוקטורן.

אותו אדם היה אדם בגיל העמידה, זקן עם זקן שהגיע בערך עד לבטנו.

אותו אדם היה חוזר וממלמל דברים לא מובנים: תוכנית, מוות ,ביצים  כל כמה דקות.

הארי רון והרמיוני השתדלו להיות ממוקדים במטרה. הם פנו משם והלכו אל החנות "יצורים מפלצתיים ועוד", שמה של חנות זו היה כתוב בפתק שכתב להם האגריד לפני שיצאו.

הם נכנסו אל החנות והופתעו ממראה עיניהם שכן,בחנות רבצו להם יצורים מסוכנים מאוד, יצורים שאפילו האגריד היה מפחד לקחת אותם באחריותו למרות שהיה חושב על הצעה זו בכובד ראש.

הם הלכו אל המוכר,אדם בשנות השלושים של חיו ומסרו לו את הרשימה הנתונה.

המוכר הלך אל אחורי החנות, לקח משם כמה מצרכים, שם אותם בשקית ונתן להארי רון והרמיוני בעוד הם משלמים על הסחורה סכום של 50 אוניות!.

ביציאתם מהחנות, בהרגשה שאת החלק המפחיד הם כבר עברו, הם פסעו ביחד אל הסימטה האפלה בראותם את  האיש הזקן.

להפתעתם, האיש הזקן הגיב בתנועות מהירות, שלף את שרביטו, כיוון אותו אל הארי  וצעק "אקספליארמוס" שרביטו של הארי הועף לאחור ונתפס ע"י אדם אחר שעמד שם בפינה.

רון והרמיוני לא חיכו להזמנה, הם שלפו את שרביטיהם, כול אחד בדו-קרב עם יריב אחר.

רון כיוון את שרביטו לעבר יריבו וצעק "שתק" והלה הדף את הקללה בחזרה אל רון שכמט ולא הצליח להתחמק ממנה.

בניסיון נוסף כיוון רון את שרביטו לעבר היריב ושלח קללה מכשילה שפגעה והעיפה את ירבו לאחור.

בתחושת הקלה, שלח רון קללה משתקת ללעבר יריבו והסתובב לראות מה מצבה של הרמיוני בקרב.

לפתע, שמע קול חדש מאחוריו. אותו אדם כיוון את שרביטו אל גרונו של רון, אחד אחר כבל את הרמיוני והשלישי אחז בהארי בחוזקה.

שלושת החוטפים אספו את השרביטים של הארי רון והרמיוני, אחזו כל אחד ביריבו והתעתקו משם, מבלי לשים לב אפילו לביצים החשובות שהיו מוטלות באמצע הסימטה.

ברגע הבא, הבין הארי שהוא נמצא במקום מוכר מאוד, הם התעתקו ליער דין בו הסתתרו הארי רון והרמיוני בשנתם הקודמת בה הם צדו את ההורוקרוקסים של וולדמורט.

שלושת החוטפים זרקו את השרביטים על הדשא, במרחק רב מהארי רון והרמיוני והתיישבו בעצמם לצד מדורה שהדליקו בעזרת שרביטם.

"מה אתם רוצים מאיתנו?, צעק הארי, אנחנו בסך הכול מטיילים ונקלענו בטעות לסימטת נוקטורן"

"הו, אתם לא נקלעתם לשמה בטעות, המודיע שלי בהוגוורטס הודיע לי על שליחותכם וסיפר לי על שעת בואכם לכאן ומטרת ביקורכם. אתם רציתם להביא כמה מצרכים לטיפש הזה, האגריד" אמר אחד החוטפים וצחק צחוק מריר.

הארי, שניסה להרוויח קצת זמן ביודעו שהרמיוני מנסה למצוא תוכנית בריחה, גרר את החוטפים לשיחה נוספת.

הארי פתח ואמר "טוב, עכשיו, שאנחנו לא יכולים להסתיר מכם כלום, ספרו לנו מה אתם רוצים".

"מה אנחנו רוצים?, אמר החוטף הזקן, אנחנו רוצים את מה שכולם בזמן הזה רוצים. אנחנו רוצים חיי נצח, אנחנו רוצים לא למות לעולם ובשביל לעשות זאת, אנו צריכים לדעת את תוכנה של התכנית של דמבלדור.

"זה עדיין לא מסביר למה תפסתם אותנו" אמר הארי בטימטום ותמימות.

"תפעיל את המוח שלך ילד, אמר החוטף השלישי שעדיין לא פצה את פיו. אנחנו צריכים את התוכנית של דמבלדור, מי היה האדם הכי קרוב לדמבלדור? אתה. למי יש את הסיכוי הכי גדול לדעת במה עוסקת תוכניתו של דמבלדור? לך.אתה מבין למה באנו, ילד קטן וטיפש".

"טוב, אם ככה, אמר הארי, טעיתם. אני לא יודע אפילו פרט קטן מתוכניתו של דמבלדור וגם אליו ידעתי, לא הייתי מגלה לכם אפילו אם הייתם מענים אותי".

"זה בדיוק מה שהתכוונו לעשות" אמר אחד החוטפים. האיש הזקן כיוון על הארי את שרביטו וצעק "קרושיו" והארי הרגיש כאב מוכר מפלח את כל גופו. כל מה שחשב עליו ברגעים אלו היה "שהכאב ייפסק כבר, אני מוכן למות רק שהכאב ייפסק כבר".

לפתע, בבת אחת, הכאב פסק והארי מצא את עצמו שוכב על הקרקע, נאנק מכאבים.

"הינה טעימה קטנה מהעינויים שאמרת שאתה מסוגל לעמוד בהם" אמר החוטף הזקן, כעת, מסור לידינו את פרטי התוכנית".

בעוד הזקן מנסה לשכנע את הארי למסור לידיו את פרטי התוכנית, הארי היה מרוכז בהרמיוני, שנראה היה שמתרכזת מאוד במשהו שאותו הוא לא הבין.

לפתע,ההכרה היכתה בו. הוא שמע פעם מדמבלדור שקוסמים יכולים לעשות קסמים גם ללא שרביט. זה כנראה מה שהרמיוני מנסה לעשות.

הארי, שהבין את מעשייה, חשב שיהיה הכי טוב אם הוא יוכל ליצור הסחת דעת, משהו שיגרום לחוטפים להתרכז אחד בשני ושיגרום להרמיוני להשקיע את כול ריכוזה בזימון השרביטים.

הארי פתח ואמר "אכן פעולה יפה ומתוכננת מה שעשיתם, בעיקר פעולתו של הזקן שהייתה נהדרת".

"מה, זה מה שאתה חושב, אמר החוטף השני, אני הגיתי את כל המבצע הזה, לי מגיע לקבל את הקרדיט על הצלחתו, לא לקשיש"

"אוהו, נכון, כל הקרדיט תמיד הולך רק אליך, אתה יותר טוב מכולנו" אמר החוטף השלישי.

בזמן הוויכוח, ידע הארי שהרמיוני הצליחה לזמן את השרביטים. הם השתחררו מהחבלים בשקט וצעקו באותו זמן "שתק" בעוד כל אחד מכוון את שרביטו לחוטף אחר.

השלושה נפלו על הריצפה בקול רעש חזק, והארי והרמיוני יכלו שוב לנשום לרווחה.

הארי, שדיבר ראשון, אמר שכדאי להם לערוך חיפוש באוהל של שלושת החוטפים.

הארי רון והרמיוני חיפשו ביסודיות רבה  באוהל החוטפים אך לא מצאו דבר מלבד פיסת קלף ריקה לכאורה שהרמיוני חשבה שכדאי לקחת אותה ולחקור אותה לעומק בהוגוורטס.

לאחר וויכוחים מצד הארי ורון על החלטתה של הרמיוני, הם החליטו שמוטב להם לנסות את מזלם מאוחר יותר ושכעת, המטרה העיקרית היא לבדוק האם הביצים והמצרכים של האגריד נותרו שלמים.

הם התעתקו יחדיו לסמטת נוקטורן ולהפתעתם, מצאו את ציודם מונח בדיוק במקום בו נשמט מידיהם.

הם אספו את ציודם והתעתקו בחזרה לעבר הוגסמיד, שם החלו בחזרה לקראת ביה"ס.

כאשר הגיעו לקרבת הבקתה של האגריד, הם נכנסו בבהילות גלוייה לבקתה וספירו להאגריד את כל הסיפור הארוך.

"מה אתם פה אומרים?, אמר האגריד כאשר סיימה הרמיוני לספר את הסיפור המותח. אני לא הייתי צריך לתת לכם לבצע עבורי את השליחות, אני לא ידעתי שזה יסתבך ככה" טען האגריד להגנתו.

"היינו צריכים קצת אקשן וגיבוש ברגעים הללו, אמר הארי וחייך. תסתכל על החלק החיובי, לפחות הבאנו לך את כל המצרכים שהיית צריך מהסימטה".

"כן, זה למטרה סודית. אין צורך לשאול, אמר האגריד, במילא על שאלה זו לא תקבלו תשובה".

בהרגשה מאוכזבת מתמיד ובהבנה שהם באמת לא יוכלו לקבל מהאגריד תשובה ביום הזה, חזרו הארי רון והרמיוני לחדר המועדון של גריפינדור ועלו, בלי שאלות מיותרות לחדרי השינה.

הפרק הקודם		הפרק הבא