זכרונות בגשם

אוקיי..אז בגלל שנתתם לי כוח להמשיך,אני אוסיף עוד פרק..

אבל..

אני מרגישה כאילו כל המתח בסיפור נעלם,כי אני מעדכנת הרבה פעמים בשבוע..לא יודעת,אני רוצה שיהיו עוד תגובות!בפרקים הראשונים היו יותר משיש עכשיו..ואם באמת לא מבינים עד כמה זה חשוב לי שאנשים קוראים ומגיבים!אז אם אתם רוצים עוד פרקים-להגיב יותר..

עוד לא החלטתי אם לסיים את הסיפור בפרק ה10 או ה11,או שאולי להאריך אותו יותר..אתם מחליטים!אז תגיבו ותגידו לי,בלעדיי זה אני לא אדע איך להמשיך את העלילה..

טוב,אז מספיק עם החפירות!בואו ניגש לפרק:

~*~

לילי ידעה שהיא כבר לא יכולה.

היא כבר לא יכולה להמשיך את המשימה שמשרד הקסמים האמריקאי הטיל עליה,

היא תרגיש כאילו היא בוגדת-בג'יימס,בסיריוס,ברמוס,-בכולם!

איך הכול התהפך?..

יום אחד,היא טסה בחזרה לאנגליה,מתכוונת למלא את תפקידה,כמו חיילת צייתנית,ולחזור מהר ככל האפשר לזרועותיו של דיימן.

ועכשיו,היא יודעת,היא פשוט יודעת-

שהיא לא יכולה.

היא לא יכולה למלא את תפקידה.

היא לא יכולה להישאר עם דיימן.

היא לא יכולה לעזוב את אנגליה.

היא פשוט לא יכולה..

אז מה הבעיה? קול עלה במוחה, פשוט מאוד-את לא חייבת!

פשוט?

שום דבר לא היה פשוט..

במיוחד לאור העובדה,כשלאחר שחזרה מהמסעדה ביחד עם הארי,ישבה עם עצמה,חשבה,והגיעה ל3 אמיתות:

א.היא אוהבת את ג'יימס.

ב.למען האמת,היא מעולם לא הפסיקה לאהוב אותו.

ג.היא לא יכולה להישאר יותר עם דיימן.

אז היא נפרדה ממנו,ביקשה להישאר חברים,הוא הבין,כמובן,ולא לחץ עליה.

הם נפרדו בחיבוק בשדה התעופה,ממש כמו שעשו זמן רב קודם לכן,כשהמצב היה הפוך,אבל הפעם ההבטחה לא נשמעה,והחיוך גווע על שפתותיהם.

כשחזרה לביתה,בודדה,הרגישה את הצורך לבכות,ולבכות,ולבכות.

אבל היא הייתה צריכה להיות חזקה,אסור היה לה להפגין חולשה,היא כבר ילדה גדולה,למען מרלין!

בכיו של הארי נשמע מחדרו,מחזיר את לילי למציאות,ונותן לה הפסקה,לפחות למשך זמן-מה,ממחשבותיה.

"מה,מתוק שלי?" המהמה,בעודה מחבקת אותו חזק,מאמצת אותו אל ליבה.

"אבא" הארי לחש,בכיו נרגע קצת,"אבא".

"אתה רוצה את אבא?"

"..כן"

אתה לא היחיד,חשבה.

היא החליטה שהיום בערב היא תלך לדירת המרגל האמריקאי,ששהה מרחק כמה בלוקים מביתה,ותגיד לו להודיע לשר הקסמים האמריקאי שהיא מתפטרת מתפקידה.

כן,אמרה לעצמה,זה הפתרון הנבון ביותר.

היא קבעה איתו פגישה ל7 בערב.

כיוון שג'יימס היה בעבודה,היא ביקשה מסיריוס להשגיח על הארי,משימה לה הוא נענה בשמחה,היא אמרה לו כי תחזור בעוד שעתיים שלו בערך,לכל המאוחר 22:00 בלילה.

בתודה אחרונה לסיריוס ונשיקה וחיבוק להארי,יצאה לדרכה,נחושה בהלטתה.

~*~

סיריוס העביר את הזמן בנעימים עם הארי.

לאחר שקילח אותו,הלביש אותו,והאכיל אותו,כפי שהורתה לו לילי,הוא לא ידע מה לעשות.

אז הוא צפה איתו בתוכנית מוגלגית שנקראה:"בוב הבנאי".

הוא התלהב ממנה כל כך,שהוא והארי צפו במרתון של הסדרה.

כשסיריוס היה שקוע באמצע התוכנית ה-7,נשמע שעון הקיר מצלצל,

דינג,דינג,דינג.

סיריוס ספר עשרה צילצולים.

בתוכנית ה-13,השעון צלצל 11 פעמים.

לסיריוס כבר נמאס מהתוכנית,אז הוא כיבה אותה,והניח את הארי,שכבר נרדם בשלווה,בתוך המיטה בחדרו (סיריוס כמעט היה בטוח שהמוגלגים קראו לדבר הזה לול.)

סיריוס היה שרוע על הספה,כמעט רדום,כששעון הקיר המפגר המשיך לצלצל-

הוא ספר 12 צילצולים.

רגע-

זה אמר שלילי הייתה אמורה לחזור לפני כשעתיים!

עכשיו הוא כבר היה מודאג..

הוא הביט בהארי,שישן בשלווה על הספה לידו,אחרי שחזר אל הסלון בטענה שהוא לא מצליח להירדם,כי יש לו סיוטים מהדחפור הענקי.הוא לקח אותו בידיו,נזהר שלא להעיר אותו,(או יותר נכון,לא להפיל אותו,בכל זאת,זה סיריוס שאנחנו מדברים עליו..)והתעתק אל משרד הקסמים.

הוא חיפש את ג'יימס בכל המשרד שלו,יודע כי הוא היה אמור להשתחרר בסביבות שתים עשרה וחצי,הוא קיווה כי לא פספס אותו בדרכו החוצה.

ככל הנראה,הוא לא,הוא מצא אותו במשרד ההילאים (טיפש שכמוהו,איך הוא לא חשב על המקום הזה קודם לכן?!)אורז את התיק כדי ללכת הביתה.

"רך כף?!" אמר ג'יימס בהפתעה."מה אתה עושה פה?"הוא הביט בסיריוס,ועיניו נפערו:"ומה הארי עושה איתך?!"

"אוקיי,ג'יימס,אל תיכנס לפניקה,אבל...לילי ביקשה ממני לשמור על הארי,ויצאה בשבע בערב,אמרה שהיא תחזור לכל המאוחר ב10,ו..עכשיו שתים עשרה וחצי,ואני באמת לא יודע מה קורה איתה,היא לא יצאה  לדייט,אני בטוח,היא לא הייתה מאופרת ולבושה כמו לצאת לדייט,ובימים כאלה,אני באמת לא יודע מה יכול לקרות.."

ג'יימס החוויר,והתחיל להסתובב במעגלים במשרדו,חושב מה לעשות,אחרי כמה דקות,התעשת,ושלח פטרונוס מדבר אל ראש מארגן ההילאים שלו,ג'ורג' תומפסון,וביקש ממנו לארגן חוליה של הילאים אל משרד הקסמים,ושתתייצב שם בעוד כעשר דקות.

סיריוס ראה הבזק בעיניו של חברו,שאותו קרא כמו ספר פתוח..

הוא ראה את הברק בעיניו,את הנחישות שבה עמד,ואת היעילות שבה פיקד על קבוצת ההילאים שלו,שבאה לעזרה.

הוא הורה להם להתפשט על כל אזור מגוריה של לילי (שהיה אף איזור מגוריהם) ולבדוק האם היא נמצאת שם,או לחפש לפחות רמזים שיעידו היכן היא נמצאת,הוא יצא אפילו לחפש אותה בעצמו.

הוא ביקש מסיריוס להישאר עם הארי במשרד שלו,עד שיקבל ממנו הודעה חדשה,

הוא סירב,ואמר לו:"אני ואתה עד הסוף,חבר",לרגע ראה הבזק של אסירות תודה בפניו.

סיריוס ידע שבימים כאלה,כל הפגנת רגש-ולו הקל שבקלים-הוא אוצר,דבר שכל אדם השתוקק לקבל,וכשיש לך חבר שעומד לצידך בכל דבר-מה עוד צריך לבקש..?

הם יצאו לאיזור במרחק כמה רחובות מהדירה שלהם,ושל לילי והארי.

כשהם היו עסוקים בחקר עקבות בבית ישן ומוזנח שהיה נראה להם חשוד,הבזק אור כסוף התקדם לעברם,שועט על ארבע רגליים-פטרונוס!יכול להיות שהם גילו משהו?..

הארי,שלא ראה פטרונוס מימיו,השתאה,ועמד פעור פה (עד כמה שפיו הקטן יכול להיות פעור..) אל מול החיה.

ממבט קרוב יותר,ראה סיריוס כי זה שועל.

"זה של מקדונלד.."מילמל ג'יימס,הוא רצה להוסיף עוד משהו,אך נקטע באמצע,כשהפטרונוס התחיל לדבר,בקולו העמוק של דון מקדונלד:

"מצאנו אותה ברחוב ברסלי,היא הותקפה על ידי חבורה של אנשים שנמלטו לפני שיכולנו לתפוס אותם ולראות מי הם,הם הפעילו עליה את קללת קרושיאטוס,היא סובלת מחתכים קשים ומאובדן דם,פינינו אותה לקדוש מנגו,הם העריכו כי היא נמצאת בסכנת חיים"

הפטרונוס התפוגג לעשן כסוף.

סיריוס וג'יימס נאלמו דום,וסיריוס ראה מבט של טירוף בעיניו של ג'יימס-לילי יכולה למות!-רק המחשבה על כך צמררה אותו,ולחשוב איך היא פעלה על ג'יימס!

הוא ראה שחברו לא זז,חיוור,כאילו מישהו כישף אותו בקללה נועלת גוף,הוא ידע שהוא צריך לעשות משהו,שהוא צריך לפעול.

הוא החזיק את ידו של ג'יימס,מקפיד על כך שהארי לא ייפול מידיו,והתעתק אל הקדוש מנגו,מקווה בכל ליבו שלא יגיעו מאוחר מידי.

~*~

נו..אז מה אתם אומרים?

אני חושבת שאני אתחיל לעדכן פעם בשבוע או משהו,אני לא חושבת שיהיה לי מספיק זמן..

אבל אם תגיבו ותבקשו יפה,אולי אני אעדכן עוד השבוע!

אוהבת:

LiliLalaXx

הפרק הקודם		הפרק הבא