לילה וירח

משפחה בלי אחות, ילדה בלי הורים ולילה בלי ירח.

כותב: Demons
הגולש כתב 55 פאנפיקים.

פרק מספר 7 - צפיות: 10154

(2) 2 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: פנטזיה - שיפ: לילי פוטר+דניאל לוי|אלבוס פוטר+שיר מוסקוביץ' - פורסם ב: 29.05.2012 - עודכן: 27.07.2012

המלץ!

ID : 2971

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

טוב, נראה שאני לא מצליחה לכתוב פרקים ארוכים, אז נשאר עם הרבה פרקים קצרים, קריאה נעימה.

הזמן עבר מהר, כל החודש נראה כדקות אחדות, והנה כבר הגיע ה-31 לאוגוסט, משמעות הדבר, מחר הראשון לספטמבר, היום הראשון בהוגוורטס. לילה ישבה על הספה בביתה מול אימה, מנסה להסביר לה שזו לא מתיחה, ושהיא חייבת לרוץ עכשיו לשדה התעופה אם היא רוצה להגיע לרכבת בזמן. "לילה, כבר הסברתי לך. אין דבר כזה קסמים. את סתם חלמת", אמרה לה אימה בפעם המאה באותו היום. "אז איך בדיוק הגיעו לכאן כל הדברים? חוץ מזה, אי אפשר לדחות את זה לאחר כך?", התחננה לילה, "אני אאחר את הטיסה!"

"את לא הולכת", היא אמרה שוב, "אני כן!"

"את לא!"

"אני כן!!"

"את לא!!!", הויכוח הזה יכל להמשיך עוד הרבה זמן אלמלא עלמה שנכנסה לסלון, התיישבה על ברכיה של לילה, "עלמה, את מוכנה, אנחנו צריכות לדבר", ביקשה. לילה המעוצבנת כבר התכוננה ללכת, אחזה במזוודתה הארוזה, ובשרביט שלה, כאשר היא ועלמה נעלמו מהסלון והופיעו במטוס. "אהה!", צעקה שיר כאשר עלמה ולילה הופיעה לידה כמו משום מקום. "כבר חשבתי שאני אלך להוגוורטס לבד!", אמרה שיר וחיבקה את חברתה. "ומאיפה את הגעת?", שאלה את עלמה בעניין. "כולם מתבקשים לחגור חגורות, אנו עומדים לנחות כעת!", נשמע קול הטייס בכריזה בעברית ולאחר מכן באנגלית. את שיר כבר לא עיניין איך הבנות הופיעו כמו משום מקום, וללילה לא היה איכפת מכלום, היא הולכת להוגוורטס!!!

***

אלבוס ישב ברכבת ובהה בנקודה לא ברורה על החלון, רוז, בת דודתו ניסתה לשווא לנהל עימו שיחה. לבסוף רוז נכנעה ונתנה לאלבוס לבהות בשקט. אלבוס חשב לעצמו מה לילי היתה אומרת לו ראתה אותו עכשיו, מביט בחלון ולא מצליח לחשוב על שום דבר מלבדה, היא בטח היתה אומרת משהו בסגנון: "אל, זה פתטי! או שאת המטומטם או שאתה סתם מאוהב בי", היא בטח היתה אומרת ומתחילה לצחקק. דמעות עלו בעיניו מהמחשבה על אחותו המנוחה, "אה סליחה? אפשר לשבת כאן? פשוט כל המקומות תפוסים", אמר קול מכיוון הדלת, "בטח", פלט אלבוס, לא טורח אפילו להרים את מבטו. "עכשיו עלמה, את הולכת לספר בכל!", לחשה, "לילה, אני לא יודעת מה קרה, אני רק יודעת שאני צריכה לעזור לך", אמרה עלמה בקול שקול שלא נראה מתאים לגילה הצעיר. "אבל רגע לפני שאת מתחילה, אנחנו לא רוצים שיאזינו לנו, מופליאטו!",לחשה לילה והטילה את הלחש, "רגע! מאיפה את מכירה את הלחש הזה?".